סע"ש - 34834-01-15 בתי זקוק לנפט בע"מ נ' דרעי

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.

הרקע לבקשה והבקשה

1.בתביעה דנן עותר התובע לפיצוי בסך 100,000 ₪ בגין פיטוריו מהנתבעת וכן לפיצוי בסך 26,000 ₪ בגין שלילת זכותו לשעות נוספות. לטענתו פוטר על רקע היותו "חושף שחיתויות", תוך פגמים בפיטורים והעדר שימוע כדין. בסע' 22 לכתב התביעה טען התובע ביחס לנסיבות סיום עבודתו, כך:

"התובע יטען כי ביום 20.1.14 נערכה עימו ישיבה שהוגדרה כ''שימוע" במהלכה, עקב הלחצים הרבים שהופעלו עליו, ההתנכלויות במקום העבודה ומצבו הכלכלי, "נשבר" התובע וחתם על מכתב התפטרות בנוסח שהוכתב לו ע"י הנתבעת ו/או מי מטעמה, בכפוף לקבלת חלק מהתנאים שהובטחו לו.".

2.הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף ולהארכת המועד להגשת כתב הגנה עד אשר תוכרע הבקשה. התובע הגיב לבקשה ושני הצדדים ביקשו כי החלטה תינתן בבקשה ללא קיום דיון במעמד הצדדים.

3.בבקשה טענה הנתבעת כי אכן התובע סייע בידה בחשיפת שחיתויות של עובדים אחרים ובזכות כך זכה במהלך תקופת עבודתו ליחס סלחני ואף לתשלומים מעבר למתחייב. לאחר תקופה ממושכת בה ביקש התובע מהנתבעת לפטרו וסורב, הושג הסכם לסיום העסקתו של התובע, בנוכחות ובהסכמת ועד העובדים ומרצונו של התובע. במסגרת זו קיבל התובע מענק נכבד בסך כ-134,000 ₪, וזאת מעבר למלוא זכויותיו על פי דין.

ההסכם צורף לבקשה כנספח 9.

4.לטענת הנתבעת, לא זו בלבד שההסכם מעיד על כך שהתובע לא פוטר מעבודתו, אלא שמדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט, תוך הסתרת מידע רלוונטי מבית הדין (קיומו של ההסכם ונסיבות חתימתו). בנוסף, התובע אינו עותר לביטול ההסכם ועל כן הוא מנוע מהגשת התביעה בניגוד להוראות ההסכם, שכן הסכים במסגרתו שכל תשלום שיקבל בעתיד יופחת מהסכום שקיבל על פי ההסכם והרי סכום ההסכם גבוה מסכום התביעה.

עוד טענה הנתבעת כי סכום הפיצוי 26,000 ₪ נתבע בעלמא ללא כל פירוט או כימות, באופן שניתן יהיה לדון בו.

5.התובע הגיב לבקשה וטען כך: טענות הנתבעת אינן מקימות לה זכות לסילוק על הסף, אלא שהן טענות לגופם של דברים, שיש לדון בהן במסגרת בירור תביעתו לגופה (בעיקר המחלוקת אם פוטר או התפטר). במסגרת תגובתו העלה התובע טענה ולפיה הובטח לו מענק בסך 200,000 ₪ נטו, בנוסף לקידום בעבודה בעקבות חשיפת השחיתויות, אך בפועל מצא עצמו נאלץ להתפטר וקיבל בלית ברירה את אשר הוצע לו. התובע הוסיף וטען כי העמיד את תביעתו על הרף הנמוך ביותר "כך שטענת הכימות יורדת לחלוטין מהפרק" (סע' 21 לתגובה).

הכרעה

6.אכן צודק התובע כי מחיקה על הסף תעשה במשורה ורק במקרים קיצוניים ביותר ואולם במקרה הנדון הגעתי לכלל מסקנה כי מדובר באחד המקרים המתאימים לכך ואפרט דבריי להלן.

7.כעולה מתגובת התובע לבקשה, הוא אינו חולק על כך שביום 2.2.14 נחתם עימו הסכם סיום העסקה, בנוכחות ובהסכמת נציג ועד העובדים. בהסכם פורטו הסכומים שהתובע זכאי להם בגין דמי חופשה, הבראה והשלמת פיצויי פיטורים וכן "סך של 134,869 ₪ נטו בגין מענק מיוחד חד פעמי". התובע אינו טוען כי לא קיבל את הסכומים האמורים או כי ההסכם הופר בדרך כלשהי.

להסכם אין כאמור זכר בכתב התביעה.

8.בסע' 5ד' להסכם מצהיר התובע (כאמור, בנוכחות נציג ועד העובדים) כי ידוע לו שהמענק משולם לו לפנים משורת הדין אף שאינו זכאי לו "ובהתאם לכך הינו מאשר ומצהיר בזאת כי ידוע לו והוא מסכים כי תשלום זה יבוא ע"ח כל תשלום נוסף אשר יקבע בעתיד (ככל שיקבע)...בגין תקופת עבודתו בחברה ו/או בגין סיומה וכי ככל שיגיש תביעה לקבלת תשלומים נוספים...יהיה חייב להשיב לחברה את סכום המענק המיוחד ששולם לו...וזאת מיד עם דרישתה הראשונה של החברה".

ועוד בסע' 5ה' להסכם, מצהיר התובע כי "קבלת התלשומים ומכתבי השחרור כמפורט לעיל מהווה סילוק סופי ומוחלט של כל המגיע לעובד מהחברה...".

9.ברי אפוא, כי אין כל טעם בניהול התביעה דנן, כל עוד ההסכם דנן בתוקף, שכן סכום התביעה נמוך מהסכום שהתובע התחייב להשיב לנתבעת ככל שיקבל ממנה סכום נוסף בדרך כלשהי.

לא זו בלבד שהתובע אינו טוען לקיומו של ההסכם וכפועל יוצא אף אינו טוען לבטלותו, אלא שהוא אף אינו טוען כי זכאותו למענק בסך 134,869 ₪ נטו, עומדת על רגליה, גם ללא ההסכם.