סופר נ' עיריית צפת

נציג ציבור (עובדים): מר וליד נסראלדין

נציג ציבור (מעסיקים): מר אריה להב

1.התובע עבד בשירות הנתבעת עד שנעצר ובהמשך נאסר לתקופה ממושכת. לאחר שחרורו ממאסר, ומשהתובע לא הושב לעבודתו, עתר לתשלום זכויות שונות, ובהן: פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ואי עריכת שימוע, פיצוי בגין חלף הודעה מוקדמת, חודשי הסתגלות, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, שכר עבודה ופיצוי בגין נזק שאינו ממוני. בסך הכל עתר התובע לתשלום סך של 279,899 ₪.

2.הנתבעת הגישה כתב הגנה, בו טענה כי התובע לא פוטר מעבודתו, אלא עבודתו הופסקה בשל נסיבות חיצוניות אשר אינן קשורות בנתבעת – מעצר התובע על ידי משטרת ישראל ומאסרו בפועל. משכך, אין המדובר בפיטורים או בהתפטרות, אלא בסיכול חוזה עבודה על ידי התובע. מששולמו לתובע כל זכויותיו בגין תקופת עבודתו וסיומה, התובע אינו זכאי לכל תשלום נוסף ועל כן דין התביעה להידחות.

להלן העובדות הרלוונטיות, כפי שעלו מהעדויות בתיק ומחומר הראיות אשר הונח לפנינו:

3.התובע עבד בשירות הנתבעת, עיריית צפת, החל מיום 6.6.2006, כאשר בתפקידו האחרון עבד כמנהל רובע.

4.ביום 8.12.09 הוגש נגד התובע כתב אישום לבית משפט השלום בנצרת הכולל שני אישומים (ת"פ 9787-12-09 - להלן: "כתב האישום הראשון").

באישום הראשון, נטען כי ביום 30.11.09, ובמסגרת שעות העבודה בהן היה התובע אחראי במחלקת התברואה בעיריית צפת, ביקש מעובד מחלקת התברואה בעירייה, מר יוסי אלחדד (להלן: "יוסי") להסיע אותו ברכב האיסוזו השייך לנתבעת, לראש פינה. בהגיעם לראש פינה ביקש התובע מיוסי להורידו סמוך לרחוב השלום בראש פינה.

בהגיע התובע אל בית אחת המשפחות, התפרץ התובע לבית הנ"ל, קרע את רשת חלון חדר השירות של הבית ודרכו נכנס אל הבית, ומשם גנב מחשב נייד, כסף מזומן, אוסף אולרים, דרכונים, שעונים, מצלמה, מכשיר iPod, ותכשיטים יקרי ערך.

בנוסף, בצאתו מהבית, גנב התובע שני זוגות אופניים חדשים של משפחת בלומנטל, העמיס את הרכוש שגנב מהבית על רכב האיסוזו ונסע לכיוון העיר צפת, כאשר יוסי נוהג ברכב. סמוך לאחר מכן, ומחשש כי תתגלה מעורבותו בביצוע העבירות הנ"ל, הורה התובע ליוסי לחזור לראש פינה, ושם הניח התובע את האופניים באזור הסמוך למקום הגניבה.