סמכות רשות מנהלית לשנות החלטתה בעקבות שינוי נסיבות ובשל האינטרס הציבורי

א.         פתח דבר:

בפני עתירה מנהלית בה מבקשים העותרים, כעיקר, לבטל את החלטת ועדת המשנה להתנגדויות מיום 22.05.08, הדוחה התנגדותם להחלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז הצפון (להלן: "הוועדה המחוזית") לביטול תוכנית מס' ג/ 14037.

ב.         עיקר העובדות הצריכות לעניין:

1.         העותרים, תושבי שכונת נמסאוי בעיר נצרת, מתגוררים ברחוב כנסיית המשיח, והינם הבעלים של מקרקעין אשר בצידם מתוכנן להיסלל תוואי דרך, בהתאם לתוכנית ג/ 6710 (להלן: "התוכנית הפוגעת"). דרך זו אמורה לנקז לתוכה את תנועת הרכבים הנכנסים למרכז העיר נצרת מכיוון צפון העיר.

2.         כנגד התוכנית הפוגעת, אשר פורסמה בשנת 1993, הגישו בעבר העותרים התנגדויות שונות לרבות עתירה מנהלית, כאשר התנגדויות אלה, נדחו כולן.

3.         בשנת 2004, יזמה הוועדה המקומית לתכנון ובניה (להלן: "הוועדה המקומית") את התוכנית המבטלת , אשר מטרתה - ביטול התוכנית הפוגעת.

4.         התוכנית המבטלת הופקדה ביום 30.06.04 ולא הוגשו כנגדה התנגדויות כלשהן.

5.         ביום 25.04.07, בהתאם לבקשת הוועדה המקומית ולאחר קבלת חוות דעת ממשרד התחבורה, החליטה וועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון (להלן: "וועדת המשנה"),  על פרסום הודעה המבטלת את הפקדת התוכנית המבטלת.

6.         ביום 04.12.07 הגישו העותרים 1 ו-2, התנגדותם ליוזמה זו הן בנימוקים תכנוניים ובטיחותיים, הן בשל טענתם להעדר סמכות לחזור ולבטל את התוכנית.

7.         ביום 05.12.07 הגישה עיריית נצרת, התנגדותה לתוכנית וטענה כי ביקשה לבטל את התוכנית הפוגעת מאחר וחויבה בגינה בתשלום פיצויים בסך 1.5 מליון ש"ח, אולם משהובהר לה כי "תוכנית מתקנת" איננה מאיינת את הצורך בתשלום פיצויים, ביקשה להחזיר לחיים את התוכנית הפוגעת.

8.         בהחלטתה מיום 22.05.08 דחתה וועדת המשנה את טענות העותרים בקובעה:

"במקרה שלפנינו הוברר, כי ביטול הדרך עליו המליצה הוועדה המקומית עובר לקבלת התוכנית בוועדה המחוזית בשנת 2003, נעשה, בהעדר תקציבים ולאור צפי של חיוב גבוה ביותר על תשלום פיצויים. משהוברר לוועדה המקומית, כי תהא מחויבת בתשלום פיצויים גם אם תבוטל הדרך, ולאור נחיצותה של הדרך, שרק גברו עם השנים, ביקשה הוועדה המקומית לבטל את התוכנית".

עוד קבעה:

"על הוועדה המחוזית, ככל רשות מנהלית, לא חל הכלל של סופיות הדיון, והיא רשאית לחזור ולשקול החלטותיה בנסיבות מתאימות, ויכולה היא לעשות כן אף עקב הערכה מחודשת של נתונים קיימים, בלא שינוי נסיבות. ודאי מוסמכת היא לעשות כן, אם אינטרס ציבורי חשוב מחייב זאת" (ההדגשות שלי, אא"כ יאמר אחרת - י.כ.).

החלטה זו הינה נשוא העתירה דנן.

ג.          טענות העותרים בתמצית:

9.         כעולה מסעיפים 102 ו- 108(ג) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965

(להלן: "החוק"), בהעדר התנגדות לתוכנית, תוך חודשיים משעת הפקדתה, יראו את התוכנית כמאושרת, וזאת כ-30 יום לאחר מכן.

מאחר ולא הוגשו התנגדויות לתוכנית בתקופה הקבועה לכך, הרי שיש לראות בה תוכנית מאושרת על כל המשתמע מכך, לרבות ביטול התוכנית הפוגעת.