סמכות מש' הפנים שלא להעניק לאזרח ישראלי שאיבד את דרכונו תעודת מסע בלבד

הרקע לעתירה:

בפני עתירה נגד החלטת המשיב במסגרתה נדחתה פניית העותר להנפקת דרכון חלף הדרכון שנגנב לו בעת שהותו בחו"ל.

העותר, אזרח ישראלי ואיש עסקים, השוהה לרגל עסקיו בחו"ל לעיתים תכופות ולתקופות ממושכות יחסית, החזיק בדרכון ישראלי. ביום 4.4.14 פנה העותר לקונסוליה הישראלית בסנטיאגו ודיווח על גניבת דרכונו. לעותר הונפקה תעודת מעבר במקום דרכון לאומי, התקפה לשנה, עד ליום 3.4.15, כאשר בתום השנה אמור העותר לקבל דרכון חדש היה ולא איבד גם את תעודת המעבר.

אירוע זה של גניבת דרכון אינו הראשון עליו דיווח העותר. קדם לכך אירוע מחודש ספטמבר 2009, אז דיווח העותר כי פרצו למכוניתו וגנבו ממנה את תיקו עם כל מסמכיו, בהם גם תעודת הזהות והדרכון. כמו כן באירוע נוסף משנת 1999 דיווח על גניבת דרכון ובשנת 1990 דיווח על אובדן דרכונו וביקש גם אז להנפיק לו דרכון חדש תחתיו. לאחר שנגנב דרכונו הקודם, בשנת 2009, על מנת לקבל לידיו דרכון חלופי, הצהיר העותר על נסיבות גניבת הדרכון והתחייב לשמירה על הדרכון החדש שהוצא לו, כאשר במסגרת התחייבות זו הובא לידיעתו כי אובדן דרכון נוסף יכול לגרום לאי מתן דרכון נוסף במסגרת חוק הדרכונים, התשי"ב – 1952 (להלן: "החוק" או "חוק הדרכונים") ובמקומו תינתן תעודת מעבר במקום דרכון לאומי לתקופה של שנה ובתום השנה יישקל מחדש מתן הדרכון.

ביום 4.4.14, כאשר דיווח העותר על גניבה חוזרת של הדרכון, הונפקה לו, כאמור, תעודת מעבר במקום דרכון לאומי, שתוקפה לשנה, עד ליום 3.4.15, זאת בהתאם לנוהל הטיפול בבקשה למסמך נסיעה במקום מסמך נסיעה שאבד/נגנב/הושחת [נוהל מס' 3.4.0002] (להלן: "הנוהל").

ביום 3.9.14 פנה העותר באמצעות ב"כ אל המשיב בבקשה להנפקת דרכון. ביום 11.9.14 נשלחה לעותר תשובת מנהלת לשכת המשיב בחיפה לפיה העותר איבד 3 דרכונים במהלך 10 שנים, דבר המעיד על התרשלות בשמירה על הדרכון, ובמקרים כאלה הנהלים מאפשרים מתן תעודת מעבר בלבד. למרות זאת, היות ומדובר באיש עסקים, התקיימה התייעצות גם עם מטה רשות האוכלוסין והוחלט כי אין לאשר הנפקת דרכון ולכן הבקשה להנפקת דרכון נדחית.

ביום 17.9.14 חזר ופנה העותר וביקש הבהרות לתשובת המשיב. על כך השיבה מנהלת לשכת המשיב ביום 18.9.14 כי בהתאם לסעיף 6(2) לחוק הדרכונים נקבע כי השר רשאי לפי שיקול דעתו לקבוע תנאים למתן דרכון או תעודת מעבר ולהארכתם. בהתאם לכך נקבעו נהלים על פיהם פועלות לשכות מינהל האוכלוסין ובהתאם לנוהל הדרכונים מס' 3.4.0002 סעיף ג.11.3 (צריך להיות סעיף ג.11.2 המתייחס לאובדן/גניבה – ר.ש.) לאחר אובדן/גניבה שני תינתן תעודת מעבר במקום דרכון לאומי בתוקף לשנה אחת בלבד. בתום שנה ממועד קבלת תעודת המעבר יישקל מתן דרכון. כן נאמר כי במידה שהעותר רוצה לערער על החלטה זו יש להעביר את הערעור ללשכת חיפה והוא יועבר לממונה דרכונים במטה רשות האוכלוסין וההגירה.

ביום 6.10.14 פנה ב"כ העותר לשר הפנים בבקשה לקבלת הכרעה בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק הדרכונים בעניינו של העותר. ביום 30.10.14 נשלחה בתגובה החלטת ממונה מרשם ודרכונים בדסק צפון במטה רשות האוכלוסין, הדוחה את בקשת העותר להנפיק לו דרכון, אלא בתום שנה מיום הנפקת תעודת המעבר ולאחר הצגתה.

טענות הצדדים:

העותר מבקש להנפיק לו דרכון ואגב כך להכריז על בטלות סעיפים 4.1, ב.4, ג.3, ג.2.11 וכן ג.3.11 בנוהל 3.4.0002.