סע"ש 30890-01-15

1.התובע עבד בסניף של הנתבעת בבאר שבע מיום 13.3.13 ועד ליום 2.11.14. בתובענה זו עותר התובע לקבל פיצויי בשיעור של 18 משכורות בסך כולל של 77,400 ₪ בשל פיטורים שלא כדין ובשל פיטורים ללא עריכת שימוע.

2.התובע טוען שהוא פוטר עקב חשד לגניבה, חשד שהתברר כלא נכון כשלטענתו הנתבעת הציגה את פיטוריו כאילו בשל חוסר מקצועיות ואי התאמה, והמציאה הליך של שימוע שכביכול נעשה במועד מוקדם יותר למועד פיטוריו. התובע טוען שביום האחרון ביקש ממנו אחד העובדים לגשת למחסן ולהביא ציוד כלשהו, במחסן פגש עובד נוסף אותו לא הכיר קודם, לאחר מספר שעות הוא זומן בדחיפות לשיחה עם מנהל הסניף והקב"ט. בשיחה התובע נדהם לשמוע כי התרחשה גניבה של מזון תינוקות ולטענתו הם הטיחו בו שהם יודעים שהוא שיתף פעולה עם אדם שהתחזה לעובד שהוא הגנב, התובע טען שמנהל הסניף והקב"ט טענו שהוא נתן לגנב בגדי עבודה של הנתבעת ובכך סייע לו להתחזות לעובד הנתבעת, האירוע תועד במצלמות האבטחה. התובע הכחיש שהיה מעורב בגניבה או הכיר את הגנב, לטענתו הנתבעת הזמינה משטרה ואף נציג מטעמה הגיש נגדו תלונה על גניבה ממעביד. לטענתו באותו יום נאמר לו שהוא מפוטר.

3.הנתבעת טענה שהתובע זומן ביום 28.10.14 לשימוע ליום 29.10.14 וקיבל מכתב ממנהל הסניף ביום 2.11.14 לפיו הוחלט על הפסקת עבודתו בנתבעת. לטענתה, התובע פוטר עקב חוסר שביעות רצון מתפקודו. הנתבעת צירפה לתצהיריה את מכתב הזימון לשימוע, את פרוטוקול השימוע ואת מכתב הפיטורים שלטענתה מסרה לתובע. כמו כן צירפה מכתב מיום 20.10.14 בו נכתב לתובע כי הוא נעדר מיום 3.10.14 ללא אישור ועליו ליצור קשר עם הממונים עליו תוך שבוע אחרת ייראו בו כמתפטר. לתצהיר מנהל הסניף הנתבעת צורפו תכתובות דואר אלקטרוני פנימיים מ-23 ו-27 באוקטובר מהם עולה שהתובע נעדר מעבודתו ללא אישור ואף רכזת משאבי אנוש כתבה למנהל הסניף שאי אפשר לבצע גמר חשבון מבלי שנערך לתובע שימוע למרות המכתב בנוגע להיעדרותו. לטענת הנתבעת אין קשר בין פיטורי התובע לבין אירוע הגניבה שהתרחש ביום 2.11.14, המועד בו התובע היה צריך לסיים את עבודתו לאור פיטוריו מספר ימים לפני כן.

4.בדיון יום 17.4.16 שמענו את התובע, התובע אישר שמיום 3 באוקטובר ועד 27 באוקטובר 2014 לא היה בעבודה. לטענתו נשברה לו האצבע וכשנשאל האם שלושה שבועות לא היה בעבודה בשל שבירת האצבע, השיב "אני לא זוכר זה לפני שנתיים". התובע הכחיש שזומן לשימוע אלא סיפר שבאותו יום של הגניבה מנהל הסניף הודיע לו שהוא מפוטר. התובע אישר שהוא יודע שמי שגונב מהנתבעת לא מקבל פיצויי פיטורים אך הוא קיבל פיצויי פיטורים.

5.מטעם הנתבעת העיד מנהל הסניף מר סאלי לוי שהתחיל לנהל את הסניף בחודש אוקטובר 2014, מר לוי הודה שהוא לא הכיר את התובע לפני כן אך סיפר שלאור היעדרות הארוכה של התובע בחודש אוקטובר התובע זומן לשימוע. לדבריו את הזימון לשימוע הקלידה הפקידה שלו בשם אוריה. הוא אישר שהזימון לשימוע לוקה בחסר מאחר שאין בזימון פירוט הסיבה שהנתבעת רוצה לפטר את התובע. הוא סיפר שאת פרוטוקול השימוע כתב בכתב יד ולאחר מכן העביר אותו להקלדה. באשר לאירוע הגניבה, מנהל הסניף העיד שהקב"ט לא ידע ביום האירוע שהתובע כבר מפוטר, לדבריו באותו יום של התובע זומן לשיחה עם הקב"ט אחרי השעה 9:00 מאחר שראו במצלמות האבטחה שהתובע היה נוכח בסניף ויוצא מהסניף עם הגנב. לדבריו הוזמנה משטרה לסניף והוגשה תלונה במקום. המשטרה לקחה את התובע מאחר שהיה דרוש לחקירה בענין אחר. מר לוי העיד שהתובע לא חזר לעבודה באותו יום, אלא ימים לאחר מכן כאשר המזכירה שלו אוריה מסרה לו את מכתב הפיטורים.

6.כמו כן, העיד מר כפיר לוי קצין ביטחון של הנתבעת שסיפר אודות אירוע הגניבה. לדבריו בשיחה שהתקיימה עם התובע הוא נכח עם קב"ט הסניף ועד נוסף מהסניף שהוא לא זוכר מי זה. מר לוי לא ידע להסביר מדוע השיחה אחרי הגניבה לא תועדה למרות שיש מצלמות בסניף. הוא הסביר שהמשטרה הוזמנה בשל אירוע הגניבה מבלי שהצביעו על התובע כחשוד אך המשטרה לקחה את התובע כי הוא היה דרוש לחקירה בגין מקרים אחרים. לדבריו מי שהגיש התלונה זה קב"ט בשם סהר אמויאל. מר לוי הסביר שאינו קשור לעניין פיטורי העובדים ולא זכר אם התובע אמר שהוא מפוטר או לא. כמו כן, העידה גב' אריאלה חדד, סגנית סמנכ"ל משאבי אנוש אצל הנתבעת. היא הסבירה ש-99% ממכתבי הפיטורים יוצאים ממחלקת משאבי אנוש. היא הסבירה שמכתב הפיטורים שנשלח לתובע ביום 26.11.14 בו נכתב שבעקבות השיחה עם הממונים עליו היא מאשרת את הפסקת עבודתו בחברה אשר נכנסה לתוקף ביום 2.11.14, באותו מכתב כתבה שגמר החשבון ייערך במשכורת נובמבר, נשלח ע"י עובדת אחרת מאגף משאבי אנוש. גב' חדד לא ידעה לאשר אם המכתב נשלח לביתו או לסניף והיא לא ידעה האם התובע קיבל כבר מכתב פיטורים גם ממנהל הסניף. לדבריה, מכתב הפיטורים יוצא מאגף משאבי אנוש לאחר שרכזת כח אדם בודקת שיש זימון לשימוע, פרוטוקול שימוע, הודעה לעובד על פיטוריו ורק אז יוצא מכתב על פיטורים. גב' חדד אישרה שהזימון לשימוע שהציגה מנהל הסניף לוקה בחסר וכך גם לגבי פרוטוקול השימוע שהוצג.

7.ב"כ התובע הגיש את דו"חות הנוכחות של התובע מהם אפשר ללמוד שמ-5.10.14 עד 26.10.14 התובע נעדר וכך גם ב-30.10.14. גב' חדד אישרה שחלק מהימים היו ימי חג ובחלק מהימים התובע הציג אישור מחלה. בסוף חקירתה הסבירה שהתובע הוא עובד לא קבוע ולכן אין הכרח לזמן את ועד העובדים לשיחת השימוע. באשר לגניבה הסבירה שהתובע לא נחשד בגניבה והוא לא פוטר בגינה, לדבריה אם היה מפוטר בשל הגניבה, הנתבעת היתה שוללת את פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת. לטענתה, התובע פוטר בשל אי התאמה אך כשעומתה עם דו"ח הנוכחות השיבה שיכול להיות שלא היתה מאשרת את הפיטורים אם מנהל הסניף היה מציין שאלו הסיבות שפיטר את התובע.

8.לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שנפל פגם בפיטוריו של התובע. למרות עדותו של מנהל הנתבעת, הנתבעת לא הצליחה להוכיח שהתובע זומן לשימוע ולא הצליחה להוכיח שהתקיימה ישיבת השימוע. הנתבעת בחרה שלא לזמן את מזכירתו של מנהל הסניף שלטענתו היא זו שהקלידה את פרוטוקול השימוע והיא זו שמסרה את הזימון לשימוע לתובע. לא הוצג פרוטוקול השימוע שלכאורה נכתב בכתב יד ואח"כ הועבר להקלטה ועל כן ספק אם הפרוטוקול שהוצג אכן משקף שימוע שאכן בוצע. בנסיבות הללו אנו מקבלים את טענת התובע שלא התקיימה ישיבת שימוע. למעלה מן הצורך נוסף שגם מהמסמכים שצירפה הנתבעת ולפיהם התקיימה ישיבת שימוע עולים פגמים: כך למשל אין פירוט של הסיבות לסיום העבודה, לא כתוב שהתובע יכול לצרף נציג מטעמו וכדומה.

9.עם זאת, אנו מקבלים את טענת הנתבעת שהפיטורים לא היו קשורים לאירוע הגניבה זאת בין היתר כי השתכנענו שלנתבעת היתה סיבה לזמן את התובע לשימוע בשל היעדרותו במהלך חודש אוקטובר 2014, מדו"חות הנוכחות שצירף התובע עולה שהיעדרות כה ארוכה לא היתה לתובע במהלך כל תקופת עבודתו. גם הודעות הדואר האלקטרוני שצורפו לתצהירי מנהל הסניף מלמדות שהיתה התכתבות בין אגף משאבי אנוש לסניף בנוגע להיעדרות של התובע במהלך חודש אוקטובר, הודעות הדואר האלקטרוני הן מיום 20.10.14 ומיום 23.10.14.