ניו קופל בע"מ ואח' נ' פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטו ואח'

צד ג' 1. ניצנה אנגל

2. תמיר ניהול ציי רכב בע"מ

1. .פניקס חברה לביטוח בע"מ

2. ביטוח ישיר איי די איי חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.שתי תביעות שהדיון בהן אוחד והן מתייחסות לנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים בתאונה הנדונה. מדובר בתאונת שרשרת שאירעה בשעות הצהריים בכביש מס' 1, מתחת למחלף קיבוץ גלויות בתל אביב. בתאונה היו מעורבים ארבעה כלי רכב. אין מחלוקת שהתאונה אירעה בשל כך שרכב חמישי שלא היה מעורב בתאונה, רכב תמיר ניהול ציי רכב בע"מ (להלן: "רכב תמיר") עצר ליד גדר ההפרדה המצויה מרכז הכביש, בין שני מסלולי הנסיעה, ונהגת הרכב הראשון, רכב דן רכב ותחבורה בע"מ (להלן: "רכב דן") בלמה רכבה בפתאומיות כדי להימנע מפגיעה ברכב תמיר. רכב ניו קופל ביטוח בע"מ (להלן: "רכב ניו קופל") פגע ברכב דן מאחור, רכב זה נפגע מאחור על ידי רכב מבוטח הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "רכב הפניקס") ורכב הפניקס נפגע מאחור על ידי רכב מבוטח ביטוח ישיר איי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ (להלן: "רכב ביטוח ישיר").

2.בת.א 167271/09 תובעת ניו קופל, בעלת הרכב השני, את הפניקס ואת ביטוח ישיר, מבטחות הרכבים השלישי והרביעי, פיצוי בשל הנזקים שנגרמו לרכבה בתאונה הנדונה, ולטענתה הרכבים פגעו בה מאחור והדפו את רכבה לעבר רכב דן. ביטוח ישיר שלחה הודעה לצד שלישי לרכב תמיר, הרכב החמישי, בטענה שהוא הגורם לתאונה כולה. בת.א. 10714-02-10 תובעת דן רכב ותחבורה בע"מ את ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ, מבטחת רכב ניו קופל, הרכב השני, פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכבה, וזו הגישה הודעה לצדדים שלישיים נגד הפניקס וביטוח ישיר כמבטחות הרכבים השלישי והרביעי.

העידו בפני חמשת הנהגים ברכבים המעורבים.

3.נהגת רכב דן העידה שהיא נסעה בנתיב השמאלי לכיוון דרום, ולפתע הבחינה ברכב עומד בצד הכביש, חלקו בשול וחלקו בנתיב. היא בלמה רכבה מיידית, לא פגעה ברכב אך רכב שנסע אחריה פגע בה מאחור. הרכב ניזוק רק בחלקו האחורי.

נהג רכב ניו קופל העיד שהוא נסע אחרי רכב דן ולפתע עצר הרכב בלי כל סיבה. אמנם הוא ראה רכב עומד בצד, אך רכב זה עמד מחוץ לכביש על השוליים והוא לא הפריע לתנועה. הוא ביצע בלימת חרום, כמעט עצר ולפתע קיבל מכה חזקה מאחור כתוצאה ממנה הוסט הרכב ימינה, נדחף קדימה ופגע קלות ברכב לפניו. כתוצאה מאותה מכה נפגע הרכב פגיעה משמעותית מאחור ופגיעה קלה מלפנים.

נהג רכב הפניקס העיד שהוא ראה רכב חונה לצד הכביש כשחלקו בולט לכביש, רכב שנסע לפני הרכב לפניו בלם בלימת חירום, הרכב לפניו בלם אך לא הספיק לעצור ופגע ברכב לפניו, הוא עצמו בלם וסטה שמאלה, הצליח להימנע מהפגיעה, אך רכב שנסע אחריו פגע בו בחוזקה מאחור והדף את רכבו קדימה לעבר הרכב לפניו.

נהגת רכב ביטוח ישיר העידה שג'יפ שנסע לפניה עצר עצירת פתע, היא לא הספיקה לבלום ופגעה בו מאחור.

נהגת הרכב החמישי, רכב תמיר שעצר בצד הכביש, העידה שתוך כדי נסיעה היא נוכחה לפתע לראות שהדלק אזל. היא היתה אז בנתיב השמאלי על כן סטתה שמאלה עצרה בשוליים שבמרכז הכביש, והמתינה שבעלה יביא דלק. היא עצמה לא נשארה ברכב וגם לא עמדה לצד הרכב, אלא טיפסה על גדר ההפרדה, עברה לצד השני של הכביש ושם המתינה. לדבריה חלפו כ – 20 דקות עד קרות התאונה, ואת התאונה עצמה היא שמעה אך לא ראתה. הנהגת לא ידעה לומר אם הרכב כולו הוחנה מחוץ לתחום הכביש או אם חלקו היה על נתיב הנסיעה. היא גם לא זכרה אם הפעילה ווינקרים ואם שמה משולש אזהרה.

