ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
|
314-09-12
29/05/2013
|
בפני השופט:
נועם רף
|
- נגד - |
התובע:
יהודה ניב
|
הנתבע:
1. יצחק גולדשטין 2. אגד תעבורה
|
פסק-דין |
פסק דין
1.עסקינן בתאונת דרכים מיום 5.3.12 בכביש מס' 1 בין מחלף ענבה למחלף לטרון. רכבו של התובע נפגע מאחור מאוטובוס שהיה נהוג ע"י הנתבע 1. הנתבעים שילמו לתובע פיצוי חלקי בגין נזקיו ושלחו הודעת צד ג' כנגד מר גודייב ויקטור בטענה שמרכבו עפו סכיני חיתוך לבטון שאילצו את רכב התובע ונהג האוטובוס בבלימת חירום. המחלוקת אשר נדונה בפניי הינה בין הנתבעים לצד ג' לעניין האחריות לתשלום נזקיו של התובע.
2.על פי הנטען בכתב התביעה, משאית שנסעה לפניי רכבו של התובע האטה לעצירה ובזמן שהתובע האט את רכבו, האוטובוס הגיע מאחוריו, לא שמר מרחק ופגע בו בעוצמה רבה בחלקו האחורי והדפו קלות לעבר המשאית.
3.על פי הנטען בכתב ההגנה, צד ג' התרשל בהבטחת הציוד אשר היה ברכבו שנזרקו ו/או עפו מרכבו לעבר הדרך, כתוצאה מכך נאלץ התובע לבלום בלימת חירום וכל זאת בנתיב נסיעה מהיר. נהג האוטובוס שנסע מאחורי רכב התובע נאלץ לבלום גם הוא בלימת חירום ופגע ברכב התובע.
4.הנתבעים הגישו הודעת צד ג' כנגד מר גודייב ויקטור. בהודעה כאמור נטען שרכב התובע בלם באופן פתאומי עקב סכיני חיתוך שעפו מרכבו של צד ג' לדרך ואילצו את רכב התובע ונהג האוטובוס לבלום ללא הצלחה.
5. צד ג' לא הגיש כתב תשובה להודעה צד ג', אך התייצב לדיון. במסגרת עדותו מציין צד ג' שנסע במהירות איטית בעלייה כאשר אחד הנהגים לצדו אמר לו שהארגז מאחור של הטנדר נפתח. צד ג' אותת ועצר בצד לאחר מכן המשאית עצרה וזאת מאחר והיה עומס תנועה והמשאית המשיכה לנסוע. צד ג' מוסיף וטוען שהסכינים היו קשורים והוא נאלץ לפתוח את הרצועות אך בכדי לאפשר סגירה של הארגז. זאת ועוד, מציין צד ג' שהמשאית לא הגיעה לבלימה פתאומית, היא האטה קצת נתנה לו להיכנס לשולי הדרך והמשיכה בדרכה.
6. לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה כנגד הנתבעים להתקבל ויש לדחות את ההודעה לצד ג' כנגד מר גודייב וזאת מהטעמים הבאים:
א.אין מחלוקת לכך שהנתבעים פיצו את התובע בגין חלק מנזקיו. הנתבעים טוענים שעל צד ג' לשאת בתשלום שאר נזקיו של התובע.
ב.המשאית נסעה לפני רכבו של התובע ואחרי רכבו של צד ג'. נהג המשאית נסע מהמקום ועדותו לא נשמעה לפני בית המשפט.
ג.טוען התובע בעדותו שנסע לאחר המשאית שהתחילה לעצור וגם הוא עצר. לטענת התובע בעדותו המשאית הגיעה למצב של עמידה (ראה עמ' 4 שורה 2 לפרוטוקול).
ד.מאידך, הנתבע טען בעדותו שהמשאית בלמה והצליחה לברוח שמאלה (ר' עמ' 4 ש' 26-27 לפרוטוקול). טענתו של הנתבע לכך שהמשאית הצליחה לברוח שמאלה ביחד עם העובדה שהמשאית המשיכה בנסיעה ונסעה מהמקום כלל לא עלתה במסגרת כתב טענותיו ואינה מתיישבת עם עדותו של התובע אשר נסע לאחר המשאית שלא ראה את המשאית בורחת שמאלה אלא אך מאטה עד כדי עצירה.
ה.יתירה מכך ובניגוד לנטען בכתב ההגנה ובהודעה לצד ג', הנתבע אישר שסכיני החיתוך לבטון לא עפו מרכבו של צד ג' (ר' עמ' 5 ש' 11 לפרוטוקול).
ו.נוסף לזאת, צד ג' העיד שהמשאית האטה ונתנה לו להיכנס לשולי בדרך והמשיכה בדרכה. בהתחשב בזאת שמוסכם על כל הצדדים שהמשאית המשיכה בנסיעה וכן לכך שאין התאמה בין גרסתו של התובע לגרסתו של הנתבע לעניין אופן נסיעתה של המשאית, מקובלת עליי גרסתו זו של צד ג'.
ז. התובע והנתבע העידו לכך שלא ראו מה קרה בין המשאית לצד ג' (ר' עדותו של התובע בעמ' 4 ש' 15 ועדותו של הנתבע בעמ' 5 ש' 13-14). בנסיבות אלו יכולים התובע והנתבע אך לשער מדוע האטה או עצרה המשאית ואין בגרסתם בכדי לשפוך אור לגבי האירועים שבין המשאית לבין צד ג' והלך דעתו של נהג המשאית.
ח. בהעדר עדותו של נהג המשאית והנסיבות בגינן עצר או האט את רכבו, לאור הסתירות בין עדויות התובע לעדותו של הנתבע בכל הנוגע לאופן התנהלותה של המשאית ולאור זאת שהנתבע חזר בו מטענתו בהודעת צד ג' ובכתב ההגנה לכך שסכיני החיתוך עפו מרכבו של צד ג' והשוני בין הנטען בכתבי בי-הדין מטעם הנתבעים לבין עדותו של הנתבע, איני רואה בצד ג' כאחראי לקרות התאונה ולנזקיו של התובע.
ט.הנתבע לא שמר מרחק מרכבו של התובע, פגע בו מאחור וגרם לו נזק. לאור עדותו של התובע לכך שהיה לו די מרחק בכדי לבלום לפני המשאית, אך בשל זאת שראה את האוטובוס מאחוריו המשיך בבלימה עד לכדי נגיעה אפשרית במשאית, אין כל רשלנות תורמת לתובע לעצם קרות התאונה.
י.הנני מקבל את גרסתו של צד ג' שלא נסתרה לכך שהיה צריך לשחרר הרצועות בכדי לסגור את הארגז שנפתח ולאחר מכן לסגור הרצועות מחדש וזה השלב אותו ראה הנתבע.
7.לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתו של התובע ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 23,770 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
8.כמו כן, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות התובע בסך של 700 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.
9.איני מקבל את תביעתו של התובע לפיצוי בגין הפסד זמן, טרחה ועוגמת נפש, מעבר להוצאות שנפסקו לעיל, באשר רכיבי נזק אלו לא הוכחו על ידו.