אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נסים נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

נסים נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

תאריך פרסום : 05/08/2012 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי ירושלים
30436-09-10
17/07/2012
בפני השופט:
כרמי מוסק

- נגד -
התובע:
שבי נסים
הנתבע:
1. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
2. שלמה הנדל (מנהל מיוחד)

החלטה

1.לפניי בקשת החייב להכריזו כפושט רגל. המנהל המיוחד והכנ"ר מתנגדים.

2. על פי תסקיר המנהל המיוחד, ביום 21.9.10 ניתן צו כינוס והחייב נחקר על ידי המנהל המיוחד ביום 14.3.11. החייב, יליד 1977, והיה מעורב בשנים האחרונות בניהול שתי מסעדות בגבעת שאול ובתלפיות בירושלים, כאשר לפני כן לאביו של החייב ולדודו הייתה שנים רבות סטקייה בתלפיות בשם "ציון הקטן". החייב עבד שם עד שנת 2001, אז נסגרה הסטקייה. בשנת 2004 הקים החייב חברה בשם "ציון הקטן בע"מ" ונטל שתי הלוואות בסך כולל של 150,000 ₪ וכן רכש ציוד. המסעדה החלה לפעול תחת ניהולו בגבעת שאול וכעבור מספר חודשים נפתחה המסעדה הנוספת בתלפיות, אולם מסעדה זו נשלטה על ידי חברה אחרת בשם "ציון הקטן יד חרוצים 11 תשס"ד בלבד בע"מ" (להלן: "החברה השנייה"). בחברה השנייה היו לחייב מספר שותפים שהתחלפו וחברה זו צברה חובות גדולים, ובשלב מאוחר יותר נכנס כשותף לחברה אהרון בקשי, שהזרים 200,000$ לחברה מתוכם 80,000$ שולמו לשותף קודם ו-120,000$ שימשו לסילוק חובות אותם צברה החברה. החייב טען כי הסכומים לא הספיקו לסילוק החובות, ועל כן הוקמה על ידו ועל ידי בקשי חברה בשם "א.ש. על האש תשס"ו בע"מ", באמצעותו נוהלה ממחצית 2006 חברת ציון הקטן בתלפיות (להלן:"החברה השלישית"). לאחר מכן המסעדה בגבעת שאול הועברה לבעלות החברה השלישית, על פי בקשתו של בקשי, כאשר בקשי משקיע כספים נוספים. החייב טען, כי באותה תקופה החלה תחרות חזקה מצד מסעדות נוספות באזור, ובקשי התנהל באופן שגוי בניהול עסקי המסעדה ועל כן תזרים המזומנים הלך ופחת. מאוחר יותר נלקחה הלוואה על ידי החברה השלישית מבנק דיסקונט, כאשר קיימת מחלוקת אם מדובר בהלוואה פרטית או הלוואה לחברה.

3.המנהל המיוחד טען בתסקיר, כי החייב לא שיתף פעולה וניסה להעלים מידע לגבי החברה השלישית, לרבות העובדה שכיום, לטענת החייב, אין לו קשר לחברה, אולם בהמשך החקירה נודע כי אחיו של החייב, בשם ליאור, שהוא בן 24, הוא הבעלים של החברה, דבר המעלה חשד כי מדובר באיש קש כאשר החייב למעשה הוא מנהל החברה. המנהל המיוחד גם הצביע על העובדה, שעל פי חוזה שכירות שהוגש, משולם סכום נמוך ביותר עבור דירת המגורים של החייב, כאשר המשכיר הוא אביו של החייב. גם דבר זה מעלה חשד בעיני המנהל המיוחד כי מדובר בהעלמת מידע ואי שיתוף פעולה מצד החייב. המנהל המיוחד גם הפנה לחקירת החייב בלשכת ההוצאה לפועל, שם הצהיר כי הוא גר בדירה שכורה וכי כיום הוא גר אצל הוריו או אצל אביה של אשתו. בחקירה אצל המנהל המיוחד הודה החייב כי משכיר הדירה הוא אביו. דבר זה סותר לטענת המנהל המיוחד את האמור בחקירתו של החייב בהוצאה לפועל. בהמשך מצביע המנהל המיוחד על תהיות נוספות העולות מהקשרים העסקיים שבין החייב לאביו, לבן דודו בשם ניסים, כאשר מדי פעם התפקידים מתחלפים, כך שהחייב הוא הבעלים של העסק ואביו הוא שכיר וכדומה. המנהל המיוחד סבור, כי לא מצא ראיות לכך שהחובות נוצרו בחוסר תום לב, למעט החוב לבנק דיסקונט, אך מאחר והחייב הסתיר מידע ולא שיתף פעולה עם המנהל המיוחד וכן אינו עושה מספיק למיצוי כושר השתכרותו, סבור המנהל המיוחד כי אין מקום להכריז עליו פושט רגל.

