ניסדלסקי נ' מדיאל

פסק דין

התובע הכניס את מכוניתו מסוג ניסאן טרנו לתיקון במוסך של הנתבע. הוחלף מנוע אך לאחר תקופה קצרה התקלקלה המכונית והיה צורך להחליף את המנוע שוב. טענתו העיקרית של התובע היא שהמנוע שהותקן במכוניתו לא היה המנוע המתאים לה. בחוות דעת של השמאי שוהם, שצורפה לתביעה, נאמר שמדובר ברכב משנת ייצור 1999 ובמכוניות משנת הייצור 1966 עד 2006 מאותו סוג, מותקנים מנועים מדגם TDI 2.7 ליטר בעלי הספק של 125 כ"ס ואילו במכונית של התובע, הותקן מנוע המתאים למכוניות משנת ייצור 1993 עד 1996 שהספקו נמוך יותר. השמאי סבר שהמנוע היותר חלש גרם למכונית מאמץ יתר והתחממות יתר ולכן ניזוק.

הנתבע טען שהסיבה לקלקול היא התחממות המכונית, הנובעת מחוסר השגחה של התובע. עוד נטען שבמכונית הותקן מנוע תקין וטוב, מאיכות מעולה ומדגם זהה למנוע שהיה מותקן מלכתחילה ברכב. שני עדי הגנה שהעידו, ניסו לשכנע את בית המשפט שטענה זו נכונה. הם לא הביאו עימם כל תיעוד היכול ללמד ספציפית על זהותו של המנוע שהותקן במכונית, אף שספציפית על מנת שתיעוד כזה יובא על ידי העד אזולאי, נקבעה ישיבת 21.3.10. העד אומנם הגיע לישיבה, אמר שתיעוד כזה קיים, אבל הוא לא הביא אותו לבית המשפט. בהתחשב בכך ששאלה זו עמדה במרכז הדיון מלכתחילה, העובדה שהתיעוד המוכיח את צדקת טענות ההגנה לא הוצג, לא במצורף לכתב ההגנה ולא בשתי הישיבות, מדברת בעד עצמה.

בנסיבות אלה, כל שיש בפני היא חוות דעת שמאי, שבדק את המכונית וטענות של הנתבע אשר אמורות להיות מגובות בתיעוד אשר הוא לא טרח להביא לבית המשפט. בנסיבות אלה, אני מקבל את התביעה.

באשר לנזק: התובע פירט את נזקיו בסכום מצטבר של יותר מ-20,000 ₪. הוא העמיד את תביעתו על סך 17,800 ₪. הנתבע לא עשה דבר על מנת להתמודד עם הטענה הנוגעת לסכומים אלה.

לאור זאת, התביעה מתקבלת, הנתבע ישלם לתובע 17,800 ₪ הנושאים הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 27.1.08 (יום הגשת התביעה) ועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

ניתן היום, ו' ניסן תש"ע, 21 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.