נרקיס נ' פ.ל.ג תאורה בע"מ

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר.

העובדות וטענות הצדדים:

תיק ההוצאה לפועל שמספרו 0-09-85401-01 נפתח על ידי המשיב כנגד המבקשים (פ.ל.ג. תאורה בע"מ ומר דוד פרי (להלן – המבקשת ו – המבקש, לפי העניין) לביצוע המחאה ע"ס 12,000 ₪, ז"פ 2.6.09 (להלן – ההמחאה) (בשים לב לפגרת בתי המשפט, הוגשה ההתנגדות במועד).

המבקש שכר את שירותיו של המשיב לצורך טיפול בענייניה המשפטיים של המבקשת. הוסכם על תשלום שכר טרחה עבור השירות המשפטי (טיפול בהגבלת חשבונה של המבקשת בבנק), בשיעור של 12,000 ₪, כאשר סך של 6,000 ₪ אמור היה להיות משולם במזומן, במועד החתימה על הסכם שכר הטרחה (30.3.09) והיתרה ב – 3 תשלומים; ניסוח הסכם שכר הטרחה (נספח ג' לתצהיר התומך בהתנגדות) הינו עמום. מחד, נוסח ההסכם מעיד על התחייבות אישית של המבקש לשאת בתשלום שכר הטרחה (מצוין: ".... אני מסכים לשלם לך ..." (סעיף 2); "בכבוד רב, ... מר פרי דוד ת.ז. ....."), מאידך, לצד שמו של המבקש מוטבעת חותמת המבקשת, כאשר בשולי ההסכם מופיע כיתוב בכתב יד, לפיו המקדמה תשולם "לאחר החגים", כאשר לצד הכיתוב כאמור מוטבעת חותמת המבקשת (ללא חתימה נפרדת של המבקש עצמו).

המבקש מעלה טענות שונות כנגד השירות המשפטי שסופק על ידי המשיב, כאשר נטען שפעילותו של המשיב הייתה מועטה, התפטרותו מהתיק והפקדת ההמחאה בבנק הסבו לו נזקים (חשבונו הוגבל לאחר הפקדת ההמחאה), הוא נאלץ לשכור את שירותיו של עורך דין אחר ונגרמו לו נזקים בשיעורים שונים שנאמדו על ידו והוא מבקש לקזז את הנזקים; זאת ועוד, נטען שאין כל התחייבות אישית של המבקש לשאת בתשלום שכר הטרחה והחתימה על גב ההמחאה אינה חתימה שיש בה כדי לחייב את המבקש אישית (ההמחאה משוכה על ידי המבקשת, כאשר על גב ההמחאה מצוין הכיתוב: "בטוחה עד להחלפת השיקים האחרים", כאשר לצד הכיתוב מתנוססת חתימת המבקש ללא חותמת המבקשת).

המבקש נחקר על תצהירו התומך בהתנגדות והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה.

דיון והכרעה:

התנגדות לביצוע שטר נדונה כבקשה למתן רשות להגן.

הלכה היא, כי במסגרת דיון בהתנגדות די אם יראה הנתבע שעומדת לו הגנה לכאורה, כאשר בדיון בהתנגדות אין בודקים כיצד יצליח הנתבע להוכיח את הגנתו, אין בוחנים את טיב ראיותיו ואין מקום לקבוע ממצאי מהימנות [א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, 2003), עמ' 309 – 311]. עם זאת, על בעל דין להתכבד ולפרט את הטענות המבססות את הגנתו [ראו ע"א 385/59 החברה הא"י לתעשיות כותנה בע"מ ו – 2 אח' נ' שאול רחמני, פ"ד יד 49; ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188; ע"א 527/07 מזל נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ [פורסם בנבו]]. 

לא מצאתי ממש בטענות המתייחסות לחיוב המבקשת בתשלום שכר הטרחה. אין לצפות מפרקליט להוסיף ולייצג את לקוחו כאשר שכר הטרחה המוסכם אינו משולם.

