א
בית משפט השלום ירושלים
|
18970-00
15/04/2007
|
בפני השופט:
רפאל יעקובי
|
- נגד - |
התובע:
אילן מוסאיוף עו"ד א. סולטנוביץ'
|
הנתבע:
1. חרושת כימיקלים 2. יחזקאל אהרון (כמיפרוד) בע"מ 3. דרעי כהן שווק חומרי בניין 4. "רותם דשנים" בע"מ
עו"ד ע. נאמן עו"ד א. מייל
|
פסק-דין |
א. התביעה וההליכים שבעקבותיה
- ענייננו בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, בקשר לתאונה שאירעה לתובע, כשהשתמש בחומר לפתיחת סתימה בכיור המטבח.
- התובע הוא יליד 1954, ובמועד התאונה הנטענת היה כבן 45.
- בכתב התביעה (בסעיפים 5-7) תיאר התובע את נסיבות התאונה כהאי לישנא:
"5. ביום 19.8.00 רכש התובע בחנות הנתבעת 3, בקבוק של חומר "סייפון- פותח סתימות בצנרת ניקוז" (להלן: "החומר") לשם פתיחת סתימה בכיור המטבח שלו. החומר מיוצר ע"י הנתבעת מס' 1.
6. החומר היה נתון בבקבוק פלסטיק עטוף בחומר עטיפה שקוף שבינו לבין הבקבוק היו כפפות מחומר פלסטי דק.
התובע קרא את הוראות השימוש, לבש את הכפפות המצורפות לחומר והחל לשפוך את החומר לכיורו כמפורט בהוראות השימוש.
7. מיד לאחר ששפך התובע את החומר לכיור ולפני שהייתה לו הזדמנות להתרחק, התחיל החומר לתסוס והתיז עד לתקרה. החומר פגע בידו השמאלית של התובע, ברגלו השמאלית, בחזהו ובחלקי גוף אחרים. כן פגע החומר ברצפה, בשיש, בארונות ובשולחן המטבח אשר ניזוקו קשות (להלן: "התאונה")".
- 4. תחילה הוגשה התביעה נגד הנתבעות 1-3 בלבד, כאשר הנתבעת 1 נתבעה בתור יצרנית החומר שבו השתמש התובע (להלן: החומר), ונתבעת 2 נתבעה בתור מי שסיפקה את החומר לנתבעת 3, החנות שבה רכש התובע את המוצר. בהמשך הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה, מן הטעם, שבכתב ההגנה שהגישו הנתבעות 1-3 נטען, כי יצרנית החומר היא חברת "רותם דשנים בע"מ" ולא הנתבעת 1. הבקשה אושרה, והוגש כתב תביעה מתוקן (להלן: כתב התביעה), שבו הוספה חברת "רותם דשנים בע"מ" כנתבעת 4 (ראו החלטה מיום 14.5.01).
- בכל הנוגע למצבו הרפואי של התובע, הוגשו חוות דעת של מומחים מטעם שני הצדדים, אשר הפערים ביניהם היו גדולים למדי. בחוות הדעת של ד"ר י. טוכמן, שצורפה לכתב התביעה, נקבע, כי נכותו של התובע מסתכמת בנכות צמיתה של 15%, בעוד שבחוות הדעת של ד"ר ג. תמיר, שהוגשה מטעם הנתבעות, נקבע, שלתובע נותרה נכות (אסתטית) צמיתה בשיעור של 6% בלבד. בנסיבות אלה מונה, בהסכמת הצדדים, פרופ' ר. וכסלר כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הכירורגיה הפלסטית (ראו החלטה מיום 17.4.01), וזה קבע בחוות דעתו, כי לתובע נותרו 8% נכות לצמיתות.
- לאחר שהתקיימו מספר ישיבות קדם משפט, והוגשו תחשיבי נזק, התברר, כי לא הושגה פשרה, וכי גם אין הסכמה הדדית לפסיקה על דרך הפשרה, ולפיכך נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית (ראו החלטות מיום 11.11.02 ומיום 12.11.02).
- מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית שלו (ת/1). בתצהיר זה (בסעיפים 7-10) מתאר התובע את נסיבות התאונה בדומה לאופן המתואר בכתב התביעה, תוך שהוא מתקן טעות, בדבר מועד התאונה, ומציין, כי מועד התאונה היה 19.8.99. מועד זה מוסכם על כל הצדדים כמועד התאונה (ראו פרוטוקול 25.4.04, ע' 6, ש' 22-24).
כך מתוארות נסיבות התאונה בתצהיר עדותו הראשית של התובע:
"ביום 19.8.99 רכשתי בחנות הנתבעת 3... בקבוק של חומר המכונה 'סייפון - פותח סתימות בצנרת ניקוז' לשם פתיחה של סתימה בכיור המטבח... החומר היה נתון בבקבוק פלסטיק, עטוף בחומר עטיפה שקוף, שבינו לבין הבקבוק היו מונחות כפפות מחומר פלסטי דק. לאחר שקראתי את הוראות השימוש אשר הופיעו על הבקבוק, חבשתי את הכפפות אשר צורפו לערכה בשתי ידי והתחלתי לשפוך את החומר לכיור בהתאם להוראות השימוש. מייד לאחר ששפכתי את החומר לכיור, ואף לפני שהיתה לי הזדמנות להתרחק מן הכיור, התחיל החומר לתסוס והגיע עד לתקרה. החומר פגע בידי השמאלית, ברגלי השמאלית, בחזי ובחלקי גוף אחרים. כמו כן פגע החומר ברצפה, בשיש המטבח, בארונות המטבח ובשולחן המטבח אשר ניזוקו קשות כתוצאה מפגיעתו של החומר...".
מטעם הנתבעת 1 הוגש תצהיר עדות ראשית של אברהם משה, מנהל בנתבעת 1, ובהמשך, הוגש גם תצהיר משלים שלו.
מטעם הנתבעת 2 הוגש תצהיר עדות ראשית של יחזקאל אהרון, מנהל ובעל מניות עיקרי בנתבעת 2 (נ/1). (לגבי היותו בעל מניות - ר' בפרוטוקול 25.4.04, ע' 9, ש' 12-13).
מטעם הנתבעת 4 הוגש תצהירו של נעמן הלוי, מנהל בנתבעת 4 (נ/2). לאחר הגשת תצהירו המשלים של אברהם משה, אושר לנתבעת 4 להגיש תצהיר משלים של נעמן הלוי (ראו החלטה מיום 14.5.03), והיא הגישה תצהיר משלים כזה (נ/3).
- לאחר הגשת התצהירים, ביקש עו"ד נאמן לפטור אותו מייצוג הנתבעות 1 ו- 3 (ראו בקשה שהוגשה ב-8.9.03), ובהעדר התנגדות לה, התקבלה בקשתו (ראו החלטה מיום 10.9.03).
- לישיבת קדם המשפט מיום 11.9.03, לא התייצבו נציגים מטעם הנתבעות 1 ו- 3, ולפיכך, לבקשת ב"כ התובע, ניתן נגד נתבעות אלה, באותו מועד, פסק דין חלקי, שבו חויבו לשלם לתובע, יחד ולחוד, סכום של 577,515 ש"ח, וכן שכ"ט עו"ד בשעור 20% מסכום זה, בצירוף מע"מ והוצאות משפט (ראו פרוטוקול הדיון).