עד כאן העדויות.

4.נראה כי אין כל מחלוקת שהרקע לתאונה היא הבלימה הפתאומית שבלמה נהגת רכב דן בראותה את רכב תמיר מצוי בצד הכביש, בין שני כיווני הנסיעה. הצדדים חלוקים ביניהם בדבר אחריותו של כל אחד מהצדדים לתאונה, בדבר חלקה של תמיר בשל מיקום עצירת הרכב, בדבר חלקה של דן בשל הבלימה הפתאומית שבלמה נהגת הרכב, ובדבר חלקם של ניו קופל, הפניקס וביטוח ישיר בשל פגיעת הרכבים או מי מהם ברכבים שנסעו לפניהם.

5.תחילה לאחריותה של נהגת רכב תמיר. כאמור לדברי נהגת תמיר היא עצרה רכבה בצד הדרך מאחר והיא לא יכולה היתה להמשיך בנסיעה בהיעדר דלק. רכב אינו נתקע ללא דלק סתם כך ובמפתיע. קודמים לכך מספר אותות אזהרה. ראשית, מחוג הדלק מלמד ולפחות אמור ללמד מה מלאי הדלק הקיים במכונית. שנית, ישנה ברכב נורית אזהרה הנדלקת כאשר מלאי הדלק עומד להיגמר. נהג סביר אמור להבחין באותות אזהרה אלו. הנהגת נשאלה אם לא הבחינה בנורית האדומה הנדלקת, והשיבה כי לא שמה לב לדבר (עמ' 40 לפרוטוקול). מכאן שהעובדה שרכב תמיר נותר ללא דלק יסודה בהתרשלות, והעמדת הרכב עקב כך יסודה בהתרשלות.

מדובר בכביש שמהירות הנסיעה המותרת בו היא גבוהה ועצירת רכב ליד השוליים שבמרכז הכביש מהווה סכנה. הרכב עצר מתחת לגשר מחלף קיבוץ גלויות, בסיבוב. עצירה במקום שכזה מסוכנת עוד יותר מאחר ומתחת לגשר חשוך מעט, הסיבוב מקטין את שדה הראיה, וכך האפשרות להבחין ברכב מרחוק מוגבלת.

זאת ועוד. גם לאחר שהנהגת נאלצה כדבריה להחנות רכבה היא לא ווידאה שהיא עושה כן בצורה הבטוחה ביותר האפשרית בנסיבות הקיימות. הנהגת לא ווידאה שהרכב אינו בולט לתחום הכביש, ולכך עוד אתייחס להלן בבחינת התנהגותה של נהגת דן, היא לא הדליקה אורות מהבהבים, והיא גם לא הציבה משולש אזהרה. לפי עדותה היא עצמה עברה לעבר השני של הכביש, ומכאן שהיא היתה מודעת לסכנה שיוצר רכבה. מכלול נסיבות אלו מלמד כי יש לייחס לנהגת רכב תמיר אחריות תורמת לקרות התאונה.

6.אשר לנהגת רכב דן (רכב ראשון). נהגת דן העידה שרכב תמיר עצר כאשר חלקו מצוי על נתיב הנסיעה ועל כן נאלצה לבלום בלימת חירום. גם נהג הפניקס (רכב שלישי) העיד שרכב תמיר היה מצוי בחלקו על נתיב הנסיעה. נהגת ביטוח ישיר (רכב רביעי) לא ראתה דבר. רק נהג רכב ניו קופל (רכב שני) טען שרכב תמיר עצר כולו מחוץ לתחום נתיב הנסיעה ולא היווה כל הפרעה. נהגת תמיר עצמה לא ידעה לומר אם הרכב בלט לנתיב הנסיעה אם לאו (עמ' 41).

אינני סבורה כי יש לייחס לנהגת רכב דן אחריות כלשהיא לאירוע התאונה, בין אם רכב תמיר בלט לתחום הכביש ובין אם חנה רק בסמוך לו. אני מקבלת את עדות הנהגת לפיה בלמה רכבה כדי להימנע מפגיעה ברכב תמיר, ובלימה שכזו היא סבירה, גם אם בפועל ניתן היה להמשיך ולנסוע מבלי לבלום. לא ניתן לומר שמדובר בבלימת פתע ללא כל סיבה, בבלימה שאינה סבירה או בבלימה הנוגדת את תקנות התעבורה (ראה תקנה 53).