סמנכ"ל כספים לשעבר באורמת זכאי ליהנות מהזכויות שמניית אור תעש מקנה לו

פתח דבר

1.         הנתבעת 1, אור תעש בע"מ (להלן: " אור תעש"), היא חברה פרטית אשר הוקמה בראשית שנות ה- 80 לצורך ביצוע מיזמים תעשייתיים שונים (תעודת ההתאגדות צורפה כנספח ב לתצהירה של יהודית ברוניצקי; להלן: " גב' ברוניצקי").

            הנתבעת 2, אורמת תעשיות בע"מ (להלן: " אורמת"), היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב החל משנת 1991, ועיסוקה בתכנון, ייצור ופיתוח של טורבינות ויחידות כוח המשמשות להספקת אנרגיה חשמלית, ובפיתוח פרויקטים להפקת אנרגיה משדות גיאוטרמיים וממקורות אנרגיה חליפית (ראו סעיף 10 לתצהיר גב' ברוניצקי). לאורמת מספר חברות בת, והחל משנת 1992 היא בעלת השליטה גם באור תעש. (אור תעש ואורמת יחדיו יכונו להלן: " הנתבעות").

            התובע, יאיר קיבץ (להלן: " התובע"), עבד באורמת במשך כ- 20 שנים, החל משלהי שנת 1983 ועד ראשית שנת 2003 שאז פרש לגמלאות, תחילה כמנהל כספים ובהמשך כסמנכ"ל כספים (ראו עדותו, עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 20 עד עמ' 11, ש' 2; עמ' 12 ש' 23-24). כמו כן, התובע הוא הבעלים הרשום במניה אחת רגילה של אור תעש בערך נקוב של 1 ש"ח - הן במרשם החברות והן במסמכי החברה (ראו תדפיס רישום פרטי החברה אצל רשם החברות, צורף כנספח ב לתצהיר התובע).

            עסקינן בעתירתו של התובע כי הנתבעות ישלמו לו את חלקו הנטען בדיבידנד בסך 34,920,000ש"ח שחולק על ידי אור תעש לאורמת בסוף חודש דצמבר 1996 או ראשית ינואר 1997 - וליתר דיוק ביום 31/12/96 או 1/1/97.

רקע עובדתי

2.         גב' ברוניצקי ובעלה, מר יהודה ברוניצקי (להלן: " מר ברוניצקי") הם בעלי מניות באורמת, ובמועדים הרלוונטיים לתובענה אף שימשו כמנהליה (גב' ברוניצקי ומר ברוניצקי ייקראו להלן ביחד: " בני הזוג ברוניצקי").

בשנת 1992 הגיעו בני הזוג ברוניצקי, בשיתוף עם התובע, לכלל החלטה שלפיה יש לשנות את מבנה האחזקות של אורמת בשלוש חברות עתירות ידע שהיא החזיקה במניותיהן - אורבוט בע"מ, אורבוט מכשור בע"מ, ואורג'ניקס אינטרנשיונל הולדינג (שלוש החברות יחדיו יכונו להלן: " חברות עתירות הידע"). שינוי מבנה האחזקות נדרש כדי לארגן מחדש את ביטחונות החברה בבנקים, ובעיקר כדי לאפשר לה לגייס כספים בבורסה באמצעות חברת בת - מאחר שאורמת ביצעה זה מכבר גיוס הון בשנת 1991 ונבצר ממנה לחזור ולבצע גיוס נוסף גם במועד זה (ראו עדות התובע, עמ' 18 לפרוטוקול, ש' 15-21). הכוונה היתה שאורמת תמשיך להחזיק דה פקטו במניות חברות עתירות הידע - אך באופן עקיף, ובאמצעות חברת בת שתשמש כחברת אחזקות - וחברת האחזקות היא זו שתונפק בבורסה ובאמצעותה יגויס ההון שהיה דרוש לאורמת (להלן: " תוכנית ההנפקה" או " התוכנית"; ראו ס' 14 לתצהיר גב' ברוניצקי). חברת אור תעש, שהיתה חברה לא פעילה וריקה מנכסים באותו מועד ובמשך שנים, נבחרה לצורך ביצוע תוכנית ההנפקה.

יש להבהיר כי עד לשנת 1992, מתוך 20,000 מניות מונפקות של אור תעש שערכן הנקוב היה אז 0.001ש"ח כל אחת, 19,999 היו בבעלותה של חברת אורמת טורבינות (1965) בע"מ (להלן: " אורמת טורבינות"), והמניה הנוספת היתה בבעלותה של חברת עורמת בע"מ (להלן: " עורמת") - חברה פרטית בבעלות בני הזוג ברוניצקי. בחודש ספטמבר 1992 מוזגה חברת אורמת טורבינות לתוך חברת אורמת על פי צו בית משפט, וכך הפכה אורמת לבעלים ב- 19,999 מניות באור תעש (ראו ביאור 1ב לדוחות הכספיים של אורמת לשנת 1992, צורף כנספח ב לתצהיר רו"ח ורטהיימר).

3.         כוונתה של הנהלת אורמת היתה שתוכנית ההנפקה תתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון, הפיכת אור תעש לחברה ציבורית; בשלב השני, העברת מניות החברות עתירות הידע מאורמת לאור תעש, והנפקתה בבורסה.

חשוב להבהיר בהקשר זה כי באותה עת טרם נחקק חוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן: " חוק החברות"), וסעיף 3 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג- 1983 (להלן: " פקודת החברות") קבע כי חברה שלה שבעה בעלי מניות או יותר היא חברה ציבורית:

"שבעה בני אדם או יותר שהתאחדו למטרה חוקית רשאים לייסד חברה מואגדת, בין מוגבלת ובין לא מוגבלת, בחתימת שמותיהם על תזכיר ההתאגדות ובקיום שאר דרישותיה של פקודה זו בכל הנוגע לרישום; נועדה החברה להיות חברה פרטית — רשאים לעשות כן לפחות שני בני-אדם."

