אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סוגיית מתחם הענישה בעבירת בנייה ללא היתר על קרקע חקלאית ושמוש חורג במקרקעין.

סוגיית מתחם הענישה בעבירת בנייה ללא היתר על קרקע חקלאית ושמוש חורג במקרקעין.

תאריך פרסום : 14/02/2013 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
29754-12-12
06/02/2013
בפני השופט:
אסתר הלמן

- נגד -
התובע:
הועדה המקומית לתכנון הגליל המזרחי
הנתבע:
אחמד אסלאן
פסק-דין

1.         מהו מתחם הענישה בעבירה של בניית מבנה מגורים בן 200 מ"ר, ללא היתר, על קרקע חקלאית שבבעלות פרטית, ושימוש חורג במקרקעין, מקום בו הליכי התכנון באזור נמשכים על פני פרק זמן מממושך מאוד?

רקע

2.         המשיב בנה ללא היתר, בית מגורים ששטחו כ- 200 מ"ר, על קרקע שבבעלותו שיעודה חקלאי, במג'אר. הבנייה נתגלתה בשנת 2008. כנגד המשיב הוגש כתב אישום בגין עבודות הבניה שביצע והשימוש במבנה. בית המשפט קמא הרשיע את המשיב, על פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן: ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר, ללא היתר כדין,  עבירות לפי סעיפים 145(א), 204 ו- 208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה"), ותקנות התכנון והבניה (עבודות ושימוש בטעונים היתר), התשכ"ז - 1967. על המשיב נגזרו העונשים הבאים: קנס בשיעור 20,000 ש"ח, חתימה על התחייבות בסך 20,000 ש"ח להימנע מביצוע עבירה ותשלום כפל אגרה חלקי בסך 6,000 ש"ח. בנוסף הורה לו בית המשפט קמא להרוס את המבנה בתוך 17 חודשים ממתן גזר הדין, אלא אם כן, יהא בידו היתר כדין.

3.         במסגרת הערעור שבפני מבקשת המערערת להתערב במתחם העונש ההולם שקבע בית המשפט קמא, לעבירות שביצע המשיב, בנסיבותיהן כאן, ולהחמיר בעונשים שהוטלו על המשיב, תוך קיצור התקופה שניתנה לו לשם הריסת המבנה הלא חוקי.

4.         הכרעת הדין בעניינו של המשיב ניתנה ביום 5.4.12, כך שתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, (להלן: "חוק העונשין"), איננו חל. יחד עם זאת, בית המשפט קמא בחן את שיקולי הענישה, בהתאם לתיקון, טיעוני הצדדים התייחסו לעקרונות אלה, וכך גם פסק הדין בערעור יינתן בהתאם.

דיון והכרעה

5.         סעיף 40ב' לחוק העונשין קובע כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה, שפירושו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

6.         החוק מחייב את בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, ולשם כך עליו להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג' לחוק בשילוב סעיף 40ט' לחוק העונשין). גזירת העונש המתאים לנאשם נעשית בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא' לחוק העונשין), בתוך המתחם, למעט במקרים המפורטים בחוק, שאינם נוגעים לענייננו.

7.         בהתאם לסעיף 40יב' לחוק העונשין, רשימת הנסיבות הקשורות בעבירה או שאינן קשורות בעבירה, המפורטות בסעיפים 40ט' ו- 40יא' איננה ממצה, ובית המשפט רשאי לשקול נסיבות נוספות לקביעת המתחם או לקביעת העונש המתאים

מתחם העונש ההולם

8.         בבואו לקבוע את מתחם העונש ההולם, התייחס בית המשפט קמא לערך המוגן של העבירה, בקובעו כי בנייה ללא היתר וללא פיקוח פוגעת באינטרס הציבורי בכללותו, מכתיבה עובדות בשטח ופוגעת באמון הציבור בבתי המשפט ובועדות התכנון, השוקדות על הכתבת המצב התכנוני תוך התחשבות במצב הבנייה בפועל. בית המשפט קמא התייחס גם למדיניות הענישה וקבע כי על פי הפסיקה יש להחמיר עם נאשמים בעבירות אלה ולהעביר מסר, שלפיו אל לו לציבור לקחת את החוק לידיים על ידי בנייה לא חוקית. על סמך האמור, קבע בית המשפט קמא מתחם "לעבירות מסוג העבירה נשוא ענייננו". שהוא "עונש כספי אשר נע בין אלפי שקלים ועד לעשרות אלפי שקלים", בצירוף חיוב בכפל אגרה או חלק ממנו; התחייבות ומתן צו הריסה נדחה לתקופה הנעה בין מספר חודשים לשנה.

