סמכות בית הדין השרעי להוציא צו ירושה

5.      בפני בקשות לדחיית תביעות על הסף בשל העדר סמכות עניינית.

6.      הן התביעה בתמ"ש 12302/06 , שהוגשה ע"י המשיבים 1-8 (להלן: "המשיבים"), שהינם אחים, והן התביעה בתמ"ש 12300/06 , אשר הוגשה ע"י אחי המשיבים, ע' א' ק' (להלן: "ע' א'") נסמכות על תשתית עובדתית זהה. אף הטענות שהועלו בבקשות הדחייה הינן, בעיקרן, זהות. לאור זאת, אוחד הדיון בהן.

השתלשלות העניינים:

7.      (א) נשוא התביעה הינה קרקע הנמצאת בשכונת .... בירושלים, הידועה כגוש ...., חלקה .... (ספר ...., דף ....) (להלן: "הקרקע").

(ב) הקרקע הייתה רשומה בעבר, מאז שנת 1932, ע"ש המנוח ז' ע' מ' ק' (להלן: "ז'"), סבם של המשיבים, של ע' א' מ' ושל המבקשים 1,2. המשיבים והמבקשים הינם בני דודים.

(ג) ז' נפטר בשנת 1934, ובשנת 1937 הוציא בית הדין השרעי המנדטורי בירושלים צו ירושה (להלן: "צו הירושה"), על פיו התחלקה ירושתו כדלקמן: 

·        אשתו של ז', ח' (אשר נפטרה בשאת 1949)- 5 מנות מתוך 40.

·        בנו, ח' (אבי המבקשים 1,2, אשר נפטר בשנת 1964 )- 14 מנות מתוך 40.

·        בנו, ס' (אבי המשיבים, אשר נפטר בשנת 1983)- 14 מנות מתוך 40.

·        בתו, ר' (אשר נפטרה בשנת 1971)- 7 מנות מתוך 40.

(ד) לאחר מות ח', סבתם של המשיבים, חתמו ביום 28.2.50 האחים ס', ר' וח' על הסכם לחלוקת עיזבון ז' (להלן: "הסכם החלוקה"). בהסכם זה נקבע, כי ר' מסתלקת מזכויותיה בקרקע (תמורת ויתור שנעשה מצד ס' וח' ביחס ליתר העיזבון), וכי הקרקע תתחלק בין ס' וח' בחלקים שווים.

(ה) בין לבין, בשנת 1947  נמכר חלק מהקרקע למבקש 6, ח'. הדעות חלוקות בשאלה מי מהאחים מכר את הקרקע (ס' או ח' או שניהם גם יחד). ככל העולה מטענות המבקשים, לאחר מכירה זו בוצעה חלוקה של הקרקע ביום 20.4.61, והחלקה שנמכרה למבקש 6 קיבלה מספר עצמאי ונפרד: גוש ..., חלקה .... (לחלקה זו אין רישום בלשכת רישום המקרקעין בישראל).

(ו) לאחר פטירת ס' ומ', הורי המשיבים, בשנת 1983, נתחלקה ירושתם בין ילדיהם (המשיבים וע' א').

(ז) המבקשים, בניו של ח', ירשו את אביהם לאחר מותו.

8.      (א) ביום 7.7.99 אשרר בית הדין השרעי הישראלי את צו הירושה של ז' שהוציא בית הדין השרעי המנדטורי בשנת 1937 (להלן: "צו אשרור"), לבקשת המשיבים.

(ב) ביום 10.5.04 הגיש מבקש מס' 1 בקשה לבית הדין השרעי הישראלי לתיקון צו האשרור, במסגרתה התבקש ביה"ד השרעי לחלק את עיזבון המנוחה ח', הסבתא, וליתן תוקף להסתלקות שנעשתה בהסכם החלוקה.

(ג) בית הדין נענה לבקשה, וביום 24.5.04 ניתן צו מתוקן המבטל את צו האשרור (להלן: "צו אשרור מתוקן"); צו האשרור המתוקן תוקן שוב בשל טעויות סופר ביום 23.12.04. בצו האשרור המתוקן אישר בית הדין השרעי את הסכם החלוקה, את הסתלקותה של ר', ואת חלוקת הקרקע בין שני האחים, ס' וח' עוד נקבע, כי היות וס' מכר את חלקו ל-מ' (אשר עיזבונו הינו מבקש מספר 6), הרי שמיצה את כל חלקו בקרקע, ואין לו עוד זכויות בה.

9.      (א) בסמוך לאחר מכן, פנו המשיבים ללשכת רישום המקרקעין, וביקשו את רישום זכויותיהם בקרקע בהתאם לצו האשרור (על אף שבשלב זה כבר היה בטל). בקשתם נענתה, וביום 7.12.04 נרשמו זכויותיהם.

(ב) בהמשך, פנה מבקש 1 ללשכת רישום המקרקעין, וביקש את תיקון הרישום בהסתמך על צו האשרור המתוקן, כך שמלוא הזכויות בקרקע יירשמו על שמו ועל שם המבקש 2. התיקון בוצע כמבוקש ביום 13.9.05.