פסק דין
בפני התנגדות לביצוע שיק על סך נומינלי של 275 ₪, נושא תאריך 20.6.08, אשר משך המבקש על בנק פאג"י והוגש על ידי התובעת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. סכום החוב בלשכת ההוצאה לפועל, נכון להיום, עומד על כ- 609 ₪.
אין מחלוקת, שעסקינן בשיק שנמסר לתובעת כתשלום עבור זוג נעליים שרכש המבקש מאת התובעת.
המבקש טוען, כי הואיל והשיק לא כובד על ידי הבנק הנמשך מחמת הסבה שלא היתה תקינה, האחריות למחדל נעוצה לפתח המשיב, אשר בעצם הסבתו של השיק לגורם ברשות הפלסטינית, גרם לחילולו. בנסיבות אלה טוען המבקש כי עליו לפרוע אך ורק את סכום הקרן, הואיל והמשיב עצמו לא הודיע לו על אודות חילול השיק. יחד עם זאת, מדברי המבקש בדיון עולה, כי מי מטעם המבקש יצר עימו קשר לעניין חילול השיק עובר לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, אלא שלטענתו הופנה לבא-כח המשיב.
נסיונות להביא את הצדדים לפתרון מוסכם של המחלוקות נכשלו, שעה שהמבקש עצמו סרב לשעות להם ונקבע דיון במעמד הצדדים, בו עמד המבקש על בקשתו.
אליבא דהתובע בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, עוד בחודש אפריל 2009 נשלחה למבקש התראה בטרם נפתח תיק ההוצאה לפועל, ובנסיבות אלה, כמו גם בהתחשב בכך שעד עתה לא פרע את סכום החוב בגין המוצר שסופק לו, אין לו להלין אלא על עצמו.
אין, למעשה, מחלוקת כי הנתבע קיבל תמורה בעבור השיק שמסר אולם עד עתה טרם שילם בעבורו את המחיר המוסכם.
אף לא ראיתי שנטענה טענה לפיה המשיב עצמו איננו אוחז בשטר.
בנסיבות אלה, איני רואה כל נפקות אמיתית לטענות המבקש בדבר עצם הסבת השיק, שעה שהמשיב - הוא הצד הקרוב - אוחז בו הלכה למעשה, ואילו המבקש עצמו לא פעל עד עתה בכל דרך על מנת לשלם את הסכום שהתחייב בו, כערכו דהיום.
המבקש אף איננו חולק על כך שקיבל התראה בטרם פתיחתו של תיק ההוצאה לפועל וגם אם הופנה לבא כח המשיב, לא ראיתי מה מנע ממנו לשלם לידיו ישירות את סכומו הריאלי של השיק. איני מקבל את נסיונו של המבקש להטיל אחריות לפתחו של המשיב לוודא פירעונו של מסמך סחיר שמסר לידיו כתשלום במסגרת העסקה, שעה שהמבקש עצמו יכול וצריך היה לעשות כן שעה שאין מחלוקת שקיבל את התמורה שבעדה נמסר השיק. ככל שדאג המבקש מפני השלכותיהן של חיובי ריבית והצמדה, או הוצאות נקיטה בהליכי הוצאתו לפועל של השיק שהוגש לביצוע, חובתו היתה לוודא אם אמנם נפרע השיק, ולא ראיתי מה מנע ממנו להתייצב אצל המשיבה ולשלם לה במזומן חלף השיק שאחזה בו, ולקבלו לידיו [לעניין זה, לרבות לתכליתם של חיובי הריבית וההצמדה כמו גם לנפקות הטרחה המינהלית שבהגשת השיק לביצוע השוו, למשל: ת"ט (שלום – ירושלים) 16781-12-10 אייץ' אנד או אופנה בע"מ נ' מאירוביץ (פורסם במאגרים המשפטיים ; 12.12.10)].
ממילא לא הציג המבקש כל טענת הגנה אפשרית כנגד השיק שהוגש לביצוע, ככל שעסקינן במערכת היחסים שבין הצדדים הקרובים לעסקה עסקינן.
כפועל יוצא, לא מצאתי שהמבקש הציג הגנה אפשרית מפני השיק נשוא ההתנגדות, ולפיכך נדחית בזה ההתנגדות לביצוע שטר.
אין בכך, כמובן, כדי למנוע מהמבקש להידרש במסגרת הליכי ההוצאה לפועל לסוגיית שיעור הריבית, ככל שלשיטתו חושבה ביתר בלשכת ההוצאה לפועל [לעניין זה השוו: החלטת כב' הרשם, כתוארו אז, נ' פלקס, בתיק הוצאה לפועל מספר 03-22399-04-4 (פורסמה במאגרים המשפטיים ; 29.1.08)].
בנסיבות העניין, לפנים משורת הדין, נוכח סכומו הנמוך של השיק וחיובו של המבקש בשכר טרחת עורך- דין במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, אולם מנגד, בשים לב לצורך בקיום דיון, יישא המבקש בהוצאות ההליכים שבפני על הצד הנמוך, בסך כולל של 350 ₪.
תואיל המזכירות להמציא החלטתי לצדדים.
ניתן היום, כ"ז סיון תשע"א, 29 יוני 2011, בהעדר הצדדים.