4.החייב טען בתגובתו, כי הגיש מסמכים שונים למנהל המיוחד שסותרים את טענות המנהל המיוחד. החייב טוען, כי שתי המסעדות שהפעילה החברה השלישית נסגרו בשנת 2008. הפעילות במסעדה בגבעת שאול הועברה לאדם בשם יובל בנימין, שהקים חברה אחרת. סוכם עמו כי התמורה להעברת הפעילות אליו תשולם ישירות על ידו לנושי החברה השלישית. באשר להלוואה מבנק דיסקונט, נטען על ידי החייב כי זו נלקחה על ידי החברה השלישית כדי לפתוח סניף נוסף בקריית יובל, לגביה נערכו סיכומים שונים באשר לזכויות, להשקעות ולרווחים. החייב טוען כי מסר גרסה מלאה בעניין זה למנהל המיוחד וכי המציא מסמכים בקשר לכך. החייב הציג מסמך בדבר מכירת הציוד מהחברה השלישית לחברה שאותה הקים אותו בנימין, דבר המעיד כי אכן החברה השלישית והחייב סיימו את פעילותם בציון הקטן. באשר לאחיו ליאור טוען החייב, כי ממסמכי רשם החברות עולה כי אחיו החל את פעילותו באותה חברה רק שנתיים ימים לאחר שהחברה השלישית והחייב הפסיקו כל פעילות בציון הקטן. באשר לדירה בה הוא גר, טוען החייב כי לא הסתיר דבר ומסר מסמכים שונים, לרבות הסכם השכירות. יחד עם זאת, הוא מצא מקום מגורים בתשלום חודשי מינימאלי כדי שיוכל להתקיים. באשר לחששו של המנהל המיוחד כי מדובר בתשלום דמי שכירות פיקטיביים, טען החייב כי המנהל המיוחד לא חקר את אביו בעניין זה, דבר שניתן היה לעשותו. החייב מודה, כי כיום הוא מועסק כשכיר בעסק הפלאפל של בן דודו, אולם לדבריו אין בכך כדי להעיד על העלמה כלשהי או על כך כי הוא קשור בעסקים שניהל בעבר. החייב טוען, כי ביקש מהמנהל המיוחד לזמן את בן דודו לחקירה, אולם הדבר לא נעשה. החייב מודה, כי עסק הפלאפל המנוהל על ידי בן דודו נמצא במושכר השייך לאביו של החייב, אולם לטענתו קיים הסכם שכירות בין אביו של החייב לבין בן דודו, שהוא בעל העסק. ההסכם הוצג למנהל המיוחד וכן לעיריית ירושלים כדי לרשום את שם המחזיק בעסק בספרי העירייה, דהיינו בן דודו של החייב. באשר למיצוי כושר ההשתכרות טוען החייב, כי לאחרונה קודמה אשתו במקום עבודתה ושכרה עלה בסכום של כ-1,500 ₪. הוא עצמו החל לעבוד לפני כשנה כשכיר בחברה העוסקת בממכר יוגורט ומצים טבעיים, ומשתכר שם כ-6,000 ₪ ובכך הגדיל את הכנסות המשפחה בכ-2,000 ₪. יחד עם זאת, לפני כתשעה חודשים נולדו לחייב ואשתו תאומים, דבר שהגדיל באופן משמעותי את הוצאות המשפחה. מכל האמור, טוען החייב כי לא היה בסיס לטענות המנהל המיוחד כנגדו ויש להכריז עליו כפושט רגל.

