אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סואעד נ' מדינת ישראל ואח'

סואעד נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה חיפה
52870-03-11
29/04/2013
בפני השופט:
אסף הראל

- נגד -
התובע:
דיאב סואעד
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. הסתדרות העובדים הכללית החדשה

פסק-דין

פסק דין

התובע מועסק - מאז 1985 ולסירוגין - על ידי המדינה כעובד מעבדה מוסמך במעבדה הדחופה בבית החולים רמב"ם בתור תורן חוץ. התובע אינו מועסק בתקן אלא בחוזה מיוחד. מאז שנת 2001 העסקתו היא בחוזה מיוחד על פי הוראות תקנה 1(2) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש"ך – 1960. בתביעתו זו עותר התובע להשוות את שכרו לזה המשולם לעובדי מעבדה אשר מועסקים במדינה בתקן בדירוג הביוכימאים, המיקרוביולוגים ועובדי המעבדות.

שכרו של התובע משולם לו בהתאם להוראות הסכם קיבוצי מיוחד מיום 18.6.01 שנכרת בין המדינה לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן – ההסתדרות) ואשר הסדיר את תנאי ההעסקה של תורני חוץ כדוגמת התובע (להלן – הסכם 2001). על פי הסכם 2001 תורני חוץ הם, בין היתר, עובדי מעבדה מוסמכים המועסקים בבתי חולים ממשלתיים, אשר אינם מועסקים במשרה תקנית והעסקתם היא בדרך כלל בשעות שלאחר שעות הפעילות הרגילות. במעבדה בה מועסק התובע מועסקים גם עובדי מדינה בתקן. טענתו של התובע היא כי קיימת אפליה אסורה בינו לבין עובדי המעבדה המועסקים בתקן. נטען כי בעוד שעל עובדים בתקן חלות הוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד שנכרת בין המדינה לבין ההסתדרות בענין עובדים בדירוג הביוכימאים, המיקרוביולוגים ועובדי המעבדות (להלן- הסכם עמ"מ בכ"מ) (מוצג ת/1), הרי שעל התובע - כתורן חוץ – לא מוחלות הוראות הסכם עמ"מ בכ"מ, באופן שמביא לתוצאה על פיה לא משולמים לו רכיבי שכר שונים אשר כן משולמים לעובדי מעבדה המועסקים במדינה בתקן. התובע עותר בתביעתו לתשלומם של רכיבי שכר אלו לתקופת שבע השנים שקדמו להגשת התביעה, היינו לתקופה שראשיתה 28.3.04 ואילך. כן עותר הוא לפיצוי בגין צער ועגמת נפש. אין הוא עותר לקבלת מעמד של קביעות במדינה.

המדינה מכחישה את טענות התובע וטוענת, בין היתר, כי השכר המשולם לתורני חוץ כדוגמת התובע משולם בהתאם להסכם 2001 ואין לומר כי הם מקופחים; וכי מכח הוראות הסכם 2001 אין התובע זכאי לתנאי ההעסקה המוחלים על עובדי מדינה בתקן בדירוג עמ"מ בכ"מ. ההסתדרות צורפה להליך והגישה עמדה בכתב.

שמענו את עדותו של התובע. כן העיד מטעמו של התובע מר אשר גולדשלגר, מזכ"ל הסתדרות הביוכימאים והמיקרוביולוגים (להלן – מר גולדשלגר). מטעם המדינה העידו ד"ר יהודית אטיאס, אחראית המעבדה לבדיקות דחופות בה מועסק התובע (להלן – ד"ר אטיאס). כן העיד מטעם המדינה מר זיו שרון, המשמש כגזבר בית חולים רמב"ם (להלן – מר שרון). ההסתדרות לא ביקשה להעיד עדים מטעמה וגם לא ביקשה לסכם טענותיה.

לאחר שנתנו את דעתנו לטענות הצדדים ולכלל הראיות שהובאו בפנינו, באנו לכדי מסקנה כי דין התביעה להדחות על כל רכיביה. תנאי השכר של תורני החוץ – כדוגמת התובע – נקבעו בצורה ברורה ומפורשת על ידי הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים. תנאים אלה לא כללו החלה גורפת של הוראות הסכם עמ"מ בכ"מ על תורני החוץ. משהצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים קבעו כך, אין מקום לקבל את עתירת התובע כי בית הדין יתערב בהוראות ההסכמים הקיבוציים וישכתבם.

מאפייני העסקת תורני חוץ בהשוואה לעובדי מעבדה המועסקים בתקן

כאמור, בהסכם 2001 הוגדר המונח "תורני חוץ". על פי הגדרה זו, מדובר במי שאינו מועסק במשרה תקנית והעסקתו היא בדרך כלל בשעות שלאחר שעות הפעילות הרגילות. לעומת זאת, עובדי המעבדה המועסקים בתקן, מועסקים בשעות היום, היינו בין השעות 8:00 ל- 16:00 (עדות מר גולדשלגר בעמוד 14 לפרוטוקול). עוד התברר כי תורני החוץ מועסקים בדרך כלל במשרה חלקית (סעיף 2 לעמדת ההסתדרות) וכי עבודתם במעבדה מהווה פעמים רבות משרה משנית המתווספת למשרה עיקרית אחרת שלהם (עדות מר גולדשלגר בעמוד 14 לפרוטוקול). בעניננו, התברר כי התובע מועסק בעיקר בערב, בלילה ובסופי שבוע (סעיף 6 לתצהיר ד"ר אטיאס). עוד התברר כי מאז שנת 2004 – היינו בכל התקופה הרלוונטית לתביעה – התווספה העבודה כתורן חוץ לעבודה אחרת של התובע, כמורה (עדות התובע בעמוד 23 לפרוטוקול). המאפיין של היות תורנות החוץ משרה חלקית בלבד – התקיים אף הוא בתובע. זאת, עת הוברר בפנינו כי לגרסת התובע (סעיף 10 לתצהירו) הוא מועסק 72 שעות בחודש המהווים 40% משרה. המדינה אינה חולקת על כך שמדובר במשרה חלקית, אלא גורסת כי התובע מועסק 68 שעות בממוצע בחודש (סעיף 27 לתצהיר ד"ר אטיאס). אנו קובעים איפוא כי התובע מועסק כתורן חוץ במשרה חלקית, בהיקף הנופל מחצי משרה; כי משרתו זו מתווספת למשרתו כמורה; וכי עבודתו מבוצעת בעיקר בערב, בלילה ובסופי שבוע – היינו, לאחר שעות הפעילות הרגילות של בית החולים.

באשר למהות העבודה המבוצעת במעבדה והיקף העומס המוטל על העובד – התברר בפנינו כי אין הבדל בין העבודה המבוצעת על ידי תורני החוץ לבין זו המבוצעת על ידי מי שמועסק בתקן (עדות ד"ר אטיאס בעמוד 33 לפרוטוקול), וכך אנו קובעים.

ההסכמים הקיבוציים החלים על תורני חוץ

התובע טוען כי הוראות הסכם עמ"מ בכ"מ חלות עליו – כעל יתר תורני החוץ – מכח הוראות הסכם 2001 (סעיף 12 לכתב התביעה המתוקן). אנו דוחים טענה זו וקובעים כי בהסכם 2001 לא הוחלו על תורני החוץ הוראות הסכם עמ"מ בכ"מ. ההיפך הוא הנכון. הסכם 2001, במהותו, מוציא את תורני החוץ מתחולת הסכם עמ"מ בכ"מ. מסקנתנו זו נסמכת על לשון הסכם 2001; על התנהגות הצדדים להסכם; ועל הסכמות בענין תורני החוץ אליהן הגיעו המדינה וההסתדרות לאחר הסכם 2001.

הסכם 2001 היה ההסכם הקיבוצי הראשון אשר עיגן את זכויות תורני החוץ. עובר להסכם זה, תורני החוץ היו עובדים שהשתכרו לפי תעריף שעתי, והוקנו להם אך זכויות שבחקיקת המגן (עדות מר גולדשלגר בעמוד 13 לפרוטוקול, שורות 23-26). התברר בפנינו כי כוונת הצדדים להסכם הקיבוצי המיוחד הזה לא היתה להחיל על תורני החוץ את כלל הוראות הסכם עמ"מ בכ"מ. תחת זאת, ביכרו הצדדים להסכם 2001 להוציא את תורני החוץ מתחולת הסכם עמ"מ בכ"מ, ובמקביל להקנות להם זכויות פרטניות מתוך הסכם עמ"מ בכ"מ.

עיון בהסכם 2001 מעלה כי זה מקנה לתורני החוץ רשימה סגורה של זכויות. היטיבה ההסתדרות – בסעיף 6 לעמדה בכתב שהגישה - לתאר את הזכויות שהוענקו לתורני החוץ בהסכם 2001:

"הסכם 2001 קבע, בין היתר, תשלום ערך שעת עבודה של תורן חוץ לפי ערך שעה של עובד עמ"מ בכ"מ; החלת הוראות התקשי"ר על תורני חוץ אשר יועסקו במשמרות; תשלום זכויות סוציאליות ותשלומים שנתיים (הבראה, חופשה, מחלה וביגוד) לפי חלקיות העסקה שנתית וביחס למכסת שעות העבודה של עובד עמ"מ בכ"מ; תשלום מענקים, שייקבעו בהסכמים קיבוציים לעובדי עמ"מ בכ"מ, לתורני חוץ ולפי חלקיות העסקה; החזר דמי חבר בגין חברות באגודה מקצועית; הפרשות לקופת גמל ולקרן השתלמות עפ"י השיעורים כמקובל לגבי עובדי עמ"מ בכ"מ; דרגה תחילית וכללי קידום בדומה לעובדים בדרוג עמ"מ בכ"מ."

אין בהסכם 2001 הוראה כלשהי ממנה יש ללמוד כי הצדדים להסכם ביקשו להחיל את הוראות הסכם עמ"מ בכ"מ על תורני החוץ. בסעיף 4(ג)(7) להסכם 2001 ניתן למצוא הוראה מפורשת לפיה הסכם עמ"מ בכ"מ יחול על תורני החוץ רק בכפוף להוראות הסכם 2001. הסכם 2001 אכן הקנה לתורני החוץ זכויות מסויימות המוקנות למי שהסכם עמ"מ בכ"מ חל עליו. כך, למשל, זכאים תורני החוץ לערך שעה בדומה לערך השעה של עובד בדירוג עמ"מ בכ"מ (סעיף 4(א) להסכם 2001). כך, למשל, זכאים תורני החוץ להפרשות לקרן השתלמות וכן להפרשות לקופת גמל – בגין רכיבים לא פנסיוניים - בשיעורים כמקובל לעובדים בדירוג עמ"מ בכ"מ (סעיף 4(ג)(5) להסכם 2001). אלא שקיימות זכויות המוענקות לעובדים בדירוג עמ"מ בכ"מ אשר לא הוענקו לתורני חוץ. כך עלה מפורשות מעדותו של מר גולדשלגר אשר חתם על הסכם 2001 בשם הסתדרות הביוכימאים והמיקרוביולוגים (עמוד 13 לפרוטוקול בשורות 30-33; עמוד 14 לפרוטוקול שורות 1-2; ובעמוד 20 לפרוטוקול). כך, למשל, הזכאות לשכר עידוד (סעיף 4 לעמדת ההסתדרות). מכאן, שאין בהסכם 2001 הוראה המחילה על תורני החוץ את הסכם עמ"מ בכ"מ באופן גורף. גם את הוראת סעיף 4(ג)(2) להסכם 2001 אין לקרוא ככזו המחילה על תורני החוץ את הוראות הסכם עמ"מ בכ"מ. מדובר בהוראה הקובעת כי מענקים שיקבעו בהסכמים קיבוציים החלים על עובדים בדירוג עמ"מ בכ"מ – ישולמו גם לתורני החוץ. מלשון ההוראה ניתן להבין כי מדובר במענקים שיקבעו בעתיד, ואין הכוונה לזכויות פרטניות המפורטות בהסכם עמ"מ בכ"מ, לרבות לא שכר עידוד. משכך, אנו דוחים את טענת התובע כי לשון הסכם 2001 החילה על תורני החוץ את הוראות הסכם עמ"מ בכ"מ.

גם התנהלות הצדדים להסכם 2001 מצביעה כי לא היתה כוונה להחיל על תורני החוץ את כלל הוראות הסכם עמ"מ בכ"מ. כך, לא הוכח בפנינו כי ההסתדרות נקטה בהליך כלשהו שעניינו טענה כי הסכם 2001 אינו מיושם על ידי המדינה בהתאם למוסכם. ניתן היה לצפות כי אילו סברה ההסתדרות שהסכם 2001 מחיל על תורני החוץ את הוראות הסכם עמ"מ בכ"מ בצורה מלאה – כפי שטוען התובע- והמדינה לא היתה פועלת באופן כזה, היתה ההסתדרות נוקטת בצעדים מתאימים. לא נטען בפנינו כי ההסתדרות סברה כך. ההסתדרות אינה טוענת כלל בעמדה שהגישה כי כך סברה.