הסכום שהיה על המבקשת לשלם במזומן לא שולם, לא במזומן, לא "אחרי החגים" ולא בכלל. המבקש אומנם העיד, כי המשיב "נתן הסכמה לאיחור בתשלומים" ו – "היה סיכום בינינו שהוא לא מפקיד את השיקים" [עמ' 2], אולם הוא לא פירט מהו המועד בו היה עליו – בהתאם להסכמה המאוחרת הנטענת – להסדיר את התשלום [לעניין דרישת הפירוט המוטלת על בעל דין המבקש שתינתן לו רשות להתגונן, ראו ע"א 527/07 מזל נחום נ' קרן אהרונסון [פורסם בנבו].

אין מחלוקת, כי המשיב ערך בעבור המבקשת כתב טענות בעקבותיו ניתן צו זמני למניעת תחילת ההגבלה עד לדיון במעמד הצדדים [מש/1]. לפיכך, גם אם לא בוצעה על ידי המשיב מלוא העבודה שהיה עליו לבצע, בפי המבקשים טענה בדבר כשלון תמורה חלקי לא קצוב. הלכה היא, כי טענה כאמור אינה מהווה טענת הגנה שטרית טובה, אף לא בין צדדים קרובים ואין מקום ליתן למבקש רשות להתגונן בפני טענה כאמור [ע"א 82/81 דו-עץ בע"מ נ' וייסנברג, פ"ד לז(2) 355, 360; ע"א 366/89 פיין אלומיניום בע"מ נ' די מטל א.ג., חברה זרה, פ"ד מה(5) 850; שלום לרנר, דיני שטרות (מהדורה שנייה, 2007), בעמ' 294 – 295]. להבחנה שבין העלאת טענת קיזוז של חוב כספי לא קצוב לבין העלאת טענת כישלון תמורה חלקי בסכום לא קצוב ר' האמור בסעיף 14 לפסק דינו של כב' הנשיא ברק ב-רע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג(2) 274; ר' גם פסק דינה של כב' השופטת א. קובו בע"א (ת"א) 3760/07 קלינטון סחר בינלאומי 2000 בע"מ נ' יצחק אילנה [פורסם בנבו].

המבקשים העלו טענה בדבר קיזוז שיש לבצע, לנוכח נזקים שנגרמו. טענת הקיזוז מתייחסת לסכומים לא קצובים ("... נזק שנאמד בסכום של 83,000 ₪...", "תשלום ריבית מוגדלת בסכום הנאמד על 3500 ₪ לרבעון...." ו – "איבוד עסקאות מיידיות בסכום נוסף של כ – 68,000 ₪ בגין פרויקטים ביבנה ובנס ציונה ..." [סעיף 22 לתצהיר התומך בהתנגדות]. הלכה היא, כי טענת קיזוז יש להתכבד ולפרט כדרך בה עורכים כתב תביעה [ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ וערעור שכנגד, פ"ד לו(3) 518]. טענת הקיזוז שנטענה בסעיף 22 לתצהיר התומך בהתנגדות אינה מפורטת באופן מספק, על כן אין בה כדי להניח תשתית עובדתית ומשפטית מספקת לצורך עריכת קיזוז.

אשר על כן, ההתנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה על ידי המבקשת – נדחית; הליכי ההוצאה לפועל כנגד המבקשת יימשכו כסדרם.

אשר למבקש: כל טענות ההגנה שנטענו בעניינה של המבקשת נדחו. טענות כאמור, אשר מתייחסות למבקש, נדחות אף הן.

טענת המבקש, לפיה לא הייתה התחייבות אישית שלו לשאת בתשלום שכר הטרחה למשיב, לא נסתרה. כאמור, הסכם שכר הטרחה נערך באופן עמום. השירותים המשפטיים מתייחסים למבקשת עצמה, כאשר נוסחו של ההסכם מעיד על התחייבות אישית של המבקש לשאת בתשלום שכר הטרחה, בעוד שהחתימה על ההסכם והכיתוב בשולי ההסכם מעידים אחרת; כמו כן, המבקש נימק והסביר מהי המשמעות שיש לייחס לחתימה המתנוססת בגב ההמחאה (המבקש הסביר שהחתימה מתייחסת לתוספת בכתב יד שהוספה בלבד). אין מקום לקבוע, בשלב מקדמי זה, כי טענת המבקש כאמור משוללת יסוד, שהרי הטענה לפיה חתימתו של נתבע על פי שטר אינה מבטאת את הכוונה לחוב לפי השטר מהווה טענת הגנה טובה [ע"א 232/77 רוזנברג נ' אברהמוף, פ"ד לב(2) 197].