נחמני נ' המועצה המקומית פרדס חנה כרכור

החלטה

ביום 27.6.11 במהלך דיון בעתירה, ביקשה ב"כ העותרים לחזור בה מהעתירה ובעקבות כך נדחתה העתירה ללא צו להוצאות.

המבקשת שלא התייצבה כלל לאותו דיון מבקשת כעת ביטול פסק הדין מהנימוק כי בקשת העותרים לחזור בהם מהעתירה הייתה בעקבות איום מצד בית משפט בפסיקת הוצאות שהבהיל את העותרים ובאת כוחם.

הבקשה לביטול פסק דין נדחית, ללא צורך בתגובת המשיבה, איום לא הופעל מצד בית משפט כלפי המבקשת שלא נכחה בדיון, לא כלפי בעלה ולא כלפי באת כוחם.

אבהיר כי לאחר קבלת תשובת המשיבה לעתירה, הסתבר כי העותרים בחרו במסלול משפטי לא נכון, תוך הסתרת מידע מהותי והמתנה ארוכה עד שהגישו עתירתם.

מתגובת המשיבה הסתבר כי חוב הארנונה הפך לחלוט בעקבות פסק דין של בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 17.8.2006 שהפך חלוט, העותרים פנו לבית השלום בבקשה לביטול פסק דין מאותם נימוקים המוזכרים בעתירה ובקשתם נמחקה לבקשתם. העותרים בעתירתם הסתירו את קיומו של פסק הדין וההליכים שלאחריו וטענו כי החוב שנוי במחלוקת, די בכך כדי להביא לדחיית העתירה ולחיובם בהוצאות.

בפתח הדיון הסבירה ב"כ העותרים כי אינה חולקת על קיומו של מעשה בית דין באשר לגובה החוב, כך שנשמט הבסיס העיקרי לעתירה. לדבריה נותרה טענה של הבטחה שלטונית, שלא מוזכרת כלל בעתירה ולמעשה לא נטענה עד לדיון על ידי העותרים.

בנסיבות אלו המלצתי לב"כ העותרים לחזור בה מהעתירה, ללא איום וחזקה עליה כי לו סברה שיש מקום להמשיך ולברר טענות הצדדים, הייתה עומדת על כך. מיותר להוסיף כי ידוע לכל עורך דין כי בסיומו של הליך, נפסקות הוצאות –בדרך כלל לפי התוצאות.

לבקשת ב"כ העותרים נעשתה הפסקה בעקבותיה נתבקשתי על ידה "לבטל את העתירה". בנסיבות אלו לא רק שפסק הדין ניתן לבקשת העותרים, כשמוגשת עתירה חסרת בסיס- ולא התייחסתי לטענות נוספות הטעונות בירור כגון הגשת עתירה בחודש 12/10 בגין חוב משנת 1995 שהעותרים יודעים עליו לכל המאוחר משנת 2006 תוך הסתרתו והסתרת הליכי הוצל"פ שהתקיימו במהלך השנים- הרי שאין כל הצדקה לבטלו ולשוב ולדון בעתירה שדינה בנוסח זה להידחות גם ללא בבקשת העותרים.

לאור האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית, משלא התבקשה תשובה לא אפסוק הוצאות.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ב, 27 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.