9.         צודקת המערערת בטענתה כי בית המשפט קמא לא קבע מתחם ספציפי, תוך התייחסות לנסיבות ביצוע העבירות שביצע המשיב, כפי המתחייב מהוראות החוק.

10.        המשיב הורשע, כאמור, בבניה ובשימוש ללא היתר של בית מגורים בשטח של כ- 200 מ"ר על קרקע חקלאית.  בפני בית המשפט קמא עתרה המערערת לקבוע מתחם ענישה הנע בין 30,000 ש"ח ל- 40,000 ש"ח, תוך התחשבות בכלל נסיבות העבירה שביצע המשיב, לרבות המצב התכנוני בכפר מג'אר, כשהיא מדגישה בפני כי מדובר במתחם נמוך, שלקח בחשבון נתון זה.

11.        המערערת טוענת כי הערך המוגן הנפגע בעקבות העבירה הוא שמירה על המדיניות התכנונית, הבטחת הבטיחות, מניעת הנאה מפרי העבירה וקיום שלטון החוק אגב כיבוד הדין ויישומו. המערערת מציינת בנוסף, כי השמירה על המדיניות התכנונית מחייבת הקפדה על כך שכל בניה תיעשה כנגזרת של תפיסה תכנונית רחבה, לקידום טובת הציבור והפרט.

12.        ב"כ המשיב בתגובה לערעור, מיקד טיעוניו באשר לנסיבות העבירה, בהליכי התכנון הממושכים, הגורמים, לפי הנטען, עוול לתושבי הכפר. לטענתו, המשיב רכש את הקרקע עוד בשנת 1999, מדובר בקרקע הסמוכה לאזור גבול תוכנית המתאר, המשיב דאג להכנת בקשה לתוכנית מפורטת נקודתית, השקיע מכספו בהכנת התוכנית, אך זו לא אושרה בשל הליכי התכנון שנעשו על ידי הועדה והמועצה המקומית. מאז חלפו שנים והליכי התכנון לא הושלמו, כאשר בשנת 2008 נודע למשיב כי התוכנית אושרה (התוכנית אושרה בתנאים, על ידי הועדה המקומית, ומאז לא הושלמו הליכי האישור שלה), ואז בנה את הבית.

13.        הערכים המוגנים של העבירה הנדונה ומדיניות הענישה המתחייבת מן הצורך לשמור על ערכים אלה, באו לידי ביטוי בפסיקה עקבית של בית המשפט העליון, שלפיה יש להיאבק בעבירות של בנייה לא חוקית, שהיא " לא רק תופעה, החותרת תחת התכנון הנאות של הבנייה, אלא השלכותיה מרחיקות לכת יותר: היא בין התופעות הבולטות, הפוגעות בהשלטת החוק. מי שעושה דין לעצמו פוגע באופן הגלוי והברור בהשלטת החוק..." (רע"פ 5584/03 מאיר פינטו נ' עיריית חיפה, פ"ד נט(3), 577).

14.        עוד לפני שנים רבות קבע בית המשפט העליון כי: " לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרות הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בתי המשפט" (ע"פ 920/85  הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל מזרחי נ' מוסא נימר אבו נימר, פ"ד מא(4), 29 ). וראה גם רע"פ 8496/12 חלפון נ' מדינת ישראל).

15.        בין הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות, מידת אשמו של המשיב והסיבות שהביאו אותו לביצוען, יש לקחת בחשבון גם את המצב התכנוני המורכב, כאשר המשיב הוכיח כי ניסה לפעול בדרך חוקית לשינוי היעוד ולתכנון הקרקע, ועקב הליכי תכנון כוללים וממושכים, לא עלה הדבר בידו.

16.        בחינת אמות המידה לקביעת המתחם ההולם לעבירות שביצע המשיב, בנסיבותיהן, על רקע השיקולים דלעיל מביאה אותי למסקנה, כי המתחם המוצע על ידי המערערת הוא המתחם אותו ראוי לאמץ בעבירות שנסיבותיהן: בנייה ללא היתר, בהיקף של כ- 200 מ"ר, על קרקע חקלאית, שבבעלות פרטית, בנסיבות שבהן המצב התכנוני באזור מגוריו הוא מורכב והליכי התכנון, העשויים לאפשר השגת היתר כדין, נמשכים יתר על המידה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