ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
23725-09-13
10/02/2014
|
בפני השופט:
ורדה שוורץ
|
- נגד - |
התובע:
כרמלה פלורנטין
|
הנתבע:
סככות אור-צל 2007 בע"מ
|
|
החלטה
1. בפני התנגדות לביצוע שטר שהוא שיק על סך 1,500 ₪ משוך על ידי המבקשת לפקודת המשיבה.
השיק נמסר למשיבה בתמורה לביצוע עבודת החלפת בד מרקיזה.
לטענת המבקשת התקינה המשיבה בד מרקיזה חדש כשהוא מורכב משלושה חלקים שחוברו להם יחדיו כאשר בד המרקיזה הישן שפורק על ידי המשיבה מהמתקן היה עשוי מיריעת בד אחת ובד המרקיזה שהורכב אצל שכני המבקשת, אף הוא על ידי המשיבה, היה עשוי אף הוא מיריעת בד אחת.
המבקשת טענה כי לו היתה יודעת כי המשיבה תתקין לה בד מרקיזה המורכב משלושה חלקים לא היתה מסכימה לכך. כמו כן, טענה המבקשת כי בד המרקיזה שהתקינה המשיבה פורק ובמקומו הורכב בד מרקיזה אחר העשוי מיריעת בד אחת ובעלות של 2,000 ₪.
אין מחלוקת כי המבקשת לא חתמה על הצעת מחיר או הזמנת עבודה וטענתה כי במהלך המו"מ בין הצדדים המשיבה לא העלתה כלל את האפשרות כי המרקיזה לא תהא עשויה מיריעת בד אחת – לא נסתרה. כמו גם טענת המבקשת לפיה בד המרקיזה שפורק היה עשוי מיריעת בד אחת כמו בדי המרקיזה של שכניה.
2. ב"כ המשיבה בקש לדחות את ההתנגדות לביצוע שטר בטענה כי האמור בהתנגדות מהווה טענת כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב שאינו מהווה עילת הגנה שטרית. לטענת ב"כ המשיבה למבקשת יש טענה באשר לאיכות העבודה או סגנונה שהיא כשלעצמה אינה קצובה וחלקית בלבד.
טענה זו מזמן כבר אינה טענה משפטית תקיפה.
כבר בדנ"א 258/98 צמח ויקטור נ' רחל שלשבסקי ואח', פ"ד נה(4) 193, 196 נקבע כי בין צדדים קרובים לשטר, רשאי המושך להעלות טענות הגנה חוזיות בהתאם לעסקת היסוד בין הצדדים במסגרתה נמסר השטר לאוחז.
ראה גם ע"א 1640/04 נוי גל נ' דני את דורון שטיחים בע”מ מיום 30.10.05 שם נהפכה החלטתו של בית משפט השלום לפיה טענה מסוג הטענה הנטענת אף בהתנגדות זו היא טענת כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב. בית המשפט המחוזי קבע:
"עסקינן במערכת יחסים שבין שני צדדים קרובים. בשנים האחרונות ניכרת מגמה בפסיקת בית המשפט העליון שלפיה בין צדדים קרובים לשטר חלה מערכת יחסים חוזית... לפיכך רשאית הייתה המערערת לטעון טענות הגנה חוזיות מכוח עסקת היסוד, אולם נטל ההוכחה שהמשיבה הפרה את ההסכם רובץ על כתפיה."
בר"ע על פסק דינו של בימ"ש מחוזי הנ"ל בבית המשפט העליון – נדחה.
3. בטענותיה החוזיות מכוונת המבקשת לטענת אי התאמה.
סעיף 11 לחוק המכר תשכ"ח-1968 קובע כי המוכר לא קיים את חיוביו כאשר סיפק נכס שאינו תואם את המוסכם, בין השאר מבחינת תאורו.
יש ליתן למבקשת את ההזדמנות להוכיח כי הוסכם על מוצר המורכב מיריעת בד אחת ולא משלושה חלקים. תיאור זה של המוצר לא הועלה אומנם על הכתב ולא הוסכם במפורש אלא במשתמע כאשר הוסכם על החלפת בד המרקיזה במוצר זהה גם מבחינת צבעו וגם מבחינת תיאורו. הסכמה זו משתמעת אף מביצוע אותה העבודה על ידי המשיבה באמצעות יריעת בד אחת אצל שכניה של המבקשת.
יש לציין כי טופס ההזמנה נערך על ידי המשיבה וצורף לתגובתה להתנגדות אך אין מחלוקת כי המבקשת לא חתמה על ההזמנה וטענתה כי לא הוצג לה במהלך המו"מ לקראת כריתתו של ההסכם בין הצדדים לא נסתרה.
4. בפי המבקשת טענה משפטית נוספת והיא כי היה על המשיבה להעמידה על האפשרות כי בד המרקיזה יסופק בשלושה חלקים שחוברו להם יחדיו בטרם ביצוע ההזמנה במקום בד העשוי מיריעה אחת כפי שהיה בד המרקיזה הישן שפורק על ידי המשיבה והוחלף בחדש.
באי גילוי זה, הטעתה המשיבה את המבקשת ולא אפשרה לה במהלך המו"מ, לשקול האם להזמין את המוצר אם לאו.
לטענת המבקשת לא היתה מזמינה כלל את המוצר לו ידעה כי יסופק לה בתיאורו זה.
5. טענת אי ההתאמה הנטענת אף ניתנת לתרגום ככישלון תמורה מלא. אין מדובר בנכס שניתן בנסיבות אלה להשתמש בו באופן חלקי. מאחר ותיאורו אינו עונה על הנדרש והמוסכם – אין למבקשת כל חפץ בו ואכן לא השתמשה בו למטרה לשמה נרכש.