אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סע"ש 33853-02-14 סמירנוב נ' ניאזוב לליה מכון וולפסון באר-שבע בע"מ

סע"ש 33853-02-14 סמירנוב נ' ניאזוב לליה מכון וולפסון באר-שבע בע"מ

תאריך פרסום : 04/08/2015 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
33853-02-14
18/01/2015
בפני השופט:
צבי פרנקל

- נגד -
התובעת:
ויקטוריה סמירנוב
עו"ד יואל נעים
עו"ד דינה קשת
הנתבעת:
ניאזוב לליה מכון וולפסון באר-שבע בע"מ
עו"ד שרון סבינה אלמקייס חכמון
עו"ד מורן משה חכמון
פסק דין

 

 

 

1.התובעת קוסמטיקאית במקצועה הועסקה אצל הנתבעת, חברה הנותנת שרותי קוסמטיקה שונים בעיר באר שבע, מינואר 2007 ועד אוגוסט 2013. בתובענה זו מבקשת התובעת לקבל פיצויי פיטורים, פיצויי הלנת שכר, פיצוי בגין חוב תשלומי פנסיה, פיצוי בגין עוגמת נפש ופיצוי בגין הפסד השתכרות בשל הגבלת חופש עיסוקה. סכום התביעה עומד על סך של 81,065 ₪.

התובעת טענה שהיא זכאית לפיצויי פיטורים לאור הרעה מוחשית בתנאי עבודתה ובכלל זה הפרת חובת הנתבעת להפריש כספים לפנסיה על פי צו ההרחבה, הגבלת חופש עיסוקה של התובעת, ופגיעה בתנאי עבודתה הבסיסים במהלך עבודתה.

 

2.הנתבעת טענה שהתובעת לא זכאית לפיצויי פיטורים, מאחר שלא הודיעה לה על כוונתה להתפטר ולאפשר לה לייתר את הסיבה שהובילה להתפטרות התובעת. הנתבעת מכחישה קיום חובות בקרן הפנסיה או פגיעה כלשהי בתנאי עבודתה של התובעת, וטוענת טענת קיזוז לאור נזקים שגרמה לה התובעת. כן מבקשת לקזז את חלף ההודעה המוקדמת שהנתבעת היתה זכאית לקבל מהתובעת טרם התפטרותה.

 

3.בשנת 2007 התובעת חתמה על הסכם עבודה לפיו היקף משרתה הוא 64 שעות חודשיות, בפועל במשך השנים התובעת עבדה יותר שעות. כפי שיפורט להלן: בשנת 2007 עבדה בממוצע 147 שעות, בשנת 2008 עבדה בממוצע 165 שעות, בשנת 2009 עבדה בממוצע 161 שעות, בשנת 2010 עבדה בממוצע 128 שעות, בשנת 2011 עבדה בממוצע 128 שעות ובשנת 2012 עבדה בממוצע 145 שעות. בשנת 2013 ניתנה הודעה לתובעת על פירוט תנאי עבודתה בהתאם לחוק הודעה לעובד. בהודעה זו נקבע ששעות העבודה תהיינה במתכונת של משמרות שייקבעו על ידי הנתבעת. בסעיף 39 להודעה נקבע כי התובעת מתחייבת שבמהלך עבודתה ובמהלך תקופה של שישה חודשים לאחר מכן, לא תעסוק בכל תפקיד ובכל עסק בעיר באר שבע המתחרים בנתבעת.

 

4.התובעת טענה שבמשך תקופת עבודתה, מנהלת הנתבעת השפילה אותה לעיני הלקוחות, כינתה אותה בשמות גנאי, ביטלה טיפולים ללא התראות מוקדמות (דבר שפגע בשכר), מנעה מהתובעת לצאת להפסקות והלינה את שכרה באופן שיטתי. התובעת טענה שבמשך השנים שעות העבודה השתנו בהתאם לרצונה של מנהלת הנתבעת כאשר בתחילת העסקתה בשנת 2007 נקבע שהיקף העבודה יעמוד על 64 שעות חודשיות, ובהמשך, שעות העבודה עלו לממוצע של 160-180 ובשנת 2013 החלה הנתבעת, באופן חד צדדי, לקצץ בשעות העבודה ובהיקף המשרה. דבר שפגע בהכנסתה וציפיותיה לשכר של התובעת. התובעת טענה שלמרות האמור המשיכה לעבוד רק לאור מצבה הכלכלי הקשה.

 

5.בין ב"כ התובעת לב"כ הנתבעת התנהלה חליפת מכתבים בין התאריכים 5.8.13 ועד 15.9.13, במכתב הראשון הודיע ב"כ התובעת שהתובעת לא קיבלה את מכתב הפיטורים שהבטיחה לתת לה מנהלת הנתבעת מאחר שתקופה לא מבוטלת התבעת קיבלה את שכרה באיחור ומאחר שהנתבעת מפרה חוקי העבודה השונים כלפי התובעת ובכלל זה צמצום שעות העבודה. בתשובה של ב"כ הנתבעת מיום 8.8.13 השיבה שהנתבעת לא מעוניינת לפטר את התובעת ולכן אסור לתת מכתב פיטורים לתובעת. באותו מכתב הכחישה ב"כ הנתבעת בשם הנתבעת שישנה הרעת תנאים בתנאי עבודת התובעת.

בתשובה למכתב זה הודיע ב"כ התובעת בשם התובעת ביום 5.8.13 שהיא מתפטרת בדין מפוטרת ותסיים את עבודתה ביום 12.8.13. בהמשך ההתכתבות התובעת עמדה על דרישתה לקבל את הזכויות הסוציאליות ובכלל זה פיצויי פיטורים.

 

6.התובעת אישרה בעדותה שעברה לפני תחילת עבודתה אצל הנתבעת הדרכה על ידי הנתבעת, הדרכה שזיכתה אותה בתעודות הסמכה. התובעת אישרה שחתמה על ההסכם החדש בתחילת שנת 2013 לאחר שראתה שהשכר שנקבע הוא 27 ₪ לשעה. היא הסבירה שפחדה להתפטר מאחר שקשה למצוא עבודה בתחומה וטענה שכבר מחודש ינואר 2013 ביקשה לקבל מכתב פיטורים מהנתבעת, לאור זאת שהופחתו שעות עבודתה ושכרה לא שולם במועד. התובעת הציגה דפי חשבון מהם ניתן לראות שחלק מהמשכורות שולמו באיחור של מספר ימים. בתום עדותה אישרה שהיא זו שהתפטרה מעבודתה.

 

7.מנהלת הנתבעת העידה שהיו איחורים מידי פעם במועד תשלום השכר, אך בגין אותם איחורים, הנתבעת נתנה פיצוי לעובדים אותו הגדירה כ"בונוס". מנהלת הנתבעת לא ידעה להסביר מה ההבדל בין "בונוס" בגין מכירות שקיבלו העובדות לבין "בונוס" בגין פיצוי בשל איחור בתשלום. העדה אישרה שביקשה מידי פעם להפקיד את ההמחאות של השכר במועד מאוחר יותר מה-9 בחודש. העדה אישרה שבשנת 2013 הנתבעת היתה בקשיים כלכלים ולכן היו עיכובים בשכר בחודשיים הראשונים. מנהלת הנתבעת העידה שאמרה לתובעת שהיא תקבל את פיצויי הפיטורים שנמצאים בקופה אך לא מעבר לזה, מאחר שהתובעת היא זו שמתפטרת. כמו כן, אישרה העדה שלאחר סיום העבודה השלימה סכום מסוים בקופת הפנסיה של התובעת.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