בהעדר הגנה
הנתבעת נדרשה להגיש כתב הגנה אולם לא עשתה כן עד היום.
מאישור המסירה עולה כי כתב התביעה נשלח בדואר רשום פעמיים – הן לכתובתה הרשומה של הנתבעת ברשם החברות, והן אל הכתובת המופיעה, כנטען, בתלושי שכרה של התובעת. בשני המקרים הוחזר דבר הדאר בציון "לא נדרש" (17.12.14, 27.1.15). בהמשך שלחה התובעת את כתב התביעה לבעלי המניות/ דירקטורים- אלדד פרץ ומאור אליהו. ביום 17.2.15, התקבל אישור מסירה בעניינו של אלדד פרץ בסטטוס "עזב", ואילו ביום 16.2.15 התקבל אישור מסירה בעניינו של מאור אליהו כי כתב התביעה התקבל על ידו.
ביום 16.6.15 הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת. בהחלטתי מיום 21.6.15 הורתי לנתבעת להגיב לבקשה תוך 7 ימים, אך היא לא עשתה כן.
בהתאם לסמכותי לפי תקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבעת, בהעדר הגנה וזאת על יסוד כתב התביעה בלבד.
אי לכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים:
ימי מחלה צבורים לשמירת הריון בסך 1,232 ₪.
ימי עבודה לאחר לידה (60 יום) בסך 6,042 ₪.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.