סלאם ואח' נ' בנק מזרחי-טפחות סניף נתניה ואח'

פסק דין

מבוא

התובעים שבפני מלינים על התנהלות הנתבעים אשר חייבו את חשבונם בשיק על סך 50,000 ₪, כהגדרתו להלן, תוך שבין היתר, הפרו את חובות הנאמנות ויתר החובות החלות על מוסד בנקאי לפי כל דין. כך ובין היתר טוענים התובעים כי למרות שחתימת התובע 1 על השיק זויפה, ולמרות שניתנה הוראת ביטול, כיבד נתבע 1 (להלן: "הבנק") את השיק.

מנגד, טוענים הנתבעים כי יש לדחות את התביעה, שכן ובין היתר הבנק פעל באופן תקין, לאחר שהשיק נבדק וכובד כדין. כמו כן, כי אין כל עילת תביעה כנגד נתבע 2 שהיה מנהלו של סניף הבנק בזמנים הרלבנטיים לתובענה (להלן: "מנהל הבנק").

הצדדים הסכימו כי הפלוגתאות הדורשות הכרעה הינן:

האם חתימת התובע 1 זויפה (ליד מחיקת הכיתוב "בלתי סחיר");

האם הבנק פעל באופן סביר ותקין כאשר שילם לצד שלישי את סכום השיק.

העובדות וטענות הצדדים

התובע 1 (להלן: "התובע") מנהל משנת 1982 מספר חשבונות בנקאיים בסניף הבנק המצוי בנתניה. התובע 2 (להלן: "אלי") הינו אחיו של התובע, אשר חשבון הבנק נשוא התביעה - 027270 - רשום על שמו (להלן: "החשבון"). אלי מסר לתובע ייפוי כוח נוטריוני המאפשר לתובע לפעול בחשבון.

בתאריך 17.6.2007 הופקד לפירעון בחשבון, שיק בסך 50,000 ₪, זמן פירעון 15.6.2007, משוך על ידי התובע לפקודת "לפקו" ומוסב לצד שלישי (להלן: "השיק"). כנטען, שיק זה ניתן על ידי התובע לחברת "לפקו", 120 יום לפני מועד פרעונו, וזאת כנגד התחייבותה של "לפקו" לספק לתובע סחורה תמורתו. בניגוד למוסכם, לפקו לא סיפקה לתובע את הסחורה נשוא השיק.

התובע טוען כי עיון בשיק מלמד כי הגבלת הסחרות - "לא סחיר" - נמחקה תוך שנמתח עליה קו, ולצידו חתימה המתיימרת להיות חתימתו. כמו כן, כי השיק הוסב לצד שלישי - "חברת געש מוצרי תאורה בע"מ" (להלן: "חברת געש").

התובע טוען כי חתימתו לצד מחיקת הגבלת הסחרות זויפה, וזאת על מנת להפוך את השיק לסחיר וליתן נפקות להסבתו לחברת געש. בהגיע מועד הפירעון, פעלה חברת געש לגבות השיק, אולם, לטענת התובע, ניסיונה לא צלח שכן השיק הוחזר על ידי הבנק משלושה טעמים: (א) ההיסב אינו בסדר; (ב) חסרה חתימה בצד התיקון ו – (ג) פעולה אסורה על פי דין. כבר עתה יאמר כי הבנק מכחיש עובדות אלה וטוען כי החזרת השיק נעשתה לבקשת התובע, רק לאחר שהשיק כבר נפרע, כמפורט להלן.

לאור האמור טוען התובע, כי השיק חולל והוחזר לבנק המושך מטעם חברת געש - סניף לב דיזנגוף בתל-אביב של בנק המזרחי (להלן: "סניף דיזנגוף").

עוד טוען התובע, כי ביום החזרת השיק, ניגש למנהל הבנק ויידע אותו אודות השתלשלות האירועים הנ"ל וכן כי החתימה על גבי השיק אינה חתימתו. התובע טוען כי מנהל הבנק הורה לו לבטל את השיק לאלתר ובהתאם, פעולת הביטול נעשתה על ידיו בו במקום. התובע טוען כי לא פעל לבטל את השיק קודם לכן, שכן סבר כי "לפקו" תשיב לו את השיק ולא תעשה בו כל שימוש.

לאחר מספר ימים נטען, כי מנהל הבנק יצר קשר עם התובע ושב וביקש לדעת האם החתימה ליד מחיקת הגבלת הסחרות הינה חתימתו. התובע טוען כי השיב כי אין מדובר בחתימתו וכי הוא נכון להיבדק בדיקת פוליגרף ואף לבצע בדיקה גרפולוגית.

התובע סבר כי בכך הסתיים הענין אלא שלהפתעתו, כעבור מספר ימים התגלה כי החשבון חויב בהעברת יומן בסכום השיק, בלא שהתובע נתן כל הוראה לבנק לפעול כאמור.

התובע מתאר מסכת התכתבויות ודין ודברים עם הבנק והממונה על פניות הציבור אצלו, אשר לא הביאו לביטול החיוב. לפיכך, עותר התובע לחייב את הבנק להשיב לו את סכום השיק שכן הבנק כיבד את השיק שלא כדין; כמו כן, עתר לחייב את הבנק בפיצוי בגין עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה ופגיעה בשמו הטוב, בסך כולל של 40,000 ₪.

מנגד, עתרו הנתבעים לדחיית התביעה. לטענתם השיק הוצג לפרעון בחשבון בתאריך 17.6.2007 לאחר שכאמור נמחקה הגבלת הסחרות והשיק הוסב לחברת געש.

לטענת הנתבעים, התובע פנה לבנק רק בתאריך 19.6.07 בדרישה לביטול השיק, בטענה שחתימתו זויפה. הנתבעים טוענים כי הוסבר לתובע כי על פי תקנות המסלקה ועל פי נוהלי הבנק ביטול השיק יכול היה להתבצע רק עד לתאריך 18.6.07, קרי יום לאחר שהוצג בחשבונו של התובע ונפרע. כמו כן, הוסבר לתובע כי ביטול השיק בשלב מאוחר זה תלוי ברצונה הטוב של חברת געש.

הנתבעים טוענים כי מנהל הבנק הבהיר לתובע כי ינסה לפעול להחזרת השיק, לפנים משורת הדין, תוך שהוא מדגיש כי הסיכויים לביטולו נמוכים. כך, בתאריך 19.6.07 הוחזר השיק לבנק המושך - סניף דיזנגוף - משלושת הטעמים שפורטו לעיל.