אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סוכן ביטוח ישפה את המבטחת בגין הנפקת כיסוי ביטוחי למרות העדר מיגון מתאים

סוכן ביטוח ישפה את המבטחת בגין הנפקת כיסוי ביטוחי למרות העדר מיגון מתאים

תאריך פרסום : 04/03/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
10711-01
01/03/2007
בפני השופט:
יעקב וגנר

- נגד -
התובע:
מזגני אלימפוס בע"מ
עו"ד שחם - שוסהיים
הנתבע:
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
עו"ד קליר חיים
פסק-דין

1.         התובעת חברה, העוסקת במיזוג אוויר המנוהלת מר צחי בן עוז, שצורף כצד רביעי לתיק (להלן: "מר בן עוז"), הגישה תביעה זו לתגמולי ביטוח עקב שתי פריצות שארעו בעיסקה, הראשונה ביום 29.6.00 (להלן:"הפריצה הראשונה") ופריצה שניה ביום 6.8.00 (להלן:"הפריצה השניה") סכום התביעה בכללותו הוגש על סך של 300,600 ש"ח.

ביום 18.10.06 הודיעו הצדדים (לאחר שמיעת הראיות) כי הגיעו להסכם פשרה בנוגע לפריצה השניה). פסק הדין  החלקי ניתן ביום 18.10.06 ע"ס 190,000 ש"ח. נותר להכריע בתביעה ככל שהיא נוגעת לפריצה הראשונה.

2.         הנתבעת כפרה בעובדות הנטענות בכתב התביעה ובכיסוי הביטוחי. כמו כן נחלקו הצדדים בשאלת היקף התגמולים המגיעים לתובעת.

כמו כן הגישה הנתבעת הודעה לצד שלישי נגד סוכן הביטוח שטיפל בכריתת חוזה הביטוח, מר חיים היימן (להלן: "מר היימן"), אשר מצידו אשר  הגיש הודעה לצד רביעי כלפי מנהל התובעת מר בן עוז, כאמור.

נשמעו עדויות הצדדים והוגשו סיכומיהם ועת להכריע במחלוקת שנותרה לגבי הפריצה הראשונה.

העובדות :

3.         התובעת ביטחה את עסקה אצל הנתבעת החל מיום 24.10.96, באמצעות מר היימן, בפוליסה לביטוח בית עסק, הכוללת גם כיסוי פריצה (ראה נספח א' לת/1). במהלך חודש יוני 2000 ביקשה התובעת להעתיק את מקום עסקה מרח' מרקוני 22 בצ'ק פוסט (להלן: "המקום הישן") לרח' מרקוני 16 בצ'ק פוסט (להלן: "המקום החדש"), בו קיים בן היתר מחסן לאחסנת סחורה. לאור המעבר ביקשה התובעת להעתיק גם את הכיסוי הביטוחי לעסק לכתובת החדשה. לפיכך, ביום 11.6.00 שלחה הנתבעת את מר חיים אטקין (להלן: "מר אטקין"), סוקר ושמאי מטעמה, לבדיקת המקום וקביעת הסיכונים וההגנות הנדרשות (ראה נ/2). מר אטקין הוציא דו"ח בו קבע מהן המיגונים הדרושים (להלן: דו"ח הסוקר") והתובעת דאגה למלא אחר כל הוראותיו של מר אטקין, למעט ההוראה בדבר התקנת מערכת האזעקה במקום הואיל ומערכת האזעקה הייתה מותקנת במקום עסקה הקודם של התובעת והעתקה למקום עסקה החדש נקבע למועד בו יסתיים המעבר מהמבנה הישן למבנה החדש.

