סע"ש 34101-08-15 מיקוד ישראל אבטחה שירותים כ"א בע"מ נ' אבן חיים

המבקשת הגישה בקשה להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. בבקשה נטען, כי מקום ביצוע עבודתו של המשיב (התובע), עבודה שהיא נושא התובענה – היה באתרים בצפון הארץ וכי המשיב הועסק בסניף צפון (להלן – הבקשה).

המשיב  התנגד לבקשה והפנה לתקנה 3(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות). המשיב הגיש לתיק בית הדין תדפיס רשם החברות של המבקשת לפיו משרדה הרשום הנו בעיר תל אביב.

המבקשת בתשובה טענה, כי היא חברה הפועלת בכל הארץ ולה מספר סניפים הפזורים על ברחבי המדינה. מרכז פועלה בו התקיימו יחסי העבודה מושא הליך זה הנו בסניף הצפון. אין לפנות לתקנה 3(ב) לתקנות המתייחסת למצב דברים בו העבודה בוצעה מחוץ לתחומי המדינה. הן מקום העבודה והן מרכז פועלו של המעסיק בו עבד המשיב מצויים באזור שיפוטו של בית הדין לעבודה בנצרת. ההחלטה להותיר את ההליך בבית דין זה מבלי לבדוק את נסיבות העניין, עלולה להביא לפתחו של בית דין זה מקרים רבים בהם מענו הרשום של הנתבע מצוי בתחומי סמכותו המקומית של בית הדין, ובכך לייצר עומס רב.

על פי תקנה 3(א) (1) לתקנות, מקום השיפוט בתובענה בין עובד למעבידו שעילתה ביחסי עובד – מעביד יהא "בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;".

נקבע בפסיקה כי יש להבחין בין המונח "מקום העבודה" לבין המונח "המקום שבו בוצעה העבודה ". כן נקבע, כי את המונח "מקום העבודה" ניתן לפרש גם כמרכז מפעלו של המעביד, או כמקום בו נמצא משרדו הרשום. מונח זה יפורש בהתאם לתכלית אותה בא לשרת "... לרבות הכוונה להקל על העובד התובע בבחירת מקום השיפוט הנוח לו" ( ע"ע 143/09 אנטון נומיקוב נ' רשת ביטחון בע"מ, ניתן ביום 24/3/09).

עוד נפסק, כי "ככל שאין חפיפה בין 'מקום העבודה' לבין 'מקום ביצוע העבודה', רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה" (בר"ע 41211/05/14 ישראל שיינברג נ' כנפי משק תור בע"מ, ניתן ביום 30/6/14 וכן ראה עניין נומיקוב שאוזכר לעיל).