1.התובע, מתכנת במקצועו, הועסק על ידי הנתבעת במשך כ-11 חודש, החל מראשית שנת 2011 ועד להתפטרותו בראשית שנת 2012 בנסיבות השנויות במחלוקת בין הצדדים. בפנינו תביעות הדדיות שהוגשו עם סיום יחסי העבודה.
התשתית העובדתית
2.חברת שימקוטק בע"מ הינה חברה המתמחה בציוד בדיקה, חומרת בדיקה ופיתוח תחום הכרטיסים החכמים לתחבורה הציבורית. במועדים הרלוונטיים להתדיינות בפנינו עסקה בפיתוח כרטיס חכם לחברה בשם "תור-בוס", שבבעלותה חברות התחבורה הציבורית "מטרופולין" ו"מטרודן" (להלן: הפרוייקט).
3.ביום 7.10.09 נחתם הסכם הזמנת עבודה בין הנתבעת לשימקוטק (נספח א' לתצהיר הנתבעת), לפיו הזמינה שימקוטק מהנתבעת שירותי ייעוץ ופיתוח תוכנה לפרויקט, וזאת על בסיס שעתי לפי 60$ לשעה + מע"מ. בהזמנת העבודה נקבע שהעבודה על הפרויקט תבוצע באופן אישי על ידי מר עופר דוידיאן (להלן: עופר), מנכ"ל הנתבעת ובעליה, שהינו מתכנת במקצועו.
בראשית הדרך היתה שימקוטק מרוצה מאד מהשירותים שסיפק לה עופר, באמצעות הנתבעת, ועל כן היא אף הציגה אותו כעובד שלה, לרבות את יכולותיו וניסיונו בתחום פיתוח תוכנה, במסגרת התמודדותה במספר מכרזים (ראו סעיף 7 לתצהיר עופר והנספחים לו). לאחר שזכתה במכרזים לפרויקטים נוספים אף רכשה ממנו שעות "עבודה" אף לטובת אותם פרויקטים.
נוכח כל האמור, במהלך שנת 2010 עמדו הכנסות הנתבעת משימקוטק על סך 1,317,547 ₪, שהיוו כ- 80% מהכנסותיה באותה השנה (שעמדו על 1,511,637 ₪, ראו אישור רואה החשבון נספח ה' לתצהיר עופר).
4.ביום 26.1.11 חתמו עופר (בשם הנתבעת) והתובע, על הסכם עבודה (נספח ב' לתצהיר התובע). בהסכם, שנחתם בשפה האנגלית, נקבע שהתובע יועסק במשרה מלאה בנתבעת, בשכר חודשי של 20,000 ₪ -- כולל גמול שעות נוספות גלובלי – וכן שיהיה זכאי להחזר הוצאות רכב בסך 2,500 ₪ ולזכויות סוציאליות נוספות. כמו כן כלל ההסכם תניות סודיות ואי-תחרות. נקדים ונאמר שתניות אלה היו לימים למוקד המרכזי של המחלוקות בין הצדדים.
העסקתו של התובע בנתבעת החלה ביום 9.2.11. התובע עסק, ביחד עם עופר ולצידו, בפרויקט הכרטיס החכם של שימקוטק כמו גם באותם פרויקטים נוספים שהזכרנו קודם לכן. שימקוטק הייתה מרוצה עד מאד מתרומתו של התובע לפרויקט הכרטיס החכם שלה. משכך, במהלך יוני-יולי 2011 פנה מר גדעון רביד, מנהל הפיתוח של תחום הכרטיס החכם בשימקוטק (להלן: רביד) אל עופר, וביקש ממנו שהתובע יישב פיזית ובאופן קבוע במשרד שימקוטק. עופר נענה לבקשה, ובהתאם החל מיולי 2011 התובע אכן עבר לעבוד במשרדי שימקוטק (סעיף 23 לתצהיר עופר).
