סע"ש 3129-09-13, אלברט אזולאי נ' מפעלי ים המלח בע"מ

1.התובע הועסק במפעלי ים המלח במשך כ-31 שנים, עד לפרישתו המוקדמת. בתביעה שלפנינו מתעוררות שתי שאלות הדורשות הכרעה. האחת, האם התובע זכאי לקבל דירוג טכנאי וכפועל יוצא זכאי להפרשי שכר וזכויות נלוות. השנייה, האם התובע זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש נוכח סירובה של הנתבעת להעניק לו דירוג טכנאי ונוכח אופן סיום העסקתו.

רקע עובדתי

2.התובע, יליד 30.6.56 הועסק במפעלי ים המלח (להלן: הנתבעת) מיום 22.3.82 ועד לפרישתו המוקדמת ביום 31.3.13.

3.התובע הוא בוגר קורס טכנאי (מכונות) מוסמך של רשות ההסמכה להנדסאים ולטכנאים מיום 7.6.01 (נספח א' לתצהיר התובע- אישור הסמכה). בהתאם התובע נרשם בפנקס הטכנאים של הסתדרות ההנדסאים בישראל (נספח ד' לתצהיר התובע). התובע לא הועסק בדירוג טכנאי, ופנייה שנעשתה מצידו באמצעות הממונה עליו, מר עדי וינוגרד בשנת 2009 בעניין העברתו לדירוג טכנאי נדחתה.

4.התובע החל עבודתו כמפעיל מתקן "מקלף" במפעל הנתבעת בסדום ובשנת 1994 עבר לעבוד במתקן "צפע" (להלן: צפע). במהלך עבודתו שימש התובע כאחראי משמרת וביום 1.11.08 קודם לתפקיד ראש יחידת הפעלה (כתב מינוי- נספח ב' לתצהיר התובע).

בחודש יולי 2012 הועבר התובע מתפקידו והוצב כראש יחידת שירותי מנהל במתקן "צפע" (נספח ז' 1 לתצהיר התובע). התובע לא עבר לתפקיד זה שכן לא עבד בפועל בנתבעת עד לפרישתו ביום 31.3.13.

5.במהלך שנת 2012 לקה התובע במחלה קשה ועקב כך נעדר מעבודתו (נספח ז' 2 לתצהיר התובע- אישורי מחלה). התובע ניצל את יתרת ימי המחלה שנצברה לזכותו, ואף ניצל 95 ימי מחלה נוספים מעבר ליתר שנצברה לו (כך שנכון לחודש נובמבר 2012, יתרת ימי המחלה של התובע עמדה על יתרה שלילית של 95-) (גיליון נוכחות- מיה/5).

6.ביום 6.8.12 פנה התובע לנתבעת, באמצעות בא כוחו וטען כי הוא סובל מהתנכלות מכוונת מצדו של מר אהוד ניצן, סמנכ"ל משאבי אנוש ומנהל בנתבעת (להלן: ניצן). לגרסתו עקב התנכלות זו, סירבה הנתבעת לאשר לתובע קבלת דירוג טכנאי אף שעבר הכשרה מתאימה וכן תוספת שכר "תוספת מתקן". בהקשר זה נטען כי ההתנכלות הגיעה לשיאה עם העברתו של התובע מתפקידו והעברתו לתפקיד שאינו קיים כראש יחידת מנהל. כמו כן נטען כי ההעברה נעשתה שלא כדין, במהלך תקופה בה אושפז לצורך טיפול רפואי. לאור האמור דרש התובע לבטל העברתו מתפקידו, לאפשר לו להיעדר מעבודתו במידת הצורך כשלא יחוש בטוב וכן לשלם לידיו תוספת מתקן ולהעניק לו דירוג טכנאי (נספח ח' 1 לתצהיר התובע).

הנתבעת השיבה כי התובע אינו זכאי להיכלל בדירוג טכנאים ואינו זכאי ל"תוספת מתקן" נוכח הוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים. באשר להעברתו מתפקידו טענה הנתבעת כי זו בוצעה עקב חוסר שביעות רצון מתפקודו ונוכח מערכת יחסים עכורה בין התובע לממונים עליו ולכפופים לו (נספח ח2 לתצהיר התובע).

7.כאמור, התובע לא שב לעבודה סדירה והציג בפני הנתבעת אישורי מחלה רלוונטיים. בין לבין, התובע בא בדברים עם נציגי הנתבעת בכל הנוגע לאפשרויות העומדות בפניו, המשך העסקה או פרישה.

8.ביום 9.1.13 פנה בא כוח התובע לנתבעת, במכתב וטען כי הוא מוכן להתייצב לעבודה כראש שירותי יחידת מנהל במתקן. עם זאת, התובע הביע הסתייגות משעות העבודה הנדרשות והבהיר כי נוכח מצבו הרפואי יוכל להתייצב לעבודה 7:30 ולא בשעה 6:00. (נספח י' לתצהיר התובע). הנתבעת השיבה למכתב זה והבהירה כי ככל שיוגש אישור מתאים, תישקל בקשתו של התובע (נספח י"א לתצהיר התובע).

ביום 27.1.13 הציג התובע אישור מרופא תעסוקתי לפיו לאור מצבו הרפואי יש באפשרותו לעבוד חמש שעות ביום בלבד (אישור מיום 19.1.13 -נספח ט' לתצהיר התובע).

9.הנתבעת זימנה את התובע להיבדק על ידי רופא תעסוקתי מטעמה ביום 31.1.13 אולם לאור מצבו הרפואי, התובע לא התייצב לבדיקה. פגישה נוספת נקבעה ליום 12.2.13, אולם באותו שלב, התובע החל בתהליך פרישה ומשכך לא התייצב להיבדק.

10.ביום 5.2.13 הגיש התובע בקשה לפרישה מעבודה וזו לשונה:

"נמסרת לכם בזאת בקשתי לפרוש מעבודתי בחברה בפרישה מוקדמת ביום 31/3/13 מועד בו ימלאו לי 57 שנים ואשלים 31 שנות עבודה בחברה.

אני מאשר כי בקשתי זו נמסרת לכם לאחר שערכתי את כל הבדיקות והבירורים וקיבלתי את כל ההסברים באשר לפרישתי כאמור ותנאיה והבנתי אותם היטב." (נספח י"ב לתצהיר התובע).