סע"ש 29025-02-14 יונס נ' מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור

1.בפנינו בקשה למתן סעד זמני, שהגיש המבקש (13.2.14), משנה למנכ"ל (מינהל) במשרד מבקר המדינה ("המבקש"; "התפקיד"), כנגד מבקר המדינה ("המבקר"; "המשרד"; "המשיב"), שיורה למשיב שלא לקיים למבקש הליך שימוע לפני פיטורין, לא לדון ולא להחליט בנושא פיטוריו עד להכרעה בתביעה שהגיש (ביום 13.2.14.)

טוען המבקש כי במכתב המשיב מ- 29.1.14 נקבע כי עליו להשיב בכתב עד 14.2.14 לטענות שהועלו כנגדו ומשמדובר בהליך פגום ופסול, אין מקום לקיימו ע"י המשיב, ודאי לא בטרם ברור בקשתו ותביעתו דנא (הבקשה הוגשה אף למתן סעד במעמד צד אחד – ומשלא ניתן כזה, החלטה זו עניינה, לאחר דיון בבקשה למתן סעד זמני).

המבקש מכהן בתפקיד מזה 18 שנה וסה"כ 34 שנה כעובד המשרד. משסיכויי תביעתו גבוהים, משהעלה טענות רציניות וכבדות משקל שיש בהן להצדיק מניעת השימוע (הליך שהינו למראית עין בלבד) ומשהנזק הצפוי להגרם לו כפול ובלתי הפיך (משתדחה בקשתו, משמעות הדבר כי יפוטר) ומנגד, למשיב לא יגרם כל נזק, משאין דחיפות/בהילות בעריכת הליך השימוע – יש להעתר לבקשה. עוד טען כי משקיימת סבירות גבוהה ביותר כי מדובר בהליך למראית עין, שתוצאותיו ידועות למבקש – עומדת לו ההגנה מכוח סעיף 2 לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997 ("חוק ההגנה"), מעמדו כחושף שחיתות לכאורה, ומשזימונו לשימוע נעשה על רקע זה – יש למנוע קיום ההליך.

הרקע העובדתי (בתמצית)

ב- 2012 פורסם מכרז פומבי סגור ע"י מִנהלת קריות הממשלה ("המִנהלת"), והמשרד, לתכנון ובניה של מבנה המשרד בפרוייקט קרית הלאום.

המבקש מונה כאחראי מטעם המשרד על הפרוייקט (שנים קודם לכן).

באוגוסט 2012 נבחרה ע"י ועדת המכרזים שבמנהלת חברה קבלנית לבניית הפרוייקט. כן נבחרו החברה האדריכלית והחברה המפקחת [כשבמאי 1999 הוקמה חברה משותפת ל- 2 האחרונות("החברה המשותפת")].

באוגוסט 2013 קיים המשיב פגישה עם החברה האדריכלית, בלא נוכחות המבקש. בספטמבר (בעת שהמבקש שהה בחופשה שדוּוחה מראש), בהעדר הגורמים המקצועיים במשרד [המבקש והגב' מלצר, האחראית במשרד על תכנון ובצוע משימות הנדסיות ("מלצר")] ושונתה עמדת המשיב לנושאים שסוכמו (קודם לכן) ובנגוד לאישור המשרד; באוקטובר פנה המבקש למשיב במכתב מפורט וציין כי בהחלטותיו, בלא שנועץ במבקש, יש לכאורה פגמים מהותיים העלולים לפגוע בתקציב ובזמני הפרוייקט, ליקויים בהתנהלות המשיב, בנגוד לכללי מינהל תקין ("מכתב המבקש").

המבקר במכתבו מ- 24.11.13 (ו' לבקשה) תוקף אישית חריפות ביותר את המבקש בנוגע למילוי התפקיד ותפקידו כאחראי המשרד על הפרוייקט, תוך שטען כנגד אמינותו, יושרו והתנהלותו כאחראי כאמור, דברים שלא היו ולא נבראו, ואף הודיע שהחליט ליטול ממנו סמכותו כאחראי, סמכות שהועברה למנכ"ל המשרד מר אלי מרזל ("המנכ"ל"), החלטה בחוסר סמכות ("מכתב המשיב").

ב- 24.11.13, ללא קשר למכתב המשיב, פנה המבקש לעו"ד אילני, סגן בכיר ליועמ"ש במשרד ("אילני") המיידעו כי כמה ימים קודם לכן הובא לידיעתו מידע ביחס לחברה המשותפת (ומרכיביה) שיש בו כדי חשש ממשי לקיומו של נגוד עניינים קשה, חמור וחריף (ולאחר שבירר המידע) וביקש חוו"ד משפטית ונענה ע"י אילני כי על המינהל לבדוק הענין לאחר תגובת החברות האמורות.

המבקש פנה שוב לאילני, תוך שהדגיש כי הוא משמש כ"שומר סף" ותוך הדגשת הנזקים הכבדים העלולים להגרם לפרוייקט (ב- 27.11 וב- 28.11) וביקש חוו"ד משפטית; המנכ"ל השיבו (28.11) כי המבקש אינו מוסמך לבקש חוו"ד משפטית בעניינים שאינם בסמכותו.

המנכ"ל והמשיב לא נקטו כל פעולה ותחת זאת, העלה המנכ"ל טענות כנגד המבקש (כי בת דודתו עובדת בחברה המפקחת, מה שהינו שערוריה של ממש, שכן המנכ"ל ידע שאין זה כך, מה גם שהענין נבדק בעבר ונמצא כי אין כל רבב בכך).

המבקש כתב למנכ"ל, פנה שוב לאילני ולמשיב.