ענין נוסף ממנו ניתן ללמוד כי בהסכם 2001 לא היתה כוונה להחיל על תורני החוץ את כלל הוראות הסכם עמ"מ בכ"מ – הינו הסכמות אליהן הגיעו הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים בעניינם של תורני החוץ לאחר הסכם 2001. הסכמה אחת, שלא עוגנה בהסכם קיבוצי, עניינה תשלום, מאז חודש 9/2010, של מקדמות שכר עידוד בשיעור 50%, וזאת עד שתשלום שכר עידוד לתורני החוץ יאושר על ידי מועצת הייצור מכח פרק 27.7 לתקשי"ר (סעיפים 18-19 לתצהיר מר שרון; סעיף 7 לעמדת ההסתדרות ונספחים ב1-ב3 שצורפו לעמדה האמורה; עדות מר גולדשלגר בעמוד 16 לפרוטוקול). הסכם עמ"מ בכ"מ מקנה זכות לשכר עידוד. העובדה כי שכר עידוד לא שולם לתורני החוץ עד חודש 9/2010, ומשולם להם באופן חלקי מאז 9/2010, מצביעה כי הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים לא סברו כי הוראות הסכם עמ"מ בכ"מ חלות באופן גורף על תורני החוץ. הסכמה אחרת בעניינם של תורני החוץ כן זכתה לעיגון בהסכם קיבוצי מיום 25.4.12 (להלן – הסכם 2012. העתקו צורף כנספח ג' לעמדת ההסתדרות). הסכם זה הינו בתחולה מיום 1.10.10 (סעיף 3(ב) להסכם 2012). בהסכם נקבע כי תורני החוץ יהיו זכאים לשתי זכויות ספציפיות חדשות: תוספת תורן אחראי וכן השתתפות בהוצאות השתלמות. כן נקבע שם כי על תורני החוץ יחולו הוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על עובדים בדירוג עמ"מ בכ"מ, למעט הוראות בעניינים המוסדרים בהסכמי 2001 ו- 2012 ובכפוף להוראות סעיף 4(ג)(7) להסכם 2001 (סעיפים 7(א) ו- 7(ג) להסכם 2012). על פי ההסתדרות, הסכם 2012 החיל על תורני החוץ את הוראות הסכם עמ"מ בכ"מ פרט לענין הקביעות והשתכרות על פי משכורת (במובחן מהשתכרות בשכר) ופרט לענין שכר העידוד הממתין להכרעת מועצת הייצור (סעיפים 8-10 לעמדת ההסתדרות). גם המדינה סבורה כי הסכם 2012 הוסיף לתורני החוץ זכויות נוספות מכח הסכם עמ"מ בכ"מ (עדות מר שרון בעמוד 28 לפרוטוקול). אכן, בהסכם 2012 הורחבו זכויות תורני החוץ. הסכם עמ"מ בכ"מ הוחל עליהם במגבלות הסכמי 2001 ו- 2012. כך, למשל, בשונה מעובדים בדירוג עמ"מ בכ"מ המועסקים במדינה בתקן, ממשיכים תורני החוץ להיות מועסקים בחוזה מיוחד ושכרם משולם להם לפי שעה. מהסכם 2012 – שהרחיב את זכויות תורני החוץ – ניתן ללמוד כי לא היתה כוונה במסגרת הסכם 2001 להחיל עליהם את הוראות הסכם עמ"מ בכ"מ. אף בהסכם 2012 לא הוחל בצורה גורפת הסכם עמ"מ בכ"מ על תורני החוץ.

לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי הסכם עמ"מ בכ"מ לא חל על תורני החוץ. ככל שיש תחולה להוראות מהסכם זה על תורני החוץ – הרי מדובר בתחולה מוגבלת שראשיתה בהסכם 2001 וסיומה – לעת הזו – בהרחבת התחולה האמורה במסגרת הסכם 2012.

האם מדובר באפליה אסורה

התובע טוען כי תנאי השכר שלו- כתורן חוץ – מפלים אותו לרעה בהשוואה לתנאי ההעסקה של עובדי המעבדה המועסקים בתקן. נטען כי יש בכך כדי לפגוע בזכות חוקתית של התובע; וכי המדינה קיפחה אותו וניצלה את היעדר כוחו. המדינה טוענת כי מעת שעסקינן בזכויות המשולמות לתובע מכח הסכם קיבוצי - אין לדבר על אפליה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