רע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
26763-11-13
02/02/2014
|
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל
|
- נגד - |
התובע:
נטו משווקים פיננסים סוכנות לביטוח פנסיוני בע"מ
|
הנתבע:
מדינת ישראל -הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון
|
|
החלטה
זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופטת מעין צור) מיום 6.11.13, לפיה קבעה כי סדרי הדין שיחולו בערעור שבפניה יהיו כסדרי הדין לפי תקנות סדר הדין האזרחי, וכי על המבקשת לערוב להוצאות המשיבה בערעור. המשיבה מתנגדת לבקשה.
דין הבקשה להידחות. טענת המבקשת שתקנות סדר הדין האזרחי לא חלות, היא שאין מדובר ב"ענין אזרחי", שעליו חלות תקנות סדר הדין האזרחי, אלא בהליך עיצום כספי שהוא הליך משמעתי, מעין פלילי. למעשה, עולה מטענות המבקשת , היא אינה טוענת שמדובר גם בענין פלילי הצריך להידון לפי סדר הדין הפלילי, שכן היא שוקלת להביא ראיות, לקביעת עובדות (למרות שטענה שטענותיה הן טענות משפטיות).
במדינת ישראל קיימים עקרונית שני סדרי דין – אזרחי ופלילי. קיים גם סדר דין מינהלי, אבל הוא נדון כאזרחי, אם מתוקף הקביעה שענינים מינהליים בבית המשפט המינהלי הם ענינים אזרחיים במובן תקנה 2 לתקנות סדר הדין האזרחי, ואם מתוקף תקנה 20 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א – 2000 הקובעת שתקנות סדר הדין האזרחי לא יחולו על הליכי הדיון בעתירה, אך בענין שלא הוסדר בתקנות אלו, רשאי בית המשפט לנהוג לפי תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחוייבים, בהתקיים התנאים שנקבעו. המבקשת מבקשת למעשה לייסד סדרי דין אחרים, "משמעתיים", שאינם לא אזרחיים ולא פליליים ולא מינהליים.
אין מקום לייסד סדרי דין נוספים. ערעורה של המבקשת על חיובה בעיצום כספי הוא הליך מינהלי שאינו נדון בבית המשפט המינהלי (רע"פ 3515/12 מדינת ישראל נ' דוד שבתאי). אמנם, מכיוון שאינו נדון בבית המשפט לענינים מינהליים, אין תחולה ישירה של סדרי הדין המינהליים, אבל ניתן להחילם מכוח היקש. היקש נוסף ניתן ללמוד גם מערעור על חיוב בהוצאות למתלונן במשפט פלילי, שלמרות שהוא מוטל במשפט פלילי, והוא סוג נוסף של ענישה, וגבייתו כדין קנס, הערעור עליו נדון כערעור אזרחי (סעיף 78 לחוק העונשין). אני דוחה את הטענה, שהחלת סדרי דין מכוח היקש מנועה מטעם כלשהוא על פי חוקי היסוד. גם חוקי היסוד מאפשרים דיון לפי סדרי דין קיימים מכוח היקש. המסקנה היא שיש לדון בערעור לפי סדרי הדין הנוגעים לערעור אזרחי.
אני דוחה את טענת המבקשת, שדיון בערעור כערעור אזרחי יפגע בזכויותיה הדיוניות. ראשית, אין לה זכויות דיוניות שלא נקבעו בסדר דין. שנית. גם אם היתה מתקבלת טענת המבקשת שיש לייסד סדר דין חדש, נוסף על האזרחי והפלילי, היה צורך לקבוע סדרי דין, שהיו מגבילים את הצדדים למועדים, נוהלים וסדרי דין. שלישית, גם במסגרת הדיון בערעור האזרחי יש סמכות לבית המשפט במקרה מתאים לאפשר הבאת ראיות שלא הובאו בהליך הראשוני ולדון ביתר טענותיה של המבקשת. דברים אחרונים אלה נאמרים מבלי שיובן שיש למבקשת זכות להביא ראיות או לטעון טענות שאינן משפטיות, לאחר שטענה שטענותיה הן טענות משפטיות בלבד.
אשר להחלטה בדבר חיוב בהפקדת עירבון להוצאות בערעור, ההחלטה כשלעצמה סבירה וגם הסכום סביר. בכל ערעור שאינו ערעור פלילי, יש להבטיח את הוצאות המשיב (ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר). אין זו פגיעה יתר על המידה בזכויות המערער.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך 7,500 ₪.
ניתנה היום, ב' אדר תשע"ד, 02 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.