המשרד הנקי נקיון ואחזקה (1987)בע"מ נ' מרצי

בית הדין עיין בבקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית, ובתגובת התובעת לבקשה, ומחליט להיעתר לבקשת הנתבעת.

התובעת היא חברה שמספקת שירותי ניקיון ללקוחותיה, ביניהם משרד האוצר.

בכתב התביעה נטען שמפקח מטעם התובעת במשרד האוצר, שתפקידיו כוללים קליטת עובדים חדשים וכן העברת דוחו"ת הנוכחות של עובדי התובעת במשרד האוצר להנהלת החשבונות של התובעת, קשר קשר עם בעלה של הנתבעת, שהינו עובד של משרד האוצר, ועם הנתבעת, לזייף טפסי קליטה של הנתבעת כעובדת של התובעת ולדווח באופן פיקטיבי על "שעות עבודתה" של הנתבעת אצל התובעת, ובכך להוציא מהתובעת כספים במרמה ולהעבירם לנתבעת ולבעלה, מבלי שהנתבעת תעבוד בפועל.

התובעת טוענת כי קשר זה התגלה לה בעקבות פנייה של מחלקת ההונאה של המשטרה שהתקבלה אצלה בחודש 12/16, ובעקבותיה גילתה התובעת שהיא שילמה לנתבעת שכר וזכויות נלוות במשך כשנתיים, מבלי שהנתבעת עבדה בפועל במשרד האוצר עבור התובעת.

התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת לשלם לה את נזקיה הישירים – סך 193,806 ₪ ששולמו לנתבעת כשכר עבודה וזכויות נלוות, מבלי שזו ביצעה כל עבודה עבור התובעת, וכן סך 100,000 ₪ בגין נזקים לא ישירים כגון השחתת זמן, הוצאות משפטיות שהוצאו בהגנה על שמה הטוב של התובעת, הוצאות הכרוכות בהכנת תגובה לביקורת של משרד האוצר, פגיעה בשם ובמוניטין של התובעת.

הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה נגדה על הסף בנימוק שלא התקיימו בינה לבין התובעת יחסי עובד ומעסיק. לטענת הנתבעת, העובדה שהיא הייתה רשומה כעובדת של התובעת אינה מקימה לבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעה. הנתבעת הוסיפה וטענה כי לא ידעה שכספים שהועברו לחשבונה הם כספים חריגים שלא היו בידיעת בעלי התובעת שכן בעלה, כמי שניהל את חשבון הבנק המשפחתי, ציין בפניה כי מדובר בכספי הלוואה שהוא מקבל מהתובעת באמצעות המפקח של התובעת במשרד האוצר, ולא ידעה דבר על מסכת של מצגי שווא כלפי התובעת, ככל שנעשתה תוך שימוש בשמה. הנתבעת אף הודיעה על נכונותה להשיב מיידית מחצית מהסכומים שהועברו לחשבונה ואשר נשארו לטענתה בחשבון, כאשר יתרת הכספים הוצאו ממנו, לטענתה.

התובעת השיבה לבקשת הנתבעת וטענה כי הנתבעת פעלה באופן פעיל ליצירת מראית עין של יחסי עובד ומעסיק, וכי התובענה כוללת דרישה להשבת כספים ששולמו כשכר עבודה וזכויות סוציאליות, ולבית הדין סמכות רחבה לדון בעניינים שחוסים תחת המטרייה הרחבה של דיני העבודה, ודי בכך שמערכת היחסים בין הצדדים הוצגה כמערכת של יחסי עבודה כדי להקים לבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעה. מוסיפה הנתבעת וטוענת כי סעד של סילוק על הסף ניתן בבית הדין לעבודה במשורה.

במחלוקת בית הצדדים עמדת בית הדין היא כעמדת הנתבעת. התובעת לא הצביעה על הוראה בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, המקנה לבית הדין סמכות לדון בתביעה. עילת תביעה המתוארת בכתב התביעה איננה עילה "ביחסי עבודה", כנדרש בסעיף 24(א)(1) לחוק, מאחר שהתובעת אינה טוענת שהנתבעת הייתה עובדת של התובעת. התובעת מייחסת לנתבעת שותפות למעשה של הוצאת כספים במרמה מהתובעת, באמצעות יצירת מצג כוזב כאילו הנתבעת הייתה עובדת של התובעת. לעניין זה מותב זה מצטרף, בכל הענווה, לדברים שנפסקו על ידי בית דין זה בסעש 19957-12-17 המשרד הנקי ניקיון ואחזקה (1987) בע"מ – ישראלה בלילתי (מיום 10.1.18 – מותב בראשות כב' הנשיא א. אברהמי), לפיו עילה כזו אינה עילה "ביחסי עבודה".

אשר על כן החלטנו להיעתר לבקשת הנתבעת ולדחות את התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית.