סעד מן הצדק לשוכר מוגן שהפר חוזה - אי-פינויו מהמושכר בכפוף לפיצוי כספי למשכיר

בפניי תביעה לפינוי ולסילוק יד מנכס המושכר בהתאם לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן - "החוק").

רקע כללי שאינו שנוי במחלוקת -

1. אין חולק כי התובע, מר ארתור גיל (להלן - "המשכיר"), ינו בעל זכויות החכירה לגבי נכס ברח' הרצל 35 בחיפה (הידוע כחלקה 45/2 גוש 10854, להלן - "המושכר" או "החנות") המושכר בהתאם לחוזה אשר עליו חלות הוראות החוק (להלן - "החוזה").
2. החוזה נחתם עוד בשנת 1959 בין המשכיר דאז, המנוח עו"ד חיים גלובצקי ז"ל לבין המנוחים מר יהושע קסטנר ז"ל, מר אברהם קסטנר ז"ל ומר מנחם ולדנר, הנתבע מס' 1 (להלן - "השוכר") - יבדל"א.
3. מטרת השכירות, כפי שהוגדרה בכותרת החוזה היתה -

"מכירת כרטיסי פיס והגרלות, כרטיסי רכבת ןמסחר בבולים, ניירות ערך וסוכנות לקבלת מודעות".

4. בסעיף 1 לחוזה מוסכם כי השוכר מתחייב -

"שלא למסור או להעביר או להשכיר את המושכר או חלק ממנו או את זכותו על המושכר או על חלק ממנו וכן לא להרשות למי שהוא אחר להשתמש או .... (קטע לא קריא) במושכר או חלק ממנו ולא לשתף מי שהוא בהחזקת המושכר או בשימוש בו או בכל הנאה ממנו .... וכן אסור לשוכר להעניק למישהו זכות במושכר כבר-רשות בין בתמורה או בלי כל תמורה, בלי לקבל רשות בכתב מראש לכך מאת המשכיר".

5. אין מחלוקת כי במהלך השנים, לאור פטירתם של חלק מהצדדים לחוזה - זכויות החכירה לגבי הנכס הועברו לידיו של המשכיר, שהינו אחד מיורשיו של גלובצקי ז"ל, וכי זכות השכירות המוגנת מכח החוזה הועברה לידי השוכר, שהיה צד לחוזה המקורי.
6. השוכר משמש במשך השנים כזכיין של מפעל הפיס (וראו את האישור מאת המשווק האזורי של מפעל הפיס מינואר 2006 אשר צורף לתצהירו של השוכר).
7. אין אף מחלוקת כי החל משנת 2002, מי שמבצעת בפועל את מכירת כרטיסי ההגרלות בנכס הינה הנתבעת 2, הגב' אמיליה חסילב (להלן - "המפעילה").
8. לפי המסמכים שהוגשו לעיוני (לרבות מכתבה של המפעילה אל השוכר מיום 25/9/2002 אשר בו הועלו על הכתב תנאי ההתקשרות בין המפעילה לבין השוכר) עולה שמבחינת מפעל הפיס, האחראי על נקודת המכירה והזכיין הינו אך ורק השוכר, אך כי בפועל מי שמפעילה את נקודת המכירה במושכר הינה המפעילה, המקבלת מאת השוכר עמלה בשיעור של 4.5% מהמכירות. עוד עולה מהמסמכים כי השוכר הוא אשר נושא בתשלומים השוטפים לגבי הנכס (כגון תשלומי ארנונה, מים וחשמל) וכי המפעילה אינה שוכרת ממנו את הנכס, אינה בעלת כל זכויות קנייניות לגבי הנכס, אינה משלמת כל תשלום בדמות שכר-דירה לגבי הנכס וחייבת לעזוב את הנכס תוך 24 שעות במידה ותדרש לעשות כן. כמו כן, מהמסמכים עולה כי המפעילה הינה בעלת תיקים על שמה במס הכנסה ובמע"מ (אם כי את המע"מ לגבי כרטיסי ההגרלות משלם השוכר).

המחלוקות בין הצדדים -

9. על רקע הנתונים המפורטים מעלה, הוגשה התובענה.
10. המשכיר טוען כי העברת החזקה וזכות השימוש במושכר לידי המפעילה מהווה הפרה של החוזה מצדו של השוכר, וכי לפיכך יש להורות על פינוי שני הנתבעים מהמושכר.
11. השוכר והמפעילה טוענים כי אין המדובר בהשכרת משנה או בכל פעולה המהווה הפרה של החוזה, ולחלופין - שאף אם בהמ"ש יקבע שהחוזה הופר הרי שיש להעניק לתובעים סעד מן הצדק ולהמנע מפינויים מהנכס.

ההסכמות הדיוניות -

12. לתיק בהמ"ש הוגשו התצהירים הבאים : תצהיר מר דניאל אדם (אחיינו של המשכיר, להלן - "אדם"); תצהיר מר רענן לצרס (חוקר פרטי אשר טוען כי למפעילה יש תיק ניכויים במע"מ ובמס הכנסה על שמה); תצהיר השוכר ותצהיר המפעילה.
13. בעקבות ישיבת בהמ"ש מיום 5/9/2006, הודיעו הצדדים ביום 15/10/2006 על הסכמתם לוותר על חקירות המצהירים המפורטים מעלה, ועל הסכמתם כי פסק הדין יתבסס על המסמכים הקיימים בתיק, לאחר הגשת סיכומים בכתב.