סלטי נ' צבר תיירות ונופש בע"מ

פסק דין

התובע רכש באמצעות הנתבעת "חבילת נופש" במלון "טופקפי" באנטליה, תורכיה, כולל טיסה וכיו"ב כמקובל, עבורו ועבור בני משפתו: אשתו ושלשת ילדיו הקטנים, ביניהם תינוק בן 6 חודשים וילד בן שמונה שנים [ להלן: "החבילה", "המלון", "התינוק" ו "הילד" בהתאמה ].

המלון נחשב כמלון מפואר במיוחד, כך מציין התובע בכתב התביעה וכן גם הנתבעת.

למרות שהתובע הזמין, והנתבעת הזמינה עבורו, חדר "דופלקס" אשר יוכל להכיל את כל בני המשפחה בהרחבה, לא קבלו בני משפחת התובע אלא חדר קטן שלא התאים לצרכי המשפחה והתביעה היא לפיצויו של התובע, בהחזר הכספים ששילם עבור החבילה וכן כיסוי הוצאות רפואיות שיובהרו להלן ופיצויים בגין עגמת נפש.

נראה כי התובע צודק בכל טענותיו.

מראה החדר ששימש את בני משפחת התובע הוצג לי בתקליטורD.V.D והוא בבירור לא התאים למשפחת התובע, בלשון המעטה.

למיטה הזוגית בחדר נוספו מיטות שלפחות אחת מהן נראית בבירור כמיטת שדה צבאית שבסיס המתכת שלה בולט אל תוך החדר; המיטות כולן סודרו בצפיפות כשהן צמודות זו לזו; עגלת התינוק חסמה את החדר ורהיטי החדר הוצאו למרפסת על מנת לאפשר סוג של תנועה בחדר.

ברור שעם תנאי אכסון כאלה, לא נותר דבר מהנאת הנופש ולא ניתן להפריד, לצורך פסיקת הדין וקביעת ההחזר ו/או הפיצוי המגיע לתובע, בין שאר השירותים שהתקבלו על ידיו ועל ידי בני המשפחה במלון ובין כך שלא היה להם חדר ראוי במלון המפואר בו שכנו.

עד כמה לא התאים החדר למשפחה ניתן להבין מכך שהילד נפגע תוך תנועה בחדר מהחלק הבולט של מיטת השדה, נזקק לטיפול רפואי במלון שעלותו הייתה -.120 יורו, ובוודאי שגם עניין זה לא הוסיף למה שנותר מהנאת משפחת התובע.

הנתבעת מאשרת כי אכן החדר לא תאם את צרכי משפחת התובע ואת מה שהובטח לו ושולם עבורו.

בנסיבות אלה זכאי התובע להחזר הסכומים ששולמו על ידיו, לרבות דמי הטיפול בילד, הוצאות טלפונים ופיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו ואני מעמיד את סה"כ הסכום לכדי הסך של -.18,500 ₪ נכון למועד שוב התובע לישראל, 11.7.08.

הנתבעת בקשה להסתמך על סעיפי פטור בטופס ההזמנה, לפיהם אין מוטלת עליה אחריות כלפי התובע אלא על נותני השירותים השונים שבמסגרת החבילה [ סעיפים 17, 18 לכתב ההגנה ].

אפילו אם הייתי רואה ליתן תוקף משפטי מלא לאותם סעיפים, נוסחם אינו דורש פרשנות כפי שמבקשת הנתבעת למצוא בהם.

ככלל, סוכן הנסיעות הוא הגורם העומד מול הנוסע והוא הגורם שמוכר לו את החבילה; לא סביר להניח שמאן דהו היה רוכש שירות כלשהו אצל סוכן נסיעות אילו היה מוסבר לו שעיקר תפקידו של הסוכן הוא "לגזור את הקופון" בסכומים של מאות דולרים בכל עסקה ואילו בכל בעיה שייתקל בה הנוסע יצטרך לעמוד מול נותן השירות הספציפי שהוא ורק הוא יהיה אחראי כלפיו.

מכל מקום יש בגישה זו כדי לביא לפרשנות מצמצמת של סעיפי הפטור שבהזמנת השירות.

הנתבעת תשלם לתובע איפוא את הסכום של -.18,500 ₪ בצרוף ריבית והצמדה כדין החל מהמועד הנ"ל וכן את אגרת המשפט בתופת ריבית והצמדה כדין.

עם הצדדים הסליחה על כך שפסק הדין נכתב רק עתה; מסיבה לא ברורה נשמט התיק מרשימת התיקים ורק לאחרונה, בעקבות פניית בירור של התובע הסתבר כי הוא עדיין חי וקיים במערכת המחשוב.

ניתן היום, כ"ט ניסן תשע"א, 03 מאי 2011, בהעדר הצדדים.