4.         על פי גירסת התובעת, מפי מנהלה, שלא נסתרה, ביום 27.06.00 הייתה התובעת אמורה לקבל סחורה חדשה, אותה רצתה לאחסן במחסן אשר במקום החדש, וזאת כדי לחסוך את העברתה בשבוע שלאחר מכן. לאור האמור, בבוקרו של יום 27.06.00 יצר מר בן עוז קשר עם מר היימן וביקש את אישורו לכך שקיים כיסוי ביטוחי למקום החדש וזאת למרות שמערכת האזעקה טרם הותקנה. לטענת מר בן עוז, כבר באותה שיחת טלפון, אישר מר היימן כי במצב המיגון הקיים, יש ביטוח תקף לשני בתי העסק. מאחר ומר היימן לא היה באותה העת במשרדו, הוא הפנה את מר בן עוז לטיפולה של הגב' טובה איטח (להלן: "הגב' איטח") ממשרדו.  ביודעו כי הסחורה אמורה להגיע תוך זמן קצר, יצר מר בן עוז קשר עם גב' איטח וביקש ממנה אישור בכתב לכיסוי ביטוחי לעסק החדש, תוך הסבר כי ביצע את רוב המלצותיו של מר אטקין, למעט התקנת מערכת האזעקה, אשר הייתה אמורה להיות מועתקת מהעסק הישן. הגב' איטח ניסתה להשיג טלפונית את נציגי הנתבעת, אולם משלא עלה הדבר בידה עקב יציאתם של עובדי הנתבעת לחופשה מרוכזת, הנפיקה למר בן עוז מסמך המאשר שלמקום החדש יש כיסוי ביטוחי (להלן: "אישור כיסוי ביטוח" - ראה נספח ב' לנ/3), ושלחה באותו המועד פקס לנתבעת לפיו יש לתת כיסוי למבוטחים כאשר השלמת ההגנות תתבצע עד סוף חודש יולי.

5.         בבוקר יום 29.6.00 גילה מר בן עוז, כי המחסן נפרץ והסחורה אשר אוכסנה בו נגנבה. בנוסף לכך, נגרמו נזקים למחסן לרבות נזק לדלתות. התובעת הגישה תלונה במשטרה (ראה נספח ב' לכתב התביעה) והודיעה לנתבעת על הפריצה. הנתבעת שלחה את מר אטקין כשמאי מטעמה, לשם הערכת הנזקים שנגרמו לתובעת. מר אטקין ערך יחד עם מר בן עוז ספירת מלאי אשר בסיומה הוציא דו"ח שמאי (ראה נספח ו' לת/1) לפיו היה שוויה של הסחורה שנגנבה 111,722 ש"ח (לא כולל מע"מ).

ביום 14.9.00 שלחה הנתבעת מכתב לתובעת ובו היא מודיעה לתובעת כי בקשתה לקבלת תגמולי הביטוח נדחית בשל אי עמידה, בתנאי המיגון. לאור דחיית בקשתה הגישה התובעת את התביעה שלפנינו. הנתבעת מצדה שלחה הודעת צד שלישי למר היימן, ומר היימן שלח הודעת צד רביעי למר בן עוז, בטענה כי הוליך שולל את פקידת הסוכן, הצד השלישי. טענה זו הוכחשה ע"י הצד הרביעי.

תחילה אציג בתמצית את טענות הצדדים.

טענות התובעת והצד הרביעי:

6.         לטענת התובעת יש לקבל את תביעתה לתגמולי הביטוח שכן בעת הפריצה היה כיסוי ביטוחי למקום החדש, וכיסוי זה אף אושר ע"י גב' איטח. בהתאם להוראות סעיף 33(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח") סוכן הביטוח הוא שלוחה של המבטחת. לפיכך, יש לראות את הסוכן ופקידתו כנציגיה של הנתבעת וכידה הארוכה של הנתבעת אשר הנפיקה לתובעת כיסוי ביטוחי למבנה החדש. עוד לטענתה, מיום קבלת דרישת המיגונים מהסוקר ועד להתקנתם בפועל ישנה תקופת זמן סבירה אותה קוצב הסוקר לכל עסק להשלמת המיגונים. בתקופה זו אין תנית מיגון מחייבת ואין זה משנה איזה מגונים קיימים. התובעת ממשיכה וטוענת כי הסוקר מטעם המבטחת, מר אטקין, יצר במו ידיו מצג לפי ניתן לאכלס את המבנה ועניין המיגונים יוכרע סופית לאחר האכלוס. בתחתית דו"ח הסוקר (ראה נ/2) בפרק "התייחסות המבוטח" קיימים שני מקומות להחתמת המבוטח: האחד, מתייחס לנכונות העובדות אשר מסר המבוטח והשני, מהווה התחייבות לקיום תניות המיגון בתוך מועד אשר קוצב לו הסוקר. הסוקר לא קצב לתובעת מועד לקיום המלצותיו ומר בן עוז לא חתם בשם התובעת על התחייבות לביצוע המיגונים בתוך מועד קצוב. כאשר מר בן עוז התקשר למשרדו של מר היימן ודיבר עם גב' איטח, הוא הסביר כי השלים את רוב דרישות הסוקר אולם חסרה לו מערכת האזעקה. לטענת התובעת, אף אחד מהנוגעים לדבר;לא מר בן עוז, לא מר היימן וכן לא גב' איטח סברו כי תהייה בעיה עם הכיסוי הביטוחי וחיזוק לעמדתם ניתן למצוא בעדותה של גב' איטח בבית המשפט, באישור הכיסוי הביטוחי וכן בפקס אותו שלחה לנתבעת. גם סוכן הביטוח, מר היימן, סבר כי לתובעת יש כיסוי ביטוחי ואף הצטרף למר בן עוז לפגישה עם מנהל מחלקת התביעות של הנתבעת על מנת לשכנעו לשלם את תגמולי הביטוח. באשר להיקף התגמולים המגיע, התובעת טוענת כי הסכום הכולל של הסחורה שנגנבה הוא גדול מהסכום בו נקב מר אטקין בדו"ח השמאי שכן המחיר הנקוב מתייחס למחירי עלות הסחורה, אולם הנזק שנגרם לתובעת עקב הפריצה צריך להיות מחושב לפי מחיר המכירה של הסחורות ומגיע לסך של 153,782 ש"ח. הצד הרביעי הכחיש מכל וכל את הטענה כי הוליך שולל את פקידת סוכן הביטוח וטען כי דין ההודעה לצד רביעי כנגדו, להדחות.

