סלימאן אבראהים סיד אחמד ואח' נ' חסיבה עבדאללה סיד אחמד ואח'

פסק דין

רקע עובדתי

1.בעלי הדין הם שכנים ודירות המגורים שלהם סמוכות האחת לשנייה. התובע מס' 1 הוא הבעלים של דירת מגורים הממוקמת על חלקת קרקע הגובלת בחלקת הקרקע עליה בנויה דירת המגורים שבבעלות הנתבעים מצד מזרח. התובע מס' 2 הינו הבעלים של דירת מגורים הבנויה על חלקת מקרקעין שממוקמת מצדה הצפוני של דירת הנתבעים.

דירות המגורים הנ"ל ממוקמות בכפר מג'דל שמס שברמת הגולן. התובע מס' 1 והנתבעת מס' 1 (להלן: הנתבעת) הם בני דודים שירשו חלקיהם בנכסים נשוא התובענה מאבותיהם, ואילו הנתבע מס' 2 הוא בנה של הנתבעת 1.

2.בתביעתם דנן עותרים התובעים למתן פסק דין הצהרתי הקובע כדלקמן:

א.השטח הפנוי שממערב ומצפון לדירת הנתבעים הוא דרך משותפת הן לתובעים והן לנתבעים, וכי התובעים זכאים להשתמש בו ולעבור בו לדירותיהם ללא כל הפרעה או התנגדות מצד הנתבעים או מי מטעמם.

ב.אין לנתבעים כל זכות להשתמש בשטחים שממערב ומצפון לדירתם לבניה או לתוספת בניה, ואין להם זכות להפריע בכל דרך שהיא לתובעים או למי מטעמם להשתמש בשטחים אלה כדרך המובילה לדירותיהם.

ג.אין לנתבעים כל זכות לפתוח דלתות, חלונות או פתחים אחרים בצד הצפוני לדירתם שגובל בדרך המשותפת, או בצד המזרחי לדירתם הגובל בחלקת התובע 1.

ד.להורות לנתבעים לסגור את הפתחים שהם פתחו לכיוון מזרח ולכיוון צפון.

ה.אין לנתבעים זכות לכלול את שטחי הדרכים או כל שטח אחר הנמצא מזרחית לדירתם בתרשים שהגישו לצורכי קבלת היתר בניה, וכי על הנתבעים לסמן את השטחים הנ"ל כדרכים בתוכנית הבניה שלהם ולהימנע מלכלול שטח כלשהו מזרחית לקיר דירתם בתוכניתם.

3.התובעים מסתמכים בתביעתם, בין היתר, על שלושה הסכמים בכתב (להלן: ההסכמים) אשר נכרתו בין הצדדים , כמפורט להלן :

הסכם מיום 21.2.1969 , שנחתם בין אביו של התובע 1 ואביה של הנתבעת שעל פיו הדרך שממערב ומצפון, היא בבעלות משותפת ליורשי שני הצדדים ואין ביכולתו של אף צד למנוע מהאחר להשתמש בה.

הסכם מיום 14.1.1990, שנחתם בין התובע 1 לנתבעת, לפיו סוכם, בין היתר, כי הדרך הראשית המובילה לביתו של התובע 1 מצד מערב, הינה דרך משותפת לו ולנתבעת, והאחרונה אינה רשאית לבנות על דרך זו או לחסום אותה. באותו הסכם נקבע, כי הדרך הנמצאת ממערב ומצפון לחלקה של הנתבעת, היא דרך משותפת לכל הצדדים ואין למי מהם זכות להשתלט על שטח זה לטובתו האישית. עוד סוכם, כי הנתבעת רשאית לבנות על גבול החלקה שבבעלותה הצמודה לחלקת התובע 1, אולם אין היא רשאית לפתוח חלון כלשהו מצד החלקה שלו.

הסכם מיום 23.11.2001 , שחתמו עליו התובעים והנתבעת, לפיו סוכם, בין היתר, כי השטחים שממערב ומצפון לדירת הנתבעים הם דרכים משותפות הן לתובעים והן לנתבעים, וכי שטחים אלו הם בגדר רכוש משותף לכולם, ואין לאף אחד מהם זכות להשתמש בו באופן בלעדי.

טענות הצדדים

טענות התובעים

4.לטענת התובעים, מצד מערב ומצפון לדירת הנתבעים, קיימים שטחים פנויים שהם דרכים משותפות המשמשות את כל הצדדים, ואין הן בבעלות פרטית של הנתבעים אלא רכוש משותף של כל הצדדים בהתאם להסכמים שנחתמו ביניהם. על אף האמור בהסכמים, כך נטען, כללו הנתבעים בבקשתם למתן היתר שהגישו לוועדת התכנון והבנייה את שטחי הדרכים כחלק מחלקתם כאילו היו שטח פרטי עצמאי שלהם, וזאת בניגוד למציאות ובניגוד להסכמים שבין הצדדים.

התובעים טענו עוד, כי הנתבעים הפרו את ההסכמים, שנחתמו בין הצדדים ואת הוראות הדין כאשר בנו את דירת המגורים שלהם על הגבול המזרחי והצפוני של החלקה, מבלי להתרחק 2 מטרים מהגבול ופתחו חלונות (פתחים) לכיוון מזרח לעבר דירת המגורים של התובע 1, וכן פתחו דלתות וחלונות לכיוון הדרך ולכיוון ביתו של התובע 2.

טענות הנתבעים

5.לטענת הנתבעים, התובעים הסכימו לבקשה להיתר בנייה וחתמו על אותה בקשה. דרך המעבר בין החלקות קיימת בפועל, היא לא נסגרה והנתבעים לא הניחו בה מכשולים כלשהם.