ע"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
3362-07
12/04/2010
|
בפני השופט:
שרה ברוש
|
- נגד - |
התובע:
ניסים דהן
|
הנתבע:
1. רשות הפ י תוח 2. מנהל מקרקעי ישראל 3. חברת עמידר 4. החברה לפיתוח אזור לוד ורמלה בע " מ 5. פרקליטות המדינה
|
פסק-דין |
פסק דין
בפני ערעור על החלטת הרשם איתן אורנשטיין מיום 16/8/2007, אשר דחה את בקשתו החלופית של המערער להאריך מועד להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב בערעור.
ביום 31/1/2007 הורתה כב' ס' הנשיא, השופטת הילה גרסטל, על הפקדת ערובה בסך 15,000 ₪ והורתה כי הערובה תופקד עד 4 ימים לפני מועד הדיון שנקבע ליום 11/4/2007.
אין מחלוקת כי הערובה לא הופקדה במועד זה. אלא שהמערער הגיש בקשה לפטור מערובה אשר נדחתה על ידי הרשם ברוך ביום 11/4/2007. על החלטה זו לא הגיש המערער כל ערעור, ברם הגיש בקשה נוספת לפטור מן הערובה שנידונה אף היא ונדחתה ע"י הרשם ברוך ביום 28/6/2007. בהחלטה זו ציין הרשם ברוך כי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו והאריך את המועד להפקדת הערובה עד ליום 12/8/2007, אחרת יירשם הערעור לדחייה, כך קבע. בשולי החלטתו של הרשם ברוך נקבע הערעור לדחייה ליום 26/8/2007.
המערער לא הפקיד את הערובה והגיש בקשה שלישית באותו עניין. בקשה זו נדחתה ע"י הרשם בורנשטיין בהחלטה שהיא נשוא הערעור בפני. בהחלטתו קבע הרשם בורנשטיין כי השגגות בהחלטותיו של הרשם ברוך, עליהן הצביע המערער, אינן יכולות להוות טעם לבקשה נוספת.
הרשם אף בחן את הבקשה החלופית להארכת מועד להפקדת הערובה, ודחה אותה. הרשם קבע כי מתן אורכה משמעו עקיפה של ההחלטות שדחו את הבקשה. כמו כן קבע הרשם כי היה צורך להגיש בקשה להארכת מועד עוד קודם ליום 12/8/2007, בטרם חלף המועד שנקבע ע"י הרשם ברוך ולא כפי שעשה המערער.
מאחר והערובה לא הופקדה, ולאור החלטתו האמורה, הורה הרשם בורנשטיין על מחיקת הערעור מחמת אי הפקדת הערובה גם בחלוף המועד הנדחה.
הרשם אורנשטיין הורה בשולי החלטתו לשלוח עותק החלטתו זו בדואר רשום עם אישור מסירה.
לדברי ב"כ המערער, החלטה זו התקבלה במשרדו ביום 3/9/2007.
בין לבין הופקד העירבון ביום 22/8/2007.
ערעור זה מתייחס להחלטתו החלופית של הרשם בורנשטיין, קרי דחיית הבקשה להארכת מועד.
דין הערעור להתקבל.
אין ולא יכול להיות ספק כי המערער כלכל צעדיו שלא בשקידה סבירה. אולם, מאז הוכרה זכות הגישה לערכאות כזכות מהותית, שומה על בית משפט לבדוק בקשות להארכת מועד תוך איזון בין המחדל שנעשה על ידי המבקש לבין הנזק העלול להיגרם למשיב, כמו גם בשים לב לציפייה של המשיב שהדיון בתיק יסתיים.
דומה שלא יכול להיות ספק כי למשיב לא יכולה היתה להיות ציפייה כי המערער ויתר על זכות הערעור שלו. אדרבא, המערער עשה ככל שעשה, אם כי לא בדרך ראויה, כדי להביא לכך שערעורו יתברר. הוא הגיש מספר בקשות לפטור מהפקדת ערבון. מאלה נדחו, עשה מאמץ והפקיד את סכום הערובה שנקבע. בנסיבות כאלה, הוכיח המערער כי הוא עומד על זכותו כי ערעורו יידון.
איני רואה גם מה נזק נגרם למשיבה כאשר סכום הערובה הופקד בפועל עוד לפני המועד שקבע הרשם ברוך למחיקת הערעור. בכל מקרה, יש לשים לב כי כב' השופטת גרסטל הורתה כי העירבון יופקד ארבעה ימים בטרם יתקיים הדיון בערעור ומכאן שאף בית המשפט סבר כי די בכך שהמערער יפקיד את הערובה בטרם הדיון בתיק.
הרשם ברוך קבע את הערעור למחיקה ליום 26/8/2007. הרשם אורנשטיין קבע אמנם כי הערעור יימחק אולם החלטתו של הרשם בורנשטיין, שניתנה ביום 16/8/2007, נשלחה בדואר רשום עם אישור המצאה לב"כ המערער, וזה קיבלה, על פי הצהרתו, רק ביום 3/9/2007.
ב"כ המערער לא יכול היה לצפות בנסיבות אלה כי הערעור יימחק לפני יום 26/8/2007, מה גם שלא הוברר לי מתי נמחק ואין לבוא חשבון עמו אם הפקיד את הסכום לפני מועד זה, דהיינו ביום 22/8/2007.
אשר על כן, אני מקבלת את הערעור ומורה על ביטול מחיקתו של ע"א 3215/07, במידה ואכן נמחק.
ניתן והודע היום כ"ח ניסן תש"ע, 12/04/2010 במעמד הנוכחים.
שרה ברוש, שופטת