טענות הנתבעת:

7.         לטענת הנתבעת, התובעת חתמה על דו"ח הסוקר המונה את תנאי המיגון הנדרשים לעסק, על דו"ח זה חתם התובע לאחר שהוסבר לו, כי אלה הם התנאים אותם דורשת הנתבעת בטרם תיתן כיסוי ביטוחי לעסק. לטענתה הצעת הביטוח הייתה משתכללת לכדי חוזה רק במידה והתובעת הייתה ממלאת אחר המלצות הסוקר. יש לציין כי הנתבעת לא אשרה כיסוי ביטוחי בהתאם למכתב ששלחה גב' איטח. הנתבעת, ככל מבטח סביר, לא הייתה מעניקה כיסוי ביטוחי בהעדר מערכת אזעקה תקינה מופעלת ואפקטיבית, במיוחד לעסק הנמצא בסיכון גבוה של פריצה.

באשר לצירופו של סוכן הביטוח בהודעה לצד שלישי טוענת הנתבעתכי לפי סעיף 36 לחוק חוזה ביטוח וכן לסעיפים 8 ו  - 9 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק השליחות"). מר היימן הפר את חובותיו בהתאם לסעיף 8 לחוק השליחות, לא פעל לפי הוראותיה והפרה זו הייתה בידיעת ולטובת התובעת. הכיסוי הביטוחי שניתן ע"י מר היימן הינו חסר כל נפקות מבחינתה, וזאת מאחר ולא אושר על ידי הנתבעת כשם שנהוג, וכמתבקש במקרים של הצעות ביטוח העושות את כדי השתכללות לחוזה ביטוח תקף ובר נפקות. משלא קיבלה התובעת אישור חיתומי מאת הנתבעת במקרה דנן, דין תביעתה של התובעת להדחות מכל וכל. לא זו אף זו, משלקחה על עצמה סוכנות הביטוח באמצעות גב' איטח את מתן האישור הביטוחי, בלי אישור חתמי חברת הביטוח, כמתבקש, עליה לשאת בפיצוי בשל רשלנותה ובשל החלטתה ללקיחת יוזמה ביטוחית, ובשל יצירת ציפיות ביטוחיות אצל המבוטחת. שכן משמעות מתן כיסוי ביטוחי מסוכנות הביטוח אל התובעת כמוה כחריגה מהרשאה, ולפיכך, במידה והנתבעת תמצא חייבת בתשלום לתובעת, יש להטיל על הצד השלישי חובת שיפוי מלאה. עוד טענה, כי  מר בן עוז היה בקיא בענייני ביטוחים  וידע שאין כיסוי ביטוחי למקום החדש ועל כן פנה בצורה תובענית עם לחץ זמנים לסוכנות הביטוח לקבל אישור ביטוחי והכול בכדי לגלגל אחריות לחצרי אחרים. כל זאת תמורת חיסכון בהובלת מזגנים אחת מהמקום הישן לחדש. מר בן עוז, כבעליה של התובעת, הוכיח - דה פקטו, את ידיעתו בדבר העדר מיגונים לצורך ביטוח עסקו, לא פעל למען הקטנת נזקו ולכן לא חלים עליו תנאי הפוליסה הקובעים מפורשות תנאי סף שבלעדיהם אין.  למר בן עוז יש אשם תורם מוחלט לאור התרשלות רבתי בהתנהגותו שהובילה את סוכנות הביטוח להנפיק לו אישור ביטוחי, כשהוא ידע שרק באמצעות הפעלת לחץ ובדרך של עקיפת סמכויות, יוכל להשיג כיסוי ביטוחי כשם שחפץ. עצם פנייתו לסוכן הביטוח לקבלת כיסוי ביטוחי מהווה הוכחה כי ידע שאין כיסוי ביטוחי כי הסוקר לא אישר כיסוי שכזה. באשר לעניין הנזק, הנתבעת טוענת כי טענות התובעת בעניין זה מהווים הרחבת חזית אסורה.

