החלטה
בקשה לביטול צו הריסה מנהלי.
ביום 6/10/13 ניתן על ידי יו"ר המשיבה צו הריסה מנהלי ( להלן – "הצו" ), לפיו, ייהרס מבנה יביל בשטח של 48 מ"ר לערך ( להלן – "המבנה" ), שהוצב ללא היתר בנייה במקרקעין שבגוש 18853 חלקה 11 שבנחל צלמון, ושייעדום גן לאומי.
לפי הבקשה, המבקש 1 הינו הבעלים הרשום של המקרקעין והמבקש 2 הינו בנו. לטענת המבקשים, הצו ניתן שלא כדין משלא צורף לו תצהיר של מהנדס הוועדה, וכי זה ניתן תוך אכיפה בררנית, שעה שהמשיבה לא נקטה בהליכים משפטיים דומים כנגד אחרים, שאף הם הקימו מבנים ללא היתר באזור עצמו. עוד נטען כי הצבת המבנה בוצעה בהתאם להסכם גישור בכתב מיום 8/7/04 שנכרת בינם לבין המשיבה ונציגי רשות שמורות הטבע, ובהתאם להסכם בעל פה, לפיהם, הסכימו הרשויות הנ"ל כי המבקשים יקימו מבנה נוסף במקרקעין, שישמש למסעדה, והמשיבה הפרה את ההסכמים הנ"ל משלא קיימה אחר האמור בעמוד 7 להסכם, לפיו, התכניות המפורטות למבנים שבמקרקעין תושלמנה בהקדם ולא יאוחר מחודשיים מיום חתימת ההסכם הנ"ל. מאז חלפו 9 שנים מבלי שתחול כל התקדמות בעניין זה. לטענת המבקשים, ביצוע הצו יגרום להם נזק כלכלי קשה מאוד, משהשקיעו במקום סכומי כסף ניכרים, כאשר ביטול הצו לא יגרום למשיבה כל נזק.
המשיבה עותרת לדחיית הבקשה על הסף משלא קוימו התנאים בתקנות הרלבנטיות, לרבות המועד במסגרתו היה על המבקשים להגיש הבקשה. עוד נטען כי המבקשים לא גילו, במסגרת בקשתם, כי כנגדם ניתנו צו הפסקה שיפוטי מיום 3/10/13 ( נספח ד' לתגובה ), וצו מניעת פעולות מיום 12/10/2004 ( נספח ה' לתגובה ), שבעקבותיו של צו אחרון זה נערך הסכם בינם לבין נציגי המשיבה, לפיו, המבקש 1 יוכל להמשיך ולעשות שימוש במקרקעין לצרכים חקלאיים בלבד ובפיקוח גורמי רשות הטבע. הצבת המבנה מהווה הפרה של הצווים הנ"ל, כאשר המבנה משמש למסעדה ולעריכת אירועים במקום. עוד טוענת המשיבה כי הצו ניתן לאחר שהונח בפני יו"ר המשיבה תצהיר של מהנדס הוועדה ( נספח ב' לתגובה ), ואין חובה בדין כי תצהיר כאמור יצורף לצו עצמו, אשר הודבק על המבנה ביום 7/10/13. באשר להסכם הגישור, הרי שהוא התייחס לאפשרות הכשרת מבני מגורים הקיימים במקום, כאשר הותר למבקש 1 להקים מבנה נוסף בסמוך למבנה המגורים, במקום סככה קיימת, ובפועל המבנה שהוצב כאן הוא במרחק של 80 מטרים ממתחם המגורים, עמוק בתוך שטח הגן הלאומי. עוד נטען כי השימוש במבנה גורם סכנה בטיחותית, סכנה לבריאות הציבור ולסביבה, משאינו לפי היתר בנייה, ומשלא עומד בכללי כיבוי אש, תברואה, ועורף. לפי המשיבה, אילוצים שהביאו לשיהוי באישור התכנית להסדרת מבני מגורים במקרקעין, לא מהווים הצדקה להפרת חוק על ידי המבקשים, על ידי הצבת מבנה כאמור ללא היתר כדין ובניגוד לייעוד הקרקע. באשר לטענה לאכיפה בררנית, נטען כי המשיבה נקטה בהליכים להעמדת אחרים לדין בגין בנייה לא חוקית במקרקעין.
בישיבת יום 27/10/13 חזרו הצדדים על טיעוניהם בכתב.
המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית הינה זו המוסדרת בסעיף 238 א' לחוק התכנון והבניה, המורה כי:
" (א) הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר
או מתכנית, או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב
ראש הועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין...ייהרס, יפורק
או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה...
המציין כי:
(1) לפי ידיעתו הוקם הבנין ללא היתר...
(2) לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבנין או שנסתיימה לא
יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר.
(3) ביום הגשת התצהיר, אין הבנין שלגביו מבוקש הצו
מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים
ימים ".
אין חולק כי המבנה הוצב במקרקעין ללא היתר בנייה מאת המשיבה.
הטענה כי הצו ניתן שלא כדין משלא צורף לו תצהיר מהנדס הוועדה, דינה לדחייה. יו"ר הוועדה, במסגרת הצו, ציין כי הוא נתן את הצו לאחר שהונח בפניו תצהיר מהנדס הוועדה מיום 6/10/13, ולאחר שקיים התייעצות עם היועץ המשפטי של הוועדה. ב"כ המשיבה מציין, בתגובתו בכתב, כי תצהיר זה של מהנדס הוועדה, מר לאוניד מליקין, הוא התצהיר שצורף לתגובה ( נספח ב' לתגובה בכתב ). אין חובה כי תצהיר המהנדס יצורף לצו עם הדבקתו של זה על המבנה או עם מסירתו לאחראי על המבנה או למי מטעמו, אלא שהחובה היא כי יו"ר הוועדה, בבואו להחליט האם ליתן צו הריסה מנהלי, לא יתן צו כאמור אלא לאחר שהונח בפניו תצהיר של מהנדס הוועדה, אשר מתאר את מצב הבנייה.