סדר הבאת ראיות בבית המשפט לענייני משפחה

ההליך

1.         בפני בקשה שכותרתה " בקשה לדחיית מועד הגשת וחשיפת דו"ח חקירה".

2.         הבקשה הוגשה לביהמ"ש ביום 31.10.11 והתגובה לה הוגשה ביום 08.11.11.

3.         לפיכך ניתנת עתה הכרעתי בבקשה.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

4.         התובע (המבקש בבקשה שבפני) הגיש תובענה כנגד הנתבעת 1 (המשיבה 1) - אשתו לשעבר והנתבעת 2 (המשיבה 2) - בתו, ילידת 1988 בתובענתו ביקש התובע, בין היתר, ביטול חלקי של הסכם הגירושין שכרת בשעתו עם הנתבעת 1 בשל פגמים בכריתתו (טעות, הטעיה ותרמית) וכן תבע השבה בעין לפי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט- 1979 של הענקות שונות שהעניק לנתבעת 2 בתו במסגרת הסכם הגירושין.

5.         במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 22.06.11 קבעתי את התביעה שבכותרת לדיון הוכחות ליום 26.12.11. עוד קבעתי כי התובע יגיש תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים מטעמו עד ליום 29.10.11 והנתבעים יגישו תצהירי עדותם הראשית ותיק מוצגים עד ליום 29.11.11.

 6.        ביום 01.11.11 הוגשו תצהירי עדותו הראשית של התובע.

7.         בבקשה שבפני טען התובע כי יש בידו דו"ח חקירה (בצירוף קלטת) ממנו עולה לטענתו  כי הוא אינו אביה הביולוגי של הנתבעת 2, והמאשר כי עובדה זו הוסתרה במכוון מהתובע במשך כל השנים. לטענת המבקש, יש להגיש דו"ח זה לאחר חקירתם הנגדית של הנתבעים, מכיוון, שלטענתו, אם יוודע למשיבים תוכן דו"ח החקירה, הם יתאמו את גירסתם בהתאם לדו"ח החקירה תוך ניסיון לחמוק מן האמת. לחלופין טוען המבקש כי באם ביהמ"ש ידחה את בקשתו זו מבוקש כי הדו"ח יוגש לאחר שהנתבעים יגישו את תצהירי עדותם הראשית או לאחר שיוגשו פרטים נוספים מטעם המשיבים בנוגע להכחשתם את טענות המבקש.

8.         המשיבים מתנגדים לבקשה זו. לטענתם, המדובר בראיה שעניינה בזהות אביה של המשיבה 2 ומשכך הינה ראיה פסולה ואין להגישה בכל שלב של הדיון. לחלופין טוענים המשיבים כי חל עיקרון השקיפות בבימ"ש לענייני משפחה ויש להגיש את דו"ח החקירה יחד עם תצהיר עדותו של המבקש.

  דיון

9.         תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (להלן "תקנות סדר הדין האזרחי")  קובעת את סדר הטיעון בתובענות שבהן הנתבע לא הודה בעובדות שהתובע טוען להן בתביעתו.

וזה לשון תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי : 

                "( א)  לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה:

(1)   התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות...".

10.        תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת שהתובע יפתח בהבאת ראיותיו אלא אם כן התקיימו נסיבות המפורטות בתקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, המחייבות את הנתבע לפתוח בהבאת הראיות.

11.        על פי תקנות 143(5), 168 ו-169 לתקנות סדר הדין האזרחי, לבית המשפט יש סמכות להורות לבעלי הדין שיציגו את העדויות הראשיות של העדים מטעמם באמצעות תצהירים. התובע, שעליו מוטל נטל הראיה והוא הפותח את מסכת ראיותיו, צריך להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו תחילה ולאחר מכן יגיש הנתבע את תצהירי עדותו הראשית. הגשת תצהירים בסדר זה שומרת על הסדר המקובל במהלך ההוכחות - עדי התובע בתחילה ולאחר מכן עדי הנתבע (ועוד ראו בעניין זה ע"א 3312/04 אשרונס גנרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי , פורסם בנבו (26.10.05).

12.        בתביעות המתנהלות בבית משפט למשפחה, הגשת תצהירים ותיק מוצגים בסדר זה - תחילה התובע ולאחריו הנתבע - מחזקת את הרציונל לפיו בבית משפט לענייני משפחה מוטלת חובת שקיפות מוגברת.

13.        חובות הגילוי המפורטות הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי באשר לאופן קיום הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה, מיועדות להגברת השקיפות בבית משפט לענייני משפחה, והן באות בנוסף להליכים האחרים הקיימים בתקנות סדר הדין. כך למשל, גילוי מסמכים בסדר הדין האזרחי לפי סימן ג' בפרק ט' לתקנות הוא הליך ברשות בית המשפט לאחר הגשת תובענה. ואולם, בבית משפט לענייני למשפחה אין גילוי מסמכים, הרציונל הטמון בכך הוא גילוי המסמכים המוקדם הנהוג בביהמ"ש למשפחה (ראו תקנה 258 ט' לתקנות סדר הדין האזרחי); כמו כן, תקנה 258ח קובעת כי יש לצרף לכתבי הטענות המוגשים בבית משפט לענייני משפחה " תצהיר של בעל הדין שבו יאמת את העובדות שבכתב הטענות אשר ידועות לו מידיעתו האישית", וכן יש לצרף לתביעות בין בני זוג הרצאת פרטים. חובות אלה, המגבירות את עקרון השקיפות בבית משפט למשפחה, נוספות על הליכים הקיימים ברגיל בתקנות סדר הדין האזרחי.