טענות סוכן הביטוח מר היימן:

8.         ראשית מציין מר היימן כי דו"ח הסוקר כלל לא הומצא לידיו אלא לאחר אירוע הפריצה הראשון. מעולם לא יצאה תוספת או פוליסה לבית העסק של התובעת ברח' מרקוני 16, וכן לא היו הוראות ברורות בכתב מטעם הנתבעת, באשר למתי אסור ליתן אישור כיסוי ביטוחי למבוטח בעסק חדש. שנית וזה העיקר, משלא הומצא דו"ח הסוקר לא ידע מהם המיגונים הנדרשים וכן לא ידע על התנאי המוקדם הנטען ע"י הנתבעת, והמוכחש על ידיו (ביקור נוסף של מר אטקין בטרם מתן הכיסוי).

באשר לחלקו בפרשה הוא טוען  כי ביום 27.06.00 התקשר מר בן עוז למשרדו ושוחח עם הגב' איטח. ישנה מחלוקת בין הגב' איטח לבין מר בן עוז לעניין המידע שמסר לה האחרון בשיחתם. גב' איטח טענה כי מר בן עוז מסר כי ביצע את כל דרישות המיגון למעט התקנת צופר. לטענת מר היימן, כמקובל במקרים כאלה, ובידיעה שכמעט כל ההגנות בוצעו, פעלה גב' איטח כמקובל והוציאה מכתב למר בן עוז המאשר כיסוי ביטוחי ובמקביל הוציאה מכתב לנתבעת בבקשה ליתן כיסוי ביטוחי ומתן אורכה לשם ביצוע המיגונים עד לסוף חודש יולי. מר היימן סבור כי חתמת הנתבעת, הגב' גבאי, דחתה כיסוי ביטוחי בשל קריאה לא נכונה של דו"ח הסוקר והכניסה לדו"ח תנאי שלסוקר לא הייתה כוונה להכלילו. לולא טעות זו יש להניח כי הנתבעת לא הייתה דוחה את התביעה. כאשר פנה מר היימן למר בן עוז לבירור טענות הנתבעת, מר בן עוז מסר לו כי לא ידע שהמגונים הם לביצוע מיידי ומהווים תנאי לכיסוי הביטוחי שכן  לא הופיעה דרישה שכזאת על דוח הסוקר. מר היימן מוסיף וטוען כי הנתבעת לא הוכיחה כי מבטח סביר לא היה מתקשר בהסכם ביטוח אף בדמי ביטוח מרובים. הנתבעת הודתה כי אילו היה מוצב שומר הייתה מתקשרת בהסכם הביטוח גם בהעדר אזעקה. על כן לטענתו יש לדון רק בטענה כי אי התקנת מערכת האזעקה היא תנאי מוקדם או מתלה לתשלום תגמולי הביטוח וממילא אינה תנאי להקלת הסיכון לפי סעיף 21 לחוק חוזה ביטוח. עוד לטענתו יש לדחות את טענת הנתבעת כי מדובר ב"תנאי מוקדם" זאת לאור הוראותיו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), תשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הפיקוח") ותקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת פוליסה ותנאיה), תש"ם - 1980 (להלן: "תקנות הפיקוח"), ובהתאם לעמדה המפורשת של הפסיקה. משהוכרע בחוק ובפסיקה כי עמידה בתנאי המיגון אינו יכול להיות תנאי מקדים לחבות המבטח וכי יש להחליף תנאי זה בסעיף 4 לתקנות הפיקוח ומשכך לפעול לפי סעיף 21 לחוק חוזה ביטוח. יש לקבוע כי מתן אישור כיסוי ביטוחי ע"י הסוכן ב"ניגוד" לתנאי המתלה הנ"ל אינה חריגה מהרשאה. וודאי שאין המדובר בחריגה מהרשאה שעה שהצדדים מסכימים כי אילו הייתה התובעת עומדת בתנאי הפוליסה ומציבה שומר הייתה הנתבעת נענית לתביעתה ומאשרת כיסוי ביטוחי לאירוע הפריצה גם בהעדר מערכת אזעקה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