פסק דין
1.תביעה בגין חופשה בחו"ל אותה רכשו התובעים באמצעות הנתבעת.
2.לטענת התובעים - הזמינו מהנתבעת באמצעות משרד בשםNETRAVEL FLY , חופשה בת 5 ימים בקפריסין, שיועדה עבורם, עבור שלושת בנותיהם ועבור אמה של התובעת, הכול בתמורה ל- 4,661 ₪. התובעים הופנו ע"י הנתבעת למלון ה"ממוקם במרכז חיי הלילה חמש דקות הליכה מהים", כך על פי הנתבעת. עם הגיעם למלון הוברר שהמלון אינו ראוי למגורי אדם, חדריו רעועים, קירותיו מתקלפים, מזגניו אינם פועלים, מערכות הצנרת והחשמל אינן תקינות ומסוכנות, המקלחות פגומות ונעדרות מים חמים, כלי המיטה לא כובסו, החדרים שורצים מקקים והפתחים פרוצים. התובעים סירבו ללון במלון אך לא הצליחו ליצור קשר עם הנתבעת ופנו לעורך דינם בארץ. האחרון פנה לנתבעת באמצעות הפקס, אולם ללא הועיל. חופשתם הפכה לסיוט, חפציהם אוחסנו באחד מחדרי המלון. בשני חדרים אחרים אותם שכרו כלל לא השתמשו. התובעת, אמה ושלושת הבנות לנו אצל בני משפחה ומכרים ואילו התובע לן ברכב שכור. סבורים התובעים כי על הנתבעת לפצותם בסכום של 24,661 ₪ בגין הטעיה ותרמית, בגין הפרת התחייבויותיה, בגין מצג השווא ובשל חוסר התייחסותה לפניותיהם.
3.לטענת הנתבעת – הזמינה עבור התובעים חבילת נופש הכוללת בין היתר טיסות, העברות ושהות בבית המלון. הנתבעת הסדירה את ההזמנה אצל נותני השירותים השונים. המידע אודות המלון אותו פרסמה הנתבעת, לרבות דירוגו ומתקניו היה נכון ומדויק. הנתבעת אינה יכולה להשפיע על החלטות הנהלת המלון. מיזוג האוויר לגרסתה מוחרג מפורשות בהזמנה. התובעים, על פי כתב ההגנה, יכולים היו להקטין את נזקיהם באמצעות שהות במלון אחר ודרישת החזר עם שובם ארצה, אלא שלא עשו כן. עוד נטען כי הנזקים הנתבעים מופרזים, מופרכים ולא מוכחים
4.בדיון שהתקיים בפניי, לאחר שבוטל פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, העידו התובע ונציג הנתבעת.
התובע הפנה אל הקורות אותו ואת בנות משפחתו, בהיותם בניכר והסביר כי לא היה ביכולתם להקטין את נזקם, שכן דובר בעונת תיירות בוערת והמלונות השונים היו מאוכלסים עד תום. כן הסביר כי ניסה להתקשר אל הנתבעת באמצעות הטלפון אותו קיבל בדלפקה של הנתבעת בנמל התעופה.
בניגוד לאמור בכתב ההגנה, הוברר כי נציג הנתבעת מתכחש לכל אחריות של הנתבעת לחבילת הנופש שסיפקה לתובעים ולאירועים בגינם הוגשה התביעה.
לטענתו, התובעים כלל לא רכשו את חבילת הנופש מהנתבעת, אלא באמצעות אתר אינטרנט אשר עבורו סיפקה הנתבעת את חבילת הנופש. משכך נטען, אין להטיל כל אחריות בגין חבילת הנופש על כתפי הנתבעת. הובהר ע"י נציג הנתבעת, כי המלון אליו הופנו התובעים הינו מלון דירות אשר כלל אינו מתאים למשפחות אלא לבני נוער. לו היו התובעים פונים ישירות לנתבעת, היתה מבהירה להם סוגיות אלו. כן נטען, כי הסכום אותו שילמו התובעים הוא נמוך. בנסיבות אלה, היה על התובעים להבין כי המלון בו התארחו אינו מלון מדרגה גבוהה. נציג הנתבעת הגיש לתיק בית המשפט את דף הפרסום של הנתבעת אודות המלון המדובר.
