סלקום ישראל בע"מ נ' אדמון אביבה

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

בפני התנגדותה של המבקשת, הגב' אדמון אביבה רחל, לתובענה על סכום קצוב שהוגשה על ידי המשיבה, חברת סלקום ישראל בע"מ, לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק

מס' 0125688499.

בכתב התביעה טוענת המשיבה, כי היא חברה בערבון מוגבל העוסקת במתן שירותי תקשורת טלפונית סלולרית ומכירת ציוד קצה, לתקשורת סלולרית בישראל.

לטענתה, הזמינה ממנה המבקשת שירות לקו מנוי של טלפון סלולרי, והתחייבה לשלם עבורו למשיבה. בניגוד להתחייבות זו, על פי הנטען בכתב התביעה, לא שילמה המבקשת את מלוא התמורה למשיבה ונותרה חייבת, ביום הגשת התביעה, סך של 5,068 ₪ (בערכי קרן).

לכתב התביעה צורפו מסמך הסכם שכותרתו "מסלול החלפת מכשיר – מגזר פרטי", דף חשבון שבתחתיתו נרשם "דו"ח פעולות ללקוח" ומכתב התראה בטעם הגשה לביצוע של תביעה על סכום קצוב.

המבקשת טוענת בהתנגדותה, כי ביקשה לעבור מהתקשרות עם המשיבה להתקשרות עם חברת פלאפון, והודיעה זאת לנציגי המשיבה בסניף המשיבה באשדוד.

עוד טענה המבקשת, כי בשל כך, נדרשה לשלם סכומים שונים עבור המכשירים, וכן קנס בגין המעבר.

המבקשת טוענת כי היא ניצולת שואה, בת 72, אשר שכלה את בנה לפני כשנתיים ומטפלת ב- 4 ילדיו, נכדיה, אשר נותרו ללא דמות הורית.

בתצהיר ההתנגדות מוסיפה המבקשת וטוענת, כי אין היא חייבת לשלם את הקנס הנדרש על ידי המשיבה, וכי אין היא מעוניינת לשלם עבור המכשירים אלא להשיבם לידי המשיבה.

ביום 11/11/2010 התקיים בפני דיון בבקשת המבקשת והיא נחקרה על תצהירה.

בחקירתה חזרה המבקשת על טענותיה העובדתיות, בדבר מצבה המשפחתי ורצונה במעבר להתקשרות עם חברת פלאפון.

כאשר נשאלה, על ידי ב"כ המשיבה, כי נאמר לה שעליה לשלם בגין שיחות שביצעה וכן דמי מנוי, השיבה המבקשת: "תוכיחי לי".

המבקשת לא ידעה להשיב האם נשלחו אליה חשבוניות מהמשיבה, מדי חודש.

כאשר עומתה המבקשת עם חשבונית מחודש נובמבר 2008, ובה פירוט שיחות של אחד ממספרי המנוי שהיו ברשותה, שטרם שולמו, השיבה כי אינה יודעת וכי ביטלה את הוראת הקבע בחודש דצמבר או בנובמבר.

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

המבקשת טענה כי החוב אינו נכון, וביקשה שהמשיבה תוכיחו.

ב"כ המשיבה טענה בסיכומיה, כי חובה של המבקשת מורכב מחיובים בגין שיחות וזמן אוויר שלא שולמו החל מחודש אוקטובר 2008, ומיתרת תשלומים על המכשירים שברשותה ובהחזקתה עליהם הייתה אמורה לשלם במשך 36 חודשים.

לטענתה, המבקשת לא הראתה כי עומדת לה הגנה כלשהי, ולו בדוחק, וכי טענתה שעל המשיבה להוכיח את תביעתה, היא טענת שווא, שכן קיבלה לידיה את החשבוניות.