4.         ביום 20/12/92 התקיימה פגישת עבודה בנושא תוכנית ההנפקה בין התובע, שהיה אמון מטעם אורמת על ביצוע התוכנית (ראו עדותו, עמ' 18 לפרוטוקול, ש' 11-13), לבין רו"ח משה ורטהיימר, שותף במשרד רואי החשבון זיו האפט ושות' אשר סיפק לאורמת במועדים הרלוונטיים לתובענה שירותים בתחום ראיית החשבון (לעיל ולהלן: " רו"ח ורטהיימר"). באותה פגישה עדכן התובע את רו"ח ורטהיימר בכוונתה של אורמת לערוך שינוי במבנה אחזקותיה בחברות עתירות הידע,  וביקש כי יבדוק את השלכות המיסוי של שינוי כאמור, ככל שישנן (ראו סעיף 6 לתצהיר רו"ח ורטהיימר, תרשומת הפגישה שערך רו"ח ורטהיימר צורפה כנספח א לתצהירו).

            בהתאם לדרישתה של אורמת, רו"ח ורטהיימר פנה בכתב ביום 30/12/92 לרשויות המס (המכתב צורף כנספח ג לתצהיר רו"ח ורטהיימר), על מנת לקבל אישור לכך שהעברת מניות החברות עתירות הידע מאורמת לאור תעש תהא פטורה ממס הכנסה על פי הוראת סעיף 95(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: " פקודת מס הכנסה"), שמורה כדלקמן:

            "הגיע לאדם או למספר בני-אדם רווח הון ממכירת נכס לחברה תמורת מניות בלבד באותה חברה, לא יחוייב רווח ההון במס אם מיד לאחר המכירה היה בידי המוכר או המוכרים, 90 אחוז לפחות מכוח ההצבעה של אותה החברה."

5.         במקביל למתואר לעיל החלה אורמת בביצוע השלב הראשון בתוכנית ההנפקה - הפיכת אור תעש לחברה ציבורית. כפי שכבר צוין, הון מניותיה של אור תעש הוחזק באותה עת על ידי שני בעלי מניות בלבד (אורמת ועורמת) - ואילו על פי פקודת החברות נדרשו לכל הפחות 7 בעלי מניות על מנת שהחברה תהפוך לציבורית. משכך, עו"ד שמואל ברזל, אשר במועדים הרלוונטיים לתובענה, ובמשך שנים רבות, סיפק לאורמת שירותים משפטיים (להלן: " עו"ד שמואל ברזל"), ייעץ לגב' ברוניצקי להעביר מניות מהון המניות של אור תעש לחמישה בעלי מניות נוספים (ראו עדות עו"ד שמואל ברזל, עמ' 54 לפרוטוקול, ש' 3-23).

            ואמנם, בישיבת דירקטוריון של אורמת שנערכה ביום 21/12/92 בנוכחות בני הזוג ברוניצקי, הוחלט להעביר 1,000 מניות בנות 0.001ש"ח מתוך 19,999 מניותיה של אור תעש שהיו בבעלות אורמת לכל אחד מן הבאים: גב' ברוניצקי, מר ברוניצקי, התובע, וכן לעו"ד אורנה ברזל (להלן: עו"ד אורנה ברזל") ועו"ד אילן וייס ממשרדו של עו"ד שמואל ברזל. בנוסף לכך הוחלט להעביר 999 מניות רגילות בנות 0.001ש"ח לעורמת, אשר כפי שהוברר לעיל החזיקה זה מכבר במניה אחת של אור תעש טרם מיזוגה של אורמת עם אורמת טורבינות, ולאחר ההעברה הפכה גם היא לבעלים ב- 1,000 מניות של אור תעש (פרוטוקול הישיבה צורף כנספח ד1 לתצהיר גב' ברוניצקי).

עו"ד אורנה ברזל ערכה שטרות להעברת הבעלות במניות כמפורט, אשר נחתמו כולם ביום 21/12/92 על ידי אורמת מחד גיסא ועל ידי כל אחד ממקבלי המניות מאידך גיסא (שטרי ההעברה החתומים צורפו כנספחים ד2-ד7 לתצהיר גב' ברוניצקי).

בסמוך לאחר העברת המניות כאמור, הוחלט על ידי אורמת על איחוד הון המניות של אור תעש וחלוקתו מחדש למניות בנות 1ש"ח ערך נקוב, והתוצאה היתה שגב' ברוניצקי, מר ברוניצקי, התובע, עורמת, עו"ד אורנה ברזל ועו"ד אילן וייס הפכו כל אחד לבעלים רשומים במניה אחת בת 1ש"ח ערך נקוב של אור תעש ואילו אורמת היתה לבעלת 14 מניות כאמור. הודעה על העברת המניות מיום 21/12/92 והודעה מיום 24/12/92 על שינוי בהרכב הון המניות הועברו לרשם החברות בצירוף מכתב לוואי מאת עו"ד אורנה ברזל מיום 25/12/92 שבו הודע לרשם גם על הפיכתה של אור תעש מחברה פרטית לחברה ציבורית (ראו נספחים ה1/-ה/3 לתצהיר גב' ברוניצקי). וזאת יש להדגיש: במועד זה הון המניות המונפק של אור תעש כלל כאמור 20 מניות בנות 1ש"ח ערך נקוב, כאשר כל המניות הללו שוות בזכויותיהן - לרבות זכות ההשתתפות ברווחים.