נציג ועד הבית נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

התובעת רכשה כיסוי ביטוחי למבנה הבית המשותף מעת הנתבעת על פי פוליסת ביטוח. כמקובל בביטוחים מסוג זה, כל בעיות של צנרת המים היו אמורות לקבל טיפול בחברת שחר וזאת על פי תנאי הפוליסה.

ביום 04.01.13 בשעה 23:00 (ערב יום שבת) התפוצץ צינור ראשי בבניין. נציגות התובעת פנתה מיד למוקד שחר המספק שירותי חירום למבוטחי הנתבעת ונענתה כי אין ביטוח לנציבות בחברתם וכפועל יוצא, אין כיסוי לנזקי צנרת. באותו הלילה ניסה אחד מדיירי הבית ליצור קשר עם הנתבעת אך ללא הצלחה.

לאור המצב, נאלצה התובעת לפנות לשרברב פרטי לקבל עזרה ראשונה וטיפול בבעיה.

תמורת טיפול זה, נאלצה התובעת לשלם ל"קבוצת הרץ שירותי אינסטלציה" סכום של 10,000 ₪.

בתאריך 09.01.13 נציגי התובעת ניסו לברר שנית מול נציגי הנתבעת באשר לביטוח שנערך בחברתם ואכן התברר כי קיים ביטוח בנציבות אצל הנתבעת. לאור מצב זה, ברור ואין על זה מחלוקת שהתשובה שניתנה במוקד שחר ביום האירוע הייתה תשובה רשלנית, מטעה, ולא מדויקת וזאת בלשון המעטה.

משום שתנאי הפוליסה מחייבים את התובעת לפנות אך ורק לשחר לצורכי טיפול בנזקי צנרת במים, ומשום ששירות זה לא ניתן בעת הצורך, הרי התובעת סבורה שעל הנתבעת לכסות את הנזק הכספי שנגרם לה כתוצאה מהטיפול בפיצוץ בצנרת.

על פי האמור בכתב התביעה, התובעת עותרת לסכום של 17,000 ₪ שהוא מורכב מהסכום ששולם לאינסטלטור פרטי (10,000 ₪) ועוד 7,000 ₪ בגין עוגמת נפש וטרטור ובזבוז זמן. במהלך הדיון, עפ"י המלצת בהמ"ש, התובעת צמצמה את עתירתה לסכום של 10,000 ₪ ואף הודיעה לבהמ"ש שאחרי הגשת התביעה חברת שחר "מלפנים משורת הדין" העבירה אל התובעת את הסכום של 5,000 ₪. אשר על כן, העתירה בתיק הצטמצמה ל-5,000 ₪ בלבד.

עמדת הנתבעת היא שחברת שחר אשמה בכל מה שקרה, וכך כתוב במפורט בכתב ההגנה.

בעת הדיון, נציגת הנתבעת טענה "אחריות לנזק זה חברת שחר ולא איילון... שחר התרשלה ולא אמרה להם שיש להם ביטוח.... לא שלחנו צד ג' לשחר כי רצינו להעביר את זה לסדר דין רגיל" (עמוד 2 שורות 12-17 לפרוטוקול).

עליי לציין כי כתב ההגנה נערך בצורה מאוד מתלהמת והיו טענות סרק ולא כל בסיס בעובדה או בחוק כגון שאין יריבות משפטית בין התובעת לבין הנתבעת וזאת על אף שהנתבעת הנפיקה לתובעת פוליסת ביטוח לכיסוי נזק מים. כמו כן, הועלתה טענה בכתה ההגנה כאילו התביעה לא מגלה עילה. יותר חמור, הנוסח של סעיף 16 מגלה שהסעיף נלקח מכתב הגנה נגד הודעת צד ג' ומפרט כביכול מעשי רשלנות של התובעת בקשר לנזק.

צר לי לקבוע שכתב ההגנה נוסח בצורה לקויה וללא כל התייחסות למהות התביעה והוא מנותק מהעובדות והדין שחל במקרים אלה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1. תנאי הפוליסה לא מאפשרים לתובעת כמבוטחת לפנות לכל גורם לתיקוני נזקי מים לצנרת מלבד חברת שחר.

2. אין מחלוקת על כך שטיפול של חברת שחר בפניית התובעת מגלה רשלנות משמעותית ביותר.

3. מכיוון שחברת שחר מסרה לתובעת שאין לה כיסוי ביטוחי היא נאלצה לפנות לשרברב פרטי על מנת לתקן את הנזק.

4. במצב שבו הנתבעת מחייבת את המבוטח שלה לפנות לגורם יחיד לצורך תיקון מכל סוג שהוא, אותו גורם פועל כיד ארוכה של הנתבעת והנתבעת אחראית באופן מלא בגין נזק שנגרם ע"י אותו גורם.

5. הנתבעת הייתה זכאית גם בבהמ"ש לתביעות קטנות להוציא הודעת צד ג' כנגד שחר ולא עשתה זאת ויש לה להלין רק על עצמה שהיא עומדת בפני בהמ"ש לבדה.

6. לא נותרה ברירה לתובעת אלא לפנות לגורם חוץ לקבל מענה על הנזק וגם אם אותו גורם חוץ בלשון המעטה ניצל את מצוקתה של התובעת משום שדובר בטיפול דחוף ביום שישי בלילה, אין הדבר משחרר את התובעת מאחריותה.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 5,000 ₪ ועוד 750 ₪ הוצאות הדיון כאשר הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מיום הגשת התביעה עד התשלום המלא בפועל.