נטאלאיין תוכנה בע"מ נ' משקאות חינאוי ג'ורג בע"מ

החלטה

הונחה בפני תביעה בסדר-דין מקוצר, שהוגשה על-ידי תאגיד משפטי (להלן: "התובעת"), כנגד התאגיד חינאווי בע"מ, בעניין הפרת הסכם שכירות משנית.

לפי האמור בכתב התביעה, התחייבה הנתבעת לשאת בתשלומי הארנונה לפי נספח 4 לכתב התביעה, בו נקצבה תקופת השכירות בין 01.11.08 עד 28.02.09, בתשלום חד-פעמי בסך 49,080 ₪ בדרך הפוטרת אותה, בין היתר מתשלומי הארנונה (סעיף 5.2 לכתב התביעה).

בפועל, טוענת התובעת, נדרשה זו לשלם לעירייה חוב ארנונה בסך של 165,388 ₪. על רקע זאת, פנתה התובעת למחזיקים בנכס בתקופה הרלוונטית, שהם חינאווי בע"מ וחב' מבני תעשיה שהיתה המשכיר הראשי. חלקה של מבני תעשיה נפרע לתקופה שהחלה ביום 01.10.09 מאת פינויו של הנכס על-ידי חינאווי בע"מ. ואולם, עד למועד זה נותר חיובה של התובעת כלפי העירייה על כנו והיא נאלצה לפרוע אותו, ביחס לתקופה שמנובמבר 2008 ועד לסוף חודש ספטמבר 2009. סכום זה נתבע מאת חינאווי בע"מ.

בבקשת הרשות להגן טוענת חינאווי, כי היא עצמה היתה שוכרת הנכס אותו פינתה ביום 01.12.08 ומאותו מועד, אין היא מחויבת בכל תשלום המתחייב מהסכם השכירות. נסיבות פינויו של הנכס פורטו בתצהיר בקשת הרשות להגן. ממנה למדנו על המחלוקות שנוצרו בקשר עם יחסי השכירות של חינאווי כשוכרת כלפי מבני תעשיה כמשכיר. חילוקי דיעות אלה הגיעו לכלל הליכים משפטיים שהסתיימו בהסדר פשרה שסומן כנספח ט' לבקשת הרשות להגן. הסדר זה קיבל תוקף של פסק-דין וחבויותיה של חינאווי בע"מ הסתיימו.

לטענתה של חינאווי בע"מ, על פני הדברים, אין התקופה שמיום 28.02.09 ועד 31.12.10, מהווה חלק מתקופת שכירות המשנה של התובעת. חלק זה של התביעה צריך היה להיות מופנה מצד התובעת כלפי מבני תעשיה.

מעבר לכך, נטען כי התובעת נמצאת בפירוק מרצון ולכן, אינה יכולה להגיד את התביעה שלא באמצעות המפרק.

בעניין זכאותה של התובעת להגשת התביעה, הונחה דעתי כי תביעה זו הוגשה באמצעות מפרקה, לאור האישור שהוצג בדיון.

לגופם של דברים, קיימת תשתית הגנה לכאורית, לתקופה שמיום 28.02.09 ואילך.

לתקופה של עד 28.02.09, טוענת הנתבעת כי היה על התובעת לזקוף את הכספים שקיבלה ממבני תעשיה, ע"ח התקופה בה שכרה את הנכס ממבני תעשיה. היינו, עד ליום 28.02.09.

כיוון שבפועל, הנתבעת פינתה את הנכס ב- 01.12.08, מנקודת מבטה, לא קיימת לה כל חבות שהיא.

ואולם, כיוון שהנתבעת איננה טוענת כי פנתה לתובעת, להסדיר את יחסיהן, לפי נספח 4 לכתב התביעה, לאור השינוי בנסיבות, בהן איבדה את מעמדה כמשכירה משנית, נראית גרסתה כמוחלשת מאוד. מן הצד האחר, לא נעשתה בכתב התביעה עצמו אבחנה בין התקופות השונות של חיובי הארנונה, למעט הפניה כללית, לפי סעיף 17 לכתב התביעה. מצאתי אפוא, כי באיזון הכולל יש ליתן את הרשות להגן. ההלכה המשפטית קובעת, כי הגנה דחוקה ככל שתהיה, עדיין מתנה את הרשות להגן. עם זאת, המלצתי לנתבעת הינה, להתייחס בכובד ראש נוסף לפחות, לחבותה ביחס לתקופה שעד לסיום הסכם השכירות המשני.

לאור מכלול השיקולים, החלטתי ליתן הרשות להגן.

התצהיר שהוגש ישמש כתב הגנה.

ניתן בזאת צו לגילוי ועיון הדדי במסמכים. ביצוע הצו יושלם עד ליום 30.09.12.

אני מורה על הגשת הראיות בתצהירים.

התצהירים, על נספחיהם יוגשו לבית-המשפט, בעותקי נייר.

תצהירי העדות הראשית מטעם התובע, יוגשו עד ליום 30.10.12.

תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבע, יוגשו עד ליום 30.11.12.