5.כשלושה חודשים מאוחר יותר, ביום 5.10.11, התקיימה פגישה משולשת בין מר אבי ליבר מנכ"ל שימקוטק (להלן: ליבר), רביד, ועופר. בפגישה הודיעו ליבר ורביד לעופר שבשל חריגה מתקציב פרויקט הכרטיס החכם הם החליטו לעצור פיתוחים חדשים למערכת, ולהסתפק אך בתמיכה במערכת הקיימת (סעיף 25 לתצהיר עופר). בנוסף ביקשו ליבר ורביד לברר עם עופר את האפשרות שהתובע, שממילא כאמור כבר הועסק בחצריה של שימקוטק, יעבור להיות מועסק ישירות על ידה. בהמשך לכך, ניהלו רביד ועופר משא ומתן בעניין זה, אך בסופו של דבר, לאור אי-הסכמה בדבר גובה הפיצוי שתקבל הנתבעת תמורת "שחרור" התובע לטובת העסקה ישירה על ידי שימקוטק, לא יצא הרעיון אל הפועל.
התובע המשיך להיות מועסק במשרדי שימקוטק, וזאת עד אמצע דצמבר, שאז לפי בקשתו של עופר חזר לעבוד במשרדי הנתבעת.
6.במהלך ינואר 2012 הודיע עופר לתובע שברצונו שיחל לתת תמיכה ללקוחה אחרת של הנתבעת, חברה בשם Game Ground (להלן: גיים גראונד). ברם, ביום 16.1.12 הודיע התובע לעופר שהוא מנוע להבנתו מלספק שירותים לגיים גראונד. התובע הסביר שהסיבה למניעות נעוצה בחששו מניגוד עניינים שיווצר נוכח העובדה שקודם שהחל לעבוד בנתבעת היה מעורב בפרויקט של משחקים ברשת מתחרה לפרויקט של גיים גראונד. בשלב הזה עופר זעם על התובע, לאחר שהבין שהתובע שוחח אודות גיים גראונד עם אותם המתחרים של גיים גראונד – ובכך הפר לכאורה את הסודיות אשר לה התחייבה הנתבעת כלפי גריים גראונד.
7.כך או כך, למחרת היום הודיע התובע לעופר על התפטרותו. התובע מסר לעופר על החלטתו תחילה בעל-פה (בשיחה שהוקלטה על ידי עופר, התמליל נספח יג לתצהיר עופר). בהמשך היום, לבקשתו של עופר, העביר אליו גם מכתב התפטרות במייל (נספח י2 לתצהיר עופר).
ביום שלאחר מכן, ה- 18.1.12, זימן עופר את התובע למשרדו לשיחה בעניין סיום העבודה (שאף אותה הקליט, התמליל נספח יד לתצהירו). במהלך השיחה ניסח עופר "הסכם סיום עבודה" ושני הצדדים חתמו עליו (הסכם סיום העבודה נספח יב לתצהירו).
8.בהתאם לעדותו של עופר, עוד באותו היום התקשר אליו רביד משימקוטק, סיפר לו ששמע שהתובע "פוטר", ועדכן את עופר ששימקוטק שוקלת להעסיק את התובע. עופר הודיע לרביד שלשיטתו אסור לשימקוטק להעסיק את התובע, בשל הסכם הסודיות עליו הוא חתום. ביום 22.1.12 נפגש עופר עם התובע לצורך החזרת הרכב ושאר הציוד. עופר העיד בתצהירו שבמהלך השיחה סיפר לו התובע כי נקבע לו ראיון עבודה בשימקוטק, והוא מצידו הבהיר לתובע שהעסקתו בשימקוטק מהווה הפרה בוטה של הסכם אי התחרות.
מכל מקום, ביום 1.2.12 החל התובע לעבוד בשימקוטק. אין מחלוקת על כך שתפקידו כלל, בין היתר, עבודה על פרויקט הכרטיס החכם.