סלקום ישראל בע"מ נ' מזרחי

החלטה

1.המשיבה הגישה לביצוע כנגד המבקש, בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא, תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז -1967. המבקש הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא את התנגדותו לביצוע התביעה.

2.כבוד הרשם הבכיר לרנר הורה בהחלטה מיום 6/4/13 כי על המשיבה להגיב להתנגדות, תוך התייחסות לכשרות התביעה להיות מוגשת לביצוע בהוצאה לפועל בהיעדר הסכם או התחייבות מפורשים.

בהחלטה מאוחרת יותר מיום 6/6/13, הורה כבוד הרשם הבכיר לרנר, כי בהיעדר תגובה מטעם המשיבה תימחק כותרת התביעה וכי התיק יידון בסדר דין מהיר. בהחלטה חויבה המשיבה בהוצאות בשל היעדר תגובה ובשל פתיחת התיק שלא באופן הקבוע לכך בתקנות.

3.כפועל יוצא מהחלטת כבוד הרשם הבכיר לרנר, הועבר הדיון בתובענה לבית משפט השלום בכפר סבא, הסמוך ללשכת ההוצאה לפועל שאליה הוגשה התביעה לביצוע.

4.בפניי כעת בקשת המבקש ולפיה יש להעביר את הדיון בתובענה לבית משפט השלום בירושלים, מן הטעם שהוא בית המשפט המוסמך לדון בה לפי הוראות תקנה 3(א) ו/או תקנה 3(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.

בנוסף מבוקש כי תינתן למבקש ארכה להגשת השלמת מסמכים ותצהיר עדות ראשית מטעמו, שכן לטענתו לא הומצאה אליו הודעת המשיבה מיום 11/7/13, בדבר הגשת תצהיר עדות ראשית מטעמה.

5.המשיבה אינה כופרת בתגובתה בטענה כי הסמכות המקומית לפי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי נתונה לבית משפט השלום בירושלים ולא לבית משפט השלום בכפר סבא. עם זאת, המשיבה טוענת כי מקום שבו המבקש הגיש את התנגדותו לביצוע התביעה ללשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא, הרי שהוא מנוע מלכפור בסמכותו המקומית של בית המשפט שלידה.

המשיבה מבססת את תגובתה על הכרעה בעניין דומה אשר ניתנה בהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין בר"ע 975/09 טכנוקריט (1992) בע"מ נ' כ.ס.מ. הנדסה ובניין בע"מ (פורסם במאגרים).

בכל הנוגע לבקשה למתן הארכה, המשיבה מציגה מסמכים שלפיהם מסמכי המשיבה נשלחו אל המבקש בדואר רשום ואולם הוא נמנע מאיסוף הדואר. המשיבה מסכימה לבקשה למתן הארכה ובלבד שתינתן לה לאחר מכן הזכות להשלים הגשת מסמכים מטעמה ותצהיר עדות ראשית נוסף.

6.המבקש לא הגיש תשובה לתגובת המשיבה.

דיון והכרעה

7.עיון בתקנות הרלוונטיות ובהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין טכנוקריט מלמד כי אכן, מקום שבו הנתבע מגיש את התנגדותו לביצוע תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה התביעה, הרי שרואים בו כמי שמחל על טענת חוסר הסמכות המקומית של בית המשפט הסמוך ללשכה זו.

8.איני רואה צורך לפרט את מלוא הנימוקים אשר הביאו את בית המשפט המחוזי להחלטתו. יחד עם זאת ולצורכי המשך החלטתי יובאו להלן נימוקי סעיף 13 להחלטה:

"מסקנה זו מתחייבת, בראש ובראשונה, מלשונן של התקנות. ראינו לעיל, כי תקנה 109ב(ג) קובעת, שעל הנתבע לפרט את עמדתו בנושא הסמכות המקומית רק כאשר הוא בחר להגיש את ההתנגדות בלשכה שונה מזו שבה פתח התובע בהליך. הוראה דומה קיימת בתקנה 109ח(א), שגם בה נאמר, כי על הנתבע לפרט את עמדתו בנושא הסמכות המקומית רק כאשר הגיש את ההתנגדות ללשכה, שאינה הלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע. על פי פשוטם של דברים, כאשר הנתבע בוחר להגיש את ההתנגדות ללשכה שבה פתח התובע בהליך, אין הוא רשאי לכלול בהתנגדותו טענות כפירה בסמכות המקומית.

מסקנה זו מתיישבת יפה עם תקנה 109ט(א), שלפיה מצווה רשם ההוצאה לפועל להעביר את ההתנגדות לבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות.

ועיקרם של דברים: מסקנה זו מתחייבת מתכליתו של ההסדר החקיקתי דנן, לסייע לתובע לממש את זכותו ביעילות תוך חסכון בזמן ובמשאבים. מתכלית זו נגזר הצורך להבטיח דיון מהיר ויעיל לגופה של ההתנגדות, תוך הימנעות מעיסוק עקר בטענות סף של הנתבע, מחד גיסא, ומניעת "נדידת" תיקים חסרת תכלית מבית משפט אחד למשנהו, מאידך גיסא. תוצאה, שלפיה הנתבע יכול לכפור בסמכות המקומית למרות שמחל על זכותו להגיש את ההתנגדות ללשכה שליד בית המשפט המוסמך, לטענתו, אינה מתיישבת עם תכלית החקיקה ואינה משרתת כל תכלית ראויה".

9.על אף האמור לעיל, סבורני כי בנסיבותיו המסוימות של תיק זה, אין המשיבה זכאית ליהנות מהוראות תקנות ההוצאה לפועל התש"ם - 1979, שאליהן מפנה החלטת בית המשפט המחוזי.

10.כאמור, בהחלטת כבוד הרשם הבכיר לרנר נקבע כי המשיבה לא הייתה זכאית כלל להגיש את תביעתה במתכונת של תביעה לסכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז - 1967. בהתאם לכך לא הועבר הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום בכפר סבא לפי הוראות תקנה 109ט לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם - 1979, אלא שכותרת כתב התביעה נמחקה ונקבע כי התיק יידון במתכונת של סדר דין מהיר.

11.בהיעדר זכות למשיבה להגיש את תביעתה במתכונת של תביעה לסכום קצוב, אף לא מתקיימת התכלית של ההסדר החקיקתי בחוק ההוצאה לפועל הנזכרת בהחלטת בית המשפט המחוזי.