ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
5280-01-13
23/08/2013
|
בפני השופט:
חנה ינון
|
- נגד - |
התובע:
שטאנג בניה והנדסה בע"מ
|
הנתבע:
סלע הצפון לבניין ופיתוח בע"מ
|
|
החלטה
1. בפני בקשת הנתבעת, המבקשת, לחייב את התובעת המשיבה בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה, בסכום שלא יפחת מ- 120,000 ₪.
2. עסקינן בתביעה על סך של 500,000 ₪ שעניינה טענה להפרת הסכמי קבלן משנה שנחתמו בין הצדדים לביצוע עבודות בשני פרויקטים לביצוע עבודות בניה והנדסה שונות.
תמצית טענות המבקשת
2. לטענת המבקשת, המשיבה הינה חברה נעדרת כל יכולת כלכלית אשר מפעם לפעם נהגה לפנות למבקשת על מנת שזו תקדים לה תשלומים המגיעים לה בשל מצבה הכלכלי הרעוע.
3. המבקשת הכינה דו"ח מאת חברת BDI העוסקת בהערכת מצב כלכלי של גופים ויכולת הפרעון שלהם, ממנו עולה כי חשבון הבנק של המשיבה מוגבל בבנק ישראל עד לשנת 2018, וכי היא דורגה ברמת סיכון גבוהה ביותר האפשרית.
4. כמו כן, עולה מן הדו"ח כי בעל המניות היחיד והמנהל אצל המשיבה הוכרז על ידי לשכת ההוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים בעשרה תיקים שונים.
5. לטענת המבקשת, המשיבה בהתנהגותה באמצעות מנהלה הראתה בעבר כי כל האמצעים כשרים במטרה לקבל לידיה כספים בניגוד לדין, גם אם מדובר בנקיטת אלימות. מטרת הגשת התביעה הינה לגרור את המבקשת להליך סרק משפטי, לגרום לה להוציא הוצאות נכבדות ולנסות לענות את המבקשת בדין.
6. עוד, גורסת היא כי המשיבה הפסיקה לשלם את האגרה אותה היא מחויבת לשלם על פי דין לרשם החברות, החל משנת 2004, עניין המצביע על כך כי המשיבה אינה פורעת התחייבויות שיש לה על פי דין. כמו כן, המשיבה לא הגישה דו"ח שנתי מעודכן לרשם החברות מאז שנת 2002.
7. כן טוענת היא כי יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות המבקשת מכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שכן זו נמנעה מלציין את כתובתה בכתב התביעה.
תמצית טענות המשיבה
8. לטענת המשיבה, סיכויי הצלחתה בתביעה גבוהים מאוד שכן אין חולק כי ביצעה את העבודות אותן הזמינה המבקשת ועל כן יש לשלם לה בגין העבודה אותה ביצעה.
9. לטענת המשיבה, ביצעה היא את כל העבודות על הצד הטוב ביותר, ולשביעות רצונה של המבקשת, ואולם זו לא מילאה אחר התחייבויותיה ולא העבירה את יתרת הכספים אותם קיבלה מהמזמין עבור עבודתה של התובעת, לידיה של זו.
10. עוד גורסת היא כי חיובה בהפקדת ערובה בשלב זה, פוגע קשות בזכות היסוד שלה של פנייה לערכאות.
11. בתשובתה, מציינת המבקשת כי התמודדות עם טענות המשיבה תחייב את המבקשת להיגרר לבחינת טענות אלו אל מול המסמכים הרבים המצויים בידי המבקשת והמשיבה, תוך כדי בזבוז זמן רב, כוח אדם אשר ייוחד לצורך כך והוצאות עורך דין.
12. כן גורסת היא כי יש להעמיד את סכום הערבות על סך של 120,000 ₪ וזאת לאור ההיקף הכספי של התובענה והפרויקט.
13. לאחר עייני בבקשה, בתגובה ובתשובה לה מגיעה אנוכי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, והכל מן הנימוקים שיפורטו להלן.
סעיף 353 א לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 קובע כדלקמן:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
סעיף זה יוצר, למעשה, סמכות מקבילה לבית המשפט, להורות על חיוב תובע בהפקדת ערובה על פי תקנה 519 לתקסד"א.