לוי נ' ג.מ. מעיין אלפיים (07) בע"מ

בהליך זה טוענת התובעת, גב' הודיה לוי, כי הועסקה כקופאית על ידי הנתבעת במשך שישה חודשים ופוטרה מחמת הריונה, ללא היתר לפי סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954. בגדר כתב תביעה מתוקן שהגישה התובעת, היא עותרת לפסוק לה פיצויים לפי סעיף 13א לחוק עבודת נשים, פיצוי בגין הפליה בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, פיצוי בשל העסקה פוגענית, פיצוי בשל הפרת זכות השימוע לפני פיטוריה, פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה, פיצוי בשל אי ביצוע הפרשות לפנסיה, שכר עבודה בגין ביטול משמרות, גמול עבודה בשעות נוספות ופיצוי בגין עגמת נפש בשל אי טיפול בביטול הודעת קנס שנרשם על שמה והייתה צריכה להיות מוסבת על שם הנתבעת.

הנתבעת הגישה כתב הגנה מתוקן בו הכחישה את זכאותה של התובעת לכל הסעדים שתבעה והעלתה טענות קיזוז בשל תשלום דמי נסיעות בטעות, פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות ופיצוי בגין נזקים ועגמת נפש כתוצאה מאיחורים וחיסורים של התובעת.

עובדות שאינן במחלוקת

הנתבעת מנהלת רשת של מרכולים ובין הסניפים שלה בירושלים ישנן חנויות ברמת שלמה (ברכס שועפט בצפון העיר) וברחוב יפו (במרכז העיר).

במועדים הרלוונטיים להליך שימש מר ח' ט' (להלן: "ח.") מנהל סניף רמת שלמה (להלן: "החנות"). העבודה בחנות מתחלקת למשמרת בוקר ולמשמרת ערב.

בסניף רמת שלמה היתה קופה אחת פעילה, כך שנדרשה קופאית אחת למשמרת בוקר וקופאית נוספת למשמרת ערב (אין חולק על כך שהיתה גם קופה ראשית).

בין ח' לבין בעלה של התובעת, מר יואל לוי (להלן: "יואל"), היה קשר של ידידות. בשיחה ביניהם שיתף יואל את ח' בצורך של משפחתו בפרנסה וח' הציע שהתובעת תעבוד כקופאית בחנות. אין חולק על כך שיואל סיפר לח' שהתובעת לומדת ראיית חשבון בלימודי ערב, והתייחס לצורך ששעות העבודה של התובעת יתאמו ללימודיה.

ביום 23.4.15 חתמו התובעת וח' על טופס הודעה לעובד (מוסכמה מס. 2 בדיון המוקדם מיום 26.4.18). נקבע כי התובעת תועסק כקופאית בשכר שעתי בסך 25 ₪. אין חולק על כך שהמילים "לפי משמרות", שמופיעות על העתק ההודעה לעובד שהתובעת צירפה לכתב התביעה המקורי, לא נכתבו על ידי ח'.

המשמרת הראשונה שביצעה התובעת בחנות הייתה ביום 28.4.15.