5.המנהל המיוחד ראה לנכון להגיב לטענות החייב. ראוי במיוחד להתייחס להלוואה שנלקחה מבנק דיסקונט, כאשר על פי תגובת המנהל המיוחד, נטען כי עתה מביא החייב גרסה חדשה, שלא העלה בחקירתו. המנהל המיוחד מצביע על כך כי מכלל גרסאות החייב עולה כי עקב הלוואה זו נוצרו חובות חדשים לחברה השלישית ולמעשה החברה לא קיבלה עבור כך תמורה כלשהי, שכן מלוא ההלוואה נמסרה לבקשי כדי למלא התחייבות אישית כלפיו, ומכאן שמדובר ביצירת חוב שלא בתום לב. המנהל המיוחד חוזר ומדגיש, כי החייב הסתיר מידע אודות אחיו ליאור ועשה מאמץ להסתיר מידע זה בעת חקירתו, ולא מסר את המידע שהיה ברשותו. כך הם פני הדברים גם ביחס למי שרכש את הזכויות במסעדה, אותו בנימין, החברה שהקים וכדומה. המנהל המיוחד מצביע על כך שלאור תגובת החייב כל המידע היה בידיו ולא היתה סיבה להעלימו. באשר למקום מגורי החייב, מציין המנהל המיוחד כי הוא חקר את אביו של החייב, שטען כי השכיר את קומת המרתף בביתו לחייב ולאשתו, גבה מהם דמי שכירות במזומן, אך אין בידיו ראיות לכך. המנהל המיוחד גם התייחס לעסק הפלאפל שנזכר לעיל. הוא חקר את בן הדוד המנהל את העסק, לטענת החייב. מחקירתו עלה כי אינו משלם דמי שכירות עבור המקום, אלא לעתים רחוקות, כי העסק אינו מרוויח. לדבריו, הוא לא קיבל קבלה עבור דמי השכירות מאחר והדוד (אביו של החייב) עשה לו טובה כשנתן לו רשות להשתמש בחנות למעשה כמעט ללא תמורה, זאת מאחר ומדובר במשפחה מגובשת שעוזרת האחד לשני. המנהל המיוחד מצביע על פער בגרסאות בנושא זה. באשר לכושר ההשתכרות, מסכים המנהל המיוחד כי אכן החייב ואשתו עשו מאמץ ושיפרו את הכנסותיהם. המנהל המיוחד מוסיף ומדגיש, כי כיום החייב עובד בחברה, אולם התברר כי אחד משלושת המנהלים בחברה והמחזיק בשליש ממניותיה הוא אחיו של החייב, ליאור נסים, שהוא גם בעל השליטה בחברה המפעילה את ציון הקטן בגבעת שאול, כאשר החייב ניסה להעלים מידע זה בחקירה. לאור כל האמור, חוזר המנהל המיוחד על המלצתו שלא להכריז על החייב כפושט רגל.

6.בדיון שהתקיים ביום 5.7.12 הודיע ב"כ הכנ"ר כי הכנ"ר תומך בעמדת המנהל המיוחד. לדעת הכנ"ר, החייב אינו מתאים להליך של פשיטת רגל משום שלא שיתף פעולה עם המנהל המיוחד. כמו כן טוען הכנ"ר, כי החייב לא מסר את מלוא המידע הנוגע לעסקים בהם היה מעורב בשנים הרלבנטיות להסתבכותו הכלכלית.

7.אכן, מקובל עלי כי החייב לא מסר בתחילת הדרך גרסה אמיתית ומלאה באשר לנסיבות הסתבכותו הכלכלית. יחד עם זאת, נערכה חקירה ממצה על ידי המנהל המיוחד ונראה כי כיום נפרשה התמורה הנוגעת לחייב. אכן, מדובר בתהיות שונות שעולות באשר להתנהלותו של החייב ויצירת החובות.

8.אינני סבור כי קיימות ראיות במידה מספקת כדי לקבוע שהחייב יצר חובות שלא בתום לב, היינו: כי הונה את נושיו, או ביצע הענקות במרמה או העדיף נושים. מלבד זאת, יש לזכור כי החייב עומד בתנאי הכינוס, ועולה גם מהחקירה כי הוא נתון במצב כלכלי קשה וכי הוא ואשתו עשו מאמץ והגדילו את כושר ההשתכרות שלהם.

9.בנסיבות אלו, אינני סבור כי ראוי לבטל את ההליך, אך יחד עם זאת סבורני כי לאור הגדלת כושר ההשתכרות ולאור העובדה שהחייב יכול לעשות מאמץ נוסף, אני קובע כי החל מיום 1.10.12 יעמוד התשלום החודשי על סך של 1,500 ש"ח.

10.מובהר בזאת לחייב, כי עליו לעמוד בכל תנאי צו הכינוס והתשלומים שנקבעו, ככתבם וכלשונם אחרת יבוטל ההליך ללא כל התראה נוספת. אני ממנה את המנהל המיוחד כנאמן על נכסי החייב.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ב, 17 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