סלקום ישראל בע"מ נ' אינטגריטי ניהול השקעות בע"מ

פסק דין

1. ביום 19/5/14 הגיש ב"כ התובעת לתיק בית המשפט עותק שלם של כתב התביעה על מצורפיו . עותק זה הועבר לסריקה חיצונית והעתק ממנו הועלה ללשכתי. לפיכך התיק בשל למתן החלטה בהתנגדות על בסיס החומר המצוי בתיק.

2.ביום 3/11/13 הגישה התובעת ללשכת ההוצאה לפועל כנגד הנתבע תביעה על סכום קצוב על סך 11,026 ₪. לכתב התביעה צורפו דו"ח בי.די.איי של הנתבעת, הסכם הנחזה להיות חתום על ידי חברת א. רדין ייעוץ והשקעות בע"מ, אשר המספר המזהה שלה זהה למספר המזהה של הנתבעת, דו"ח פעולות ללקוח שהוא למעשה כרטסת לתקופה מיום 20/11/99 עד 21/10/08 ומכתב התראה נושא תאריך 6/10/09 אשר נמסר למנהל הנתבעת ביום 16/10/09.

3.ביום 30/1/14 הגיש הנתבע התנגדות הנתמכת בתצהירו של מנהלה, מר אבי רדין (להלן: "אבי"). התצהיר מאומת על ידי עורך דין דן שגיב (להלן: "עו"ד שגיב"). הנתבעת טוענת כי ההסכם אשר צורף לכתב התביעה מעולם לא נכתב על ידה או על ידי מי מטעמה והוא אף אינו נושא חותמת כתנאי לכניסתו לתוקף. נטען כי הנתבעת היתה קשורה לתובעת לפחות מיום 20/11/99 ושילמה את כל חובותיה לתובעת כסדרם לאורך השנים כפי שעולה מנספח ג' לתביעה. נטען כי בחודש יולי 2008 הודיעה הנתבעת לתובעת כי היא מבקשת להתנתק ממנה עקב חוסר שביעות רצון מהשירות וקיומם של הבדלים בין התנאים שהציגו אנשי המכירות של התובעת לבין החשבוניות שהתקבלו אצל הנתבעת. נטען כי במועד הניתוק לא היה בחשבון הנתבעת כל חוב אך לאחר מכן, מסיבה לא ברורה, הופקו חשבוניות בסכומים נכבדים שאין להם כל הצדקה ולא ניתנה בגינם כל תמורה. הנתבעת מציינת כי בכתב התביעה לא ברור מהו טיבו של החוב ומה מקורו.

4.ביום 20/3/04 הגיש ב"כ התובעת תגובה מפורטת אליה צורף הסכם מיום 1/4/07 שנחתם שלא על גבי פד אלקטרוני. נטען כי הנתבעת מסתירה מבית המשפט את העובדה כי בא כוחה עו"ד שגיב השיב למכתב ההתראה במכתב מיום 20/10/09 בו דרש פירוט של מרכיבי החוב. נטען כי ביום 25/3/10 השיב ב"כ התובעת לפנייה זו והסביר את מרכיבי החוב. לתגובה צורפה חליפת המכתבים וכן כל חשבוניות החוב. הוסבר כי החשבוניות נערכו בהתאם להסכמים והן כוללות חלק יחסי של תקופת ההתקשרות עד הניתוק, חיוב בגין הסרת שירות עם התחייבות, החזר שווי הטבה, זמן אוויר, ציוד ודמי גבייה.

5.ביום 5/5/14 הגיש אבי תשובה לתגובה ובמסגרתה טען כי התובעת צירפה לתביעה ערמה של מסמכים מבלי להסביר איך כל מסמך קשור לעניין. עוד נטען כי כיוון שהאזהרה לא נמסרה כדין יש למחוק את ההליך על הסף. אבי טען כי ההתכתבות משנת 2009 לא נוגעת לעניין לאור השנים שחלפו מאז ועד הגשת התביעה. נטען כי אם גרסתה של התובעת היתה נכונה, חזקה עליה שהיתה מגישה את התביעה עוד בשנת 2009 ולא בשנת 2013. נטען כי הנתבעת לא יכולה להתייחס לגופו של עניין למסמכים שצורפו לתגובה ולא צורפו לתביעה.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי חרף קיומם של פגמים באופן הגשת התביעה, אין מנוס מהמסקנה לפיה על בסיס החומר המצוי בתיק, הגנתה של הנתבעת היא הגנת בדים בלתי מפורטת, אשר דינה להידחות כבר בשלב הזה. ההתנהלות הדיונית הלקויה של התובעת, כפי שתפורט להלן, מצדיקה שלא לעשות צו להוצאות לחובת הנתבעת במסגרת פסק הדין.

7.על פי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, היה על התובעת לצרף לכתב התביעה את תגובת הנתבעת למכתב ההתראה. כמו-כן היה על התובעת להסביר, הן במסגרת מכתב ההתראה והן במסגרת כתב התביעה, את מרכיבי החוב. בדרך כלל פגמים שכאלו מצדיקים לכל הפחות את מחיקת הכותרת. המקרה דנן הינו יוצא דופן שכן התברר בשלב הדיון בהתנגדות ולאחר עיון בכל המסמכים שהגישו הצדדים, כי הנתבעת ידעה היטב מהם מרכיבי החוב אולם בחרה לטעון אחרת במסגרת ההתנגדות.

8.לא אוכל לקבל את טענת הנתבעת לפיה היא אינה יכולה להתייחס לגופו של עניין למסמכים שצורפו בתגובת התובעת להתנגדות. העדר התייחסות שכזו מרוקנת מתוכן את התשובה לתגובה. המטרה של התשובה היא בעיקר לאפשר לנתבעת להתייחס באופן מפורט למסמכים ולטענות שצורפו לתגובה ולא צורפו לכתב התביעה כדי להראות כי חרף האמור באותם מסמכים עומדת לה הגנה מפורטת אפשרית מפני התביעה . כאשר הדבר לא נעשה, וכאשר נטען , בניגוד למציאות, כי התגובה כוללת אוסף של מסמכים שאין קשר בינם לבין הטענות, אין מנוס מהמסקנה לפיה הגנת הנתבעת היא הגנת בדים. מהחומר המצוי בתיק עולה באופן בירור כי הנתבעת ידעה מהם מרכיבי החוב לכל המאוחר בשנת 2010 אולם בחרה להתעלם מכך במסגרת ההתנגדות וכן במסגרת התשובה לתגובה , אשר הוגשה לאחר שהונחו בפני הנתבעת רוב המסמכים הרלוונטיים . התעלמות שכזו מהווה הפרה בוטה של חובת הפירוט המוטלת על מבקש רשות להתגונן ומצדיקה את דחיית ההתנגדות.

9.אשר על כן, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על חידוש הליכי הוצאה לפועל בתיק מס'

02-47705-13-1.

לאור מחדליה הדיונים של התובעת, אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ' אייר תשע"ד, 20 מאי 2014, בהעדר הצדדים.