F.T נ׳ אלבר ציי רכב ואח׳

לפנינו תביעתה של התובעת לתשלום זכויות מכח חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 (להלן - חוק עבודת נשים), בטענה שפוטרה בחודש השמיני להריונה, וכן לתשלום זכויות סוציאליות נוספות הנובעות מתקופת עבודתה אצל הנתבעות ומסיומה.

הצדדים לתובענה והרקע העובדתי

1. התובעת, אזרחית מדינת אריתריאה, הועסקה בעבודות ניקיון בחצרי הנתבעת 1 באמצעות הנתבעת 2 במשך כשנתיים וחצי, וטענתה פוטרה כשהיא בהיריון מתקדם ללא שימוע וללא קבלת הודעה מוקדמת.

2. הנתבעת 1 עוסקת במגוון פעילויות בענף הרכב, כגון ליסינג תפעולי וניהול ציי רכב לעסקים ולחברות, מכירת כלי רכב, טרייד אין, השכרת רכב ועוד, ובזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה הזמינה שירותי ניקיון מהנתבעת 2, שעיקר פעילותה מתן שירותי ניקיון, אחזקה ושירותים נוספים למשתמשים שונים.

3. נציין, כי אין חולק, כי על מערכת היחסים בין הצדדים חל צו ההרחבה בענף הניקיון ונציין עוד, כי התובעת ילדה בחודש דצמבר 2017.

    

   טענות התובעת

4. לטענת התובעת, ביום 07.11.2017 היא זומנה לשיחת שימוע באמצעות הודעת ואטסאפ בעקבות תלונות שהתקבלו על תפקודה. מטרת השימוע, כפי שזו השתקפה בנוסח הזימון, היתה להעבירה לעבוד באתר עבודה אחר. הזימון נשלח לתובעת הן בשפה העברית והן בשפה האנגלית. עם זאת, התובעת בחרה שלא להגיע לשיחת השימוע.

5. ביום 08.11.2017 פנתה התובעת, באמצעות קו לעובד, לנתבעת 2 במכתב ובו נטען כי היא פוטרה בהיותה בהיריון בניגוד לחוק עבודת נשים וביום 16.11.2017 השיבה הנתבעת 2 לפנייתו של קו לעובד ודחתה את טענות התובעת.

6. לטענת התובעת, היא למעשה פוטרה מעבודתה פעמיים. בפעם הראשונה הוצגה בפניה המחליפה שלה ונמסר לה על ידי מר רומן, הממונה הישיר עליה, שלא תגיע יותר לעבודה. בפעם השנייה - פוטרה במהלך החודש השמיני להריונה. גם כאן פיטוריה נעשו על ידי הממונה הישיר עליה מר רומן, ללא קבלת היתר כנדרש מהממונה על חוק עבודת נשים ובניגוד להוראותיו של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988 (להלן – חוק שוויון הזדמנויות בעבודה).