5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם לרבות במסמך שהוגש במהלך הדיון, לאחר שהקשבתי בקשב רב לתובע 1 ולנציג הנתבעת, לאחר שהתרשמתי מן התובע באופן בלתי אמצעי, מקובלים עלי דבריו על פיהם ראה בנתבעת אחראית לחבילת הנופש אותה הזמין. הנתבעת אף לא התכחשה לאחריותה להזמנת המלון עבור התובעים וארגון חבילת הנופש בכתב הגנתה. הנתבעת לא מצאה לנכון לשלוח הודעה לצד שלישי לגורם באמצעותו בוצעה ההזמנה הראשונית, בין אם משרד הוא ובין אם אתר אינטרנט, הגם שהדברים מפורטים ומפורשים בסעיף 2 לכתב התביעה. התובע הפנה לנספח א/2 לכתב התביעה, אשר נכתב ע"י הנתבעת. אותו נספח מהווה אישור הזמנה שנערך ע"י הנתבעת. מטבע הדברים ניתן להבין כי הנתבעת היא זו המקבלת את התשלום עבור הנפקת האישור ועבור חבילת הנופש, גם אם אתר האינטרנט, באמצעותו נערכה ההזמנה, מקבל אף הוא חלק מן התשלום. הנתבעת לא טענה אחרת.
נפסק בת"א (ת"א-יפו) 215607/02 בן יצחק ואח' נ' חברת השטיח המעופף בע"מ, פורסם באתר משפטי –
"אכן, נגזרים חובותיו של סוכן הנסיעות, ככל נותן שירות רגיל, מתניות החוזה, מפורשות או מכללה הנגזרות מעקרון תום הלב. את רמת השירותים אשר סופקו בפועל אל מול התחייבויותיו של סוכן הנסיעות יש לבחון בכלים של סבירות ושכל ישר תוך שימת הדעת כי תקלות במהלך טיול או חופשה הן חלק ממציאות יומיומית אשר אינה נגזרת בהכרח ממחדליו או בצפייתו של סוכן הנסיעות. מנגד, אין אני מסכים אף לטענותיה של הנתבעת כי בכל תקלה יהיה על הלקוח לפנות לספק השירות המקומי. בין הצדדים, סוכן הנסיעות והלקוח, נכרת הסכם בו הובעו ציפיותיו הסבירות של הלקוח כי יעשה הסוכן ככל יכולתו הסבירה על מנת לאפשר את שירותי הנופש כסדרן וכתיקונם ועל כן לא יעלה על הדעת כי כל אימת שלא סופק השירות כהוויתו יפנה הסוכן אצבע מאשימה כלפי ספק השירות המקומי וישיל מעליו כל אחריות כאילו לא היה זה הוא אשר עסק בארגונו הקפדני של השירות על פרטיו ודקדוקיו. מה לי אם יקרא זה בלשון "מתווך" ומה לי אם יקרא אך בלשון סוכן נסיעות, בין כך ובין כך אין באלו כדי להעלות או להוריד במאום מחבויותיו הנגזרות מהסכם השירות שבין הצדדים."
ראו גם ת"ק (י-ם) 3087/08 בוק ואח' נ' נופש ישיר (איסת"א ליינס) ואח', פורסם באתר משפטי והפסיקה המפורטת שם.
בנסיבות אלה, סבור אני, כי חלה על הנתבעת החובה לברר מי הם לקוחותיה ומהו טיב המלון אליו היא מפנה אותם. בהתאם לאמור בנספח א/2 ניתן היה בנקל לדעת כי עסקינן במשפחה בה 3 בנות צעירות ושתי נשים מבוגרות. לו סברה הנתבעת כי בית המלון אינו מתאים למגורי משפחה, בפרט שהוזמנו שלושה חדרי מלון, אך סביר והגיוני כי היתה מפנה תשומת לב התובעים לטיב המלון אליו הם עתידים להגיע ולפרט בפניהם את מאפייניו. אלא שנראה, כי בניגוד לטענת נציג הנתבעת בדיון, סברה הנתבעת כי המלון הולם את צרכי התובעים.
במסמך שהוגש במהלך הדיון ע"י הנתבעת מציינת הנתבעת מפורשות כי אומנם המלון אליו הופנו התובעים הוא בית דירות, אך –
"זהו בית הדירות מספר 1 בנאפה והשטיח המעופף זאת החברה הבלעדית על המלון. רמתו הגבוהה והמיקום המצוין שלו לא ניתנים לחיקוי, הוא במרחק הליכה מהסקוור.... וכן קרוב לים.... אנטאה הוא בית דירות בלעדי לשטיח המעופף ובין היתר יכלול צוות עובדים ישראלי: ברמן, פקיד קבלה ונציג ישראלי... במלון 200 דירות מפוארות (מינימום שני אנשים מקסימום חמישה אנשים) המאובזרות ברדיו, טלפון, מטבח, מקרר, מקלחת או אמבטיה, שירותים ומזגן בתשלום במקום (6 יורו ליום לחדר). במלון, ביליארד, מרכז קניות, כספת ובר, 3 ברים בבריכות, גלידות, ארטיקים, סנייק בר ובריכת ילדים".
הנה כי כן, עיון במסמך שמפיצה הנתבעת מעלה כי היא האחראית על בית המלון אליו הופנו התובעים ומדובר במלון ברמה גבוהה המיועד על פי פרסום גם למשפחות.