פסק דין
תביעה עיקרית ע"ס של 115,656 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעים, שעניינה הפרת הסכם לביצוע עבודות שיפוץ וליקויי בנייה (ת.א. 1050/08); ותביעה שכנגד ע"ס של 86,350 ₪ שהגישה הנתבעת 1 כנגד התובעת וכנגד בעלי הדירות בבית המשותף, בגין חוב שנוצר עקב אי תשלום מלוא התמורה בגין ביצוע עבודות השיפוץ (ת.א. 1050.1/08).
הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), כאשר הסכום המרבי שיהיה רשאי בית המשפט לפסוק לטובת מי מן הצדדים, לא יעלה על סך של 20,000 ₪. עוד הוסכם על ידי הצדדים כי בעניין ההוצאות ושכר הטרחה, יטענו הצדדים בקצרה בכתב, ובית המשפט יפסוק על פי שיקול דעתו.
רקע:
התובעת הינה נציגות הבית המשותף (להלן: "הנציגות" או "התובעת") ברחוב אהרונוביץ 20 בקרית חיים (להלן: "הבית"). הנתבעת 1 הינה חברה לעבודות בניה ושיפוץ אשר התובעת שכרה את שירותיה לשם ביצוע עבודות שיפוץ ברכוש המשותף של הבית (להלן: "הנתבעת"), בהתאם להסכם שיפוץ מיום 8.10.07. הנתבע 2 הינו מנהל הנתבעת (להלן: "הנתבע").
ביום 16.12.07 החלה הנתבעת בשיפוץ הבית, והנציגות שילמה לנתבעת תשלומים בסך מצטבר של 144,000 ₪. אולם, משהחלו להתגלע בין הצדדים מחלוקות לגבי אופן ואיכות ביצוע העבודות, לרבות יציקת גרנוליט, הזמינה הנציגות את המהנדס ושמאי המקרקעין, מדלסי אשר, להערכת היקף הליקויים בעבודת הנתבעת. עם קבלת חוות דעת השמאי מיום 10.2.08, שהעריך את עלות תיקון הליקויים בסך של 73,181 ₪, החליפו דיירי הבית בישיבה מיום 12.2.08 את נציג הוועד, אייל הרטמן (הנתבע שכנגד 7), בנציג חדש, ד"ר עזרא מורד (הנתבע שכנגד 3) (להלן: "ד"ר מורד"). בפרוטוקול ישיבה מיום 28.2.08 ייפו דיירי הבית בחתימתם את כוחו של ד"ר מורד לשמש כנציגם מול הנתבע. לאחר שבועיים הגיע הנתבע לבית והסיר ממקומה את דלת הבית, את מערכת האינטרקום ואת תיבות הדואר. לאחר מעשי הנתבע שב השמאי לבית, לבקשת הנציגות, והכין ביום 2.3.08 תוספת לחוות דעתו בה העריך את עלות הנזקים שנבעו מעקירת דלת האינטרקום ותיבות הדואר בסך של 7,500 ₪. חוות דעת התובעת והתוספת לחוות הדעת צורפו לכתב התביעה העיקרית.
ביום 25.2.08 ניתן על ידי חברי, כב' השופט ערן נווה, במסגרת בש"א 503/08, צו מניעה ו/או הרחקה זמני האוסר על הנתבע להתקרב לבית, וכן נאסר עליו להימצא בטווח של 300 מטר מהבית ו/או להוציא רכוש או ציוד כלשהו מהבית. בישיבה מיום 28.2.08 בוטל צו ההרחקה של הנתבע והוארך תוקפו של צו המניעה הזמני עד ליום 2.3.08. בהחלטה מיום 11.3.08 הוארך תוקף צו המניעה הזמני עד ליום 16.3.08, מועד בו נקבע כי יש להגיש תביעה עיקרית שאם לא כן יבוטל צו המניעה הזמני.
ביום 16.3.08 הגישה התובעת את התביעה העיקרית נשוא תיק זה, בה טענה להפרת הסכם השיפוץ על ידי הנתבעים ולליקויים בעבודות השיפוץ. התובעת טענה כי יש לחייב את הנתבע 2 באחריות אישית לכל חובותיה של הנתבעת לאור התנהגותו חסרת תום הלב ומעשי התרמית שביצע כלפי דיירי הבית. עם הגשת התביעה העיקרית הוגשה בקשה להותרת צו המניעה על כנו עד לסיום ההליכים בתיק העיקרי ו/או עד להחלטה אחרת. ביום 18.3.08 נעתר כב' השופט נווה לבקשה.
ביום 28.4.08 הגישה הנתבעת תביעה שכנגד הן כנגד התובעת והן כנגד בעלי הדירות בבית, בה טענה כי התובעת ובעלי הדירות נותרו חייבים לה סכומי כסף שונים שלא שולמו הן בגין העבודות שבוצעו על פי הסכם השיפוץ, והן בגין עבודות נוספות שבוצעו שלא על פי הסכם השיפוץ, בהתאם לבקשת התובעת.
ביום 2.10.08 הגישו הנתבעים חוות דעת מומחה מטעמם של המהנדס יוסף ברט מיום 23.9.08.
בישיבת קדם המשפט מיום 6.10.08 מיניתי את המהנדס רונן שטרנברג כמומחה מוסכם מטעם בית המשפט בתיק זה (להלן: "המומחה").
ביום 25.12.08 הוגשה חוות דעתו של המומחה, לפיה סך עלות התיקונים בדירה הינו 10,360 ₪, וכן סך של 7,000 ₪ לשיקול דעתו של בית המשפט בגין תיקוני גרנוליט ושונות. ביום 22.2.09 הגיש המומחה תשובותיו לשאלות הבהרה.
ביום 3.3.09 הגישה התובעת בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה ובקשה למינוי מומחה נוסף בשל טענות שעניינן חריגה מסמכות של המומחה, ליקויים, מגמתיות וחוסר אובייקטיביות בחוות דעתו של המומחה. ביום 15.3.09 הוגשו תגובת הנתבעים לבקשה בה התנגדו לבקשת התובעת, וכן תגובת המומחה.
בישיבת קדם המשפט מיום 18.3.09 לאחר ששמע את הערות בית המשפט באשר לפגמים שנפלו בבקשה, הן בהיבט של העיתוי והן בהקשר לכך שלא צורף תצהיר התומך בעובדות הנתבעות בה, הסכים ב"כ התובעת למשיכת הבקשה לפסילת המומחה, אך עמד על חקירת המומחה על חוות דעתו, וזאת מבלי לפגוע בזכותו לשוב ולהגיש הבקשה פעם נוספת ככל שימצא לנכון.
בישיבה מיום 17.5.10 העברתי את התיק, בהסכמת הצדדים, לגישור בפני המגשר, עו"ד אינג' אבנר ברק.
בתיק התקיימו שתי ישיבות הוכחות. בישיבת ההוכחות מיום 28.11.10 העיד בפניי המומחה על חוות דעתו, כאשר בתום הישיבה קצבתי לב"כ התובעת מועד למסירת עמדתו לעניין השלמת הליך הגישור, וכן מועד להגשת בקשה לפסילת המומחה ככל שאין כוונה להשלים את הליך הגישור.
ביום 23.9.09 הגישו הנתבעים בקשה למחיקת סעיפים והוצאת מסמכים מתצהירי התובעת.
ב"כ התובעת הגיש לתיק מספר בקשות והודעות מהן עלה כי הוא כורך הסכמתו לניהול הליכי הגישור בתיק זה בהמצאת חשבונית המס שהונפקה על ידי המומחה, לטענתו, בגין תשלום שכרו על ידי הנתבעת. בהחלטתי מיום 17.1.11 חיוויתי דעתי כי:
"מקום שהוכח "שחור על גבי לבן", הן באמצעות עותק של השיק שצורף ע"י הנתבעת והן באמצעות דף החשבון שצורף ע"י המומחה מנו עולה כי השיק נפרע, כי הנתבעת שילמה כמו התובעת את חלקה למומחה לא ברור לי כיצד יש לשאלה אם תמצא החשבונית שהונפקה בגין התשלום אם לאו השלכה על אופן המשך הניהול של תיק זה."
בהחלטתי מיום 19.1.11 הוספתי כי: