החלטה
המבקש הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד המשיבה, בטענה שהשימוש במונח "טבעי" בתיאור המוצר "תפוצ'יפס בטעם טבעי" מנוגד לתקן, מטעה וגורם לפגיעה באוטונומיה של קוניו, מכיוון שהמוצר אינו טבעי, והעובדה, כך נטען, שנאמר שהוא "בטעם טבעי" אינה אלא הוספת מילים נילוות האסורה בתכלית האיסור ומהווה הוספת חטא על פשע. המבקש טען בפני שהודיע על הגשתהבקשה למנהל בתי המשפט כמצוות החוק.
המשיבה בקשה לדחות את הבקשה על הסף בטענה שאינה מייצרת את המוצר אלא חברת שטראוס פריטו ליי בע"מ, ובקשתה נדחתה על ידי. המבקש ביקש לצרף את חברת שטראוס פריטו ליי בע"מ כמשיבה. הוריתי למשיבה להגיב לבקשה עד יום 21.5.14, אך לא הוגשה תגובה. לפיכך, אני מקבל את הבקשה ומורה על צירוף חברת שטראוס פריטו לייב ע"מ כמשיבה 2 בבקשה זו.
ביום 19.5.14 הוגשה בקשה משותפת להסתלקות מבקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית, בה נאמר שלאחר שהוסברו למבקש פרטים שונים, לרבות התקנים הרלבנטיים המכירים בהבדל בין מוצרי מזון אותנטיים למוצרי מזון שטעמם כטעם אותם מוצרים אותנטיים, והוא הופנה לפסק הדין בת"צ (חי') 28133-07-13 שחר סמל נ' מילקו תעשיות בע"מ, שלמעשה לא בחן את השאלה הנדונה כאן אלא שאלה סמוכה אליה, ונטען שאין לתובע עילת תביעה אישית ומכל מקום מדובר בזוטי דברים, הסכים התובע להסתלק מבקשתו ללא צו להוצאות וללא קבלת טובת הנאה כלשהיא. עוד ביקשו הצדדים שלא לפרסם את דבר ההסתלקות.
בדיון בפני פירט ב"כ המבקש את שיקוליו, לפיהם, בתמצית, למרות שדעתו בדבר התוצאה המשפטית לא השתנתה, השתנה חישוב הסיכונים והסיכויים בניהול התובענה הייצוגית, ולכן מצא לנכון להמליץ בפני המבקש להסתלק מהבקשה. אני מקבל את בקשתו של המבקש להסתלק מהבקשה להגשת תובענה ייצוגית, בשל כך שבדק שוב ומצא שהערכת הסיכונים והסיכויים שעשה בעת הגשת הבקשה השתנתה לאור מה שהוצג לו לאחר מכן, ובהתחשב בעובדה שאינו מקבל כל גמון או שכר טירחה על הגשת הבקשה.
אשר לבקשה להמנע מפירסום, קובע סעיף 16 (ג) לחוק תובענות ייצוגיות, כי אם הסתלק מבקש מבקשה לאישור, לא יהיה בכך כדי להשפיע על המשך ניהול הבקשה לאישור בידי מבקש אחר. לפי סעיף 16 (ד) (1) החל על הבקשה, במקרה שלא נותר מבקש בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן יהיה להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקום המבקש ובא כוחו, בתוך תקופה שיקבע, וראשאי להורות על פירסום מודעה על כך, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור.
אשר לדרך הפעלת שיקול הדעת, הפנה ב"כ המשיבות ללדיונו המקיף שהשופט פרופ' עופר גרוסקופף בת"צ (נמרכז) 24356-04-10 הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ, אך בפסק דין זה, שניתן לאחר שבית המשפט מצא שהיו פגמים בהתנהלותה של המשיבה, לא נדונו דיון של ממש השיקולים שעל בית המשפט להפעיל, אלא בעיקר השאלה אם הוא רשאי להורות על פירסום מודעה או חייב להורות. אני מקבל את מסקנה, שבית המשפט רשאי להורות על פירסום מודעה לפי סעיף 16. העובדה שבית המשפט רשאי ולא חייב אינה אומרת שהוא לא יורה על פירסום מודעה, אלא שישקול זאת.
בהחלטות נוספות שהפנה אליהן ב"כ המשיבות, כגון ת"מ (חי') 45025-05-13 גזאלה ג'ואמיס נ' מועצה מקומית זרזיר, מצאתי טעם אחד לשיקול דעת בענין זה, והוא שכאשר עוד לא הוגשה תשובת המשיבה, לא נוצר מעשה בית דין, ולא אין צורך בפירסום מודעה. בהנחה שכאשר לא הוגשה תשובה, לא נוצר מעשה בית דין, ספק בעיני אם כאשר הוגשה תשובה וניתנה החלטה על הסתלקות, ההחלטה יוצרת מעשה בית דין. הגשת התשובה אינה קו המפריד בין מעשה בית דין להעדר מעשה בית דין. גם קבלת פסק דין בהעדר הגנה יוצרת מעשה בית דין (רע"א 2237/06 בנק הפועלים נ' רלה ויינשטיין).
יתר על כן, השאלה אם נוצר מעשה בית דין אינה השאלה שיש להשיב עליה כדי להחליט אם להורות על פירסום מודעה למציאת מבקש אחר, אם לאו. יש לבחון האם מן הראוי שהשאלה שהועלתה על ידי המבקש תמשיך להתברר, או שמא דינה סילוק על הסף. בנסיבות המקרה שבפני, השאלה שיש להשיב עליה היא האם טענות המבקש נותרו בעינן, ויש לבררן, ורק מערך הסיכונים והסיכויים האישי של המבקש השתנה, כך שאין לאלץ אותו להמשיך בניהול הבקשה, או שהסתבר שאין שום שחר לטענות המבקש. מטרת פירסום המודעה היא שהטענות שהועלו יתבררו, הגם שבאמצעות מבקש אחר.
איני יודע מה תהיה תוצאת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. לא שמעתי טיעון מלא של המשיבה בענין זה, ומפי ב"כ המבקש שמעתי שהוא עומד למעשה על דעתו שנפל פגם בהתנהלות המשיבות. אפשר בהחלט שדינה של הבקשה להידחות, אבל לא על הסף, לא טיעון מצד המשיבות, אלא לאחר קבלת תשובת המשיבות ושמיעת עמדת המבקש והמשיבה ושקילת הטענות ההדדיות. אפשר, שלא ימצא מבקש שיטול את הסיכון בניהול בקשה זו, אבל איני סבור שיש להמנע מכך על ידי אי פירסום מודעה המאפשרת למבקש אחר להצטרף להליך.
על כן, אני דוחה את הבקשה המשותפת להמנע מפירסום מודעה לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות. אני מורה על פירסום מודעה לפי סעיף 25 לחוק, ולפי תקנות התובענות המינהליות, בעיתון בוקר יומי כגון "הארץ" ועיתון כלכלי כגון "גלובס", שבה יפורטו עיקר הטענות בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, וכן יאמר בה שתוך 45 יום מפירסום המודעה רשאי אדם שהיה רשאי להגיש בקשה לאישור התובענה הייצוגית לבקש למנותו כתובע מייצג, ורשאי עורך דין לבקש למנותו כבא כוח המייצג.
כאמור בסעיף 16 (5) לחוק, אם לא תוגש בקשה למינוי תובע מייצג, בתוך המועד שנקבע, אורה על מחיקת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.
ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"ד, 26 מאי 2014, בהעדר הצדדים.