סופר הום דיזיין בע"מ נ' לאומי שיק שותפות מוגבלת

פסק דין

התובעת הגישה נגד הנתבעת, תביעה על סך 12,100 ₪ בגין יתרת חוב עבור שיקים שהנתבעת אישרה לתובעת כי ניתן לקבלם ואשר לפי ההסכם שבין הצדדים התחייבה הנתבעת לשלמם לתובעת, אם לא ייפרעו. טענת ההגנה המרכזית של הנתבעת הנה כי התובעת הפרה את ההסכם שבין הצדדים ולא העבירה לנתבעת את כל השיקים של בית העסק ולמעשה בכך סיננה את השיקים בניגוד להסכם.

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בדרך של פשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, ללא נימוקים. בנוסף הסכימו הצדדים, כי בית המשפט יהיה רשאי לחייב את הנתבעת בסכום מינימאלי של 3,000 ₪ ועד לסכום מקסימאלי של 10,500 ₪, כאשר תינתן התייחסות נפרדת בפסק הדין לשאלת הפרשי ההצמדה והריבית ולשאלת ההוצאות.

הצדדים הגישו סיכומים קצרים בכתב והסכימו במסגרתם כי השיק הנוסף של 1,600 ₪ (מס' 10053), אשר בית המשפט היה אמור להכריע גם בעניינו ואשר סכומו נכלל בתקרה המוסכמת של 10,500 ₪, ייחשב כמשולם, באופן המפחית את התקרה למתן פסק הדין לסך של 8,900 ₪.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות והתרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני ולאחר ששמעתי את הדיסק שצורף כנספח לסיכומי הנתבעת, החלטתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת, 4,500 ₪ בגין התביעה וכן את אגרת המשפט והכול בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, וכן שכר טרחת עו"ד מופחת בסך של 700 ש"ח.

כל הסכומים שנפסקו ישולמו תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לנתבעת. כמו כן, תוך 7 ימים מביצוע התשלום, יועברו ההמחאות נשוא התביעה לידי הנתבעת לפי הסכמת הצדדים הנזכרת בעמ' 2 ש' 39 – 45 לפר' יום 27.10.10, אשר ניתנת לה בזה תוקף של פסק דין.

ניתן היום, ט"ו טבת תשע"א, 22 דצמבר 2010, בלשכתי.