נחום נ' קישורית מענה עסקי בע"מ

פסק דין

עניינה של תביעה זו הינה להשבת כספים שנגבו מהתובע בסך 2.092 ₪ בגין ביטול עסקה לאלתר, עליית תעריפים ללא ידיעת הנתבע וחיוב חשבון הבנק שלו עבור השירות למרות ששלח לנתבעת טפסי ניתוק .

התובע הלין בכתב התביעה כי חברת קישורית ביצעה שלוש העלאות תעריפים ללא ידיעתו מדי שנה , בסכומים הנעים בין 10 ל - 15 ₪ .

בנוסף, טען התובע כי שלח לנתבעת מכתב כי הוא מעוניין להתנתק מהשירות ,אך זו לא נענתה למכתבו ורק לאחר זמן סביר שמצא לנכון להתקשר עם חברה מתחרה שלחה לו הנתבעת את ההסכם עם חתימתו והתנאים לעליית התעריפים , אך לטענתו מעולם לו ראה את ההסכם הנ"ל .

הנתבעת השיבה הן בכתב ההגנה והן במהלך הדיון, לעניין עליית התעריפים כי לפי סעיף 19 לחוזה ההתקשרות ביניהם ישנה אפשרות לעליית תעריפים, וכי עלייה זו מבוצעת בהתאם להתנהלות במשק כמו כן העלייה יכולה להתבצע בהתראה של 30 יום ואכן בחשבונית של חודש יולי נשלחה הודעה לנתבע .

לעניין מכתב הניתוק ששלח התובע , טענה הנתבעת כי בוצעו מספר ניסיונות להשגתו באמצעות המייל וע"י השארת הודעות במנוי שלו, אך ללא הצלחה .

בנוסף טענה הנתבעת לעניין ההסכם כי העסקה בוצעה פנים מול פנים ועל גבי ההסכם מופיעה חתימתו המקורית של התובע .

לגופה של התביעה טענה הנתבעת כי אף חישוביו של התובע באשר לסכומים הנתבעים אינם נכונים מבחינה עובדתית שכן בחלק מן התקופות לגביהן תבע כלל ועיקר לא גבתה ממנו את הסכומים הנזכרים, אלא סכומים פחותים.

בבית המשפט הוסיף התובע כי אפילו הובא החוזה לידיעתו הרי שהסעיף המאפשר לחברה להעלות את המחירים כרצונה הוא סעיף גורף הבטל מעיקרו ועוד חזר על כך כי הנתבעת התעלמה מבקשתו להפסקת ההתקשרות עימו והציג הודעות אישיות אשר המשיך וקיבל כל העת.

נציג הנתבעת הדגיש בבית המשפט כי החוזה עם התובע נעשה על ידי החברה שהיא חברה פרטית, אל מול התובע וכל פרטיו היו גלויים וידועים ובמידה והיתה לתובע השגה כלשהי על תנאי מתנאי החוזה הרי שניתן היה במידת הצורך לשנות את התנאים על פי דרישה.

למסמכים שהוצגו בפני ביהמ"ש צורף מסמך מאת הנתבעת אל התובע הנושא את התאריך 25/9/11 ובו אישרה הנתבעת כי קיבלה את פנייתו הראשונה של התובע מיום 2/8/11 וכי במספר ניסיונות להשיגו לאחר מכן הוא השיב כי אינו פנוי לקבל את השיחה וכי עליהם לנסות שוב. לאחר ניסיונות מרובים כאלה, נשלח אל התובע מייל ביום 1/9/11 בבקשה ליצירת קשר וביום 8/9/11 נשלחה אליו הודעה בקישורית בבקשה ליצירת קשר.

חרף כל אלה לא יצר התובע קשר עם הנתבעת ועל כן דוחה הנתבעת את טענתו כי נאמר לו שהוא רשאי לבטל את השירות בהתראה של 30 ימים.

הנתבעת הפנתה את תשומת ליבו של התובע לכך שהיא רשאית להעלות את המחירים ולסעיף זה בחוזה ההתקשרות וכן כי ניתנה על כך התראה בחשבונית יולי 2011 ועוד הפנתה את תשומת ליבו לחתימתו על הסכם זה.

הנתבעת ביקשה כי יעמוד בתנאי ההתקשרות ללא כל סייג ולפיכך לא תתאפשר יציאתו מההסכם לפני 28/5/12.

יצויין כי מסמך זה צורף על ידי התובע עצמו לכתב התביעה שלו.

עוד יצוייו כי בהסכם השירות אשר נחתם בין הצדידם ביום 28/5/08 נכתב, בין היתר: " נקודת יציאה מהסכם שנתי בתאריך: 30/11/08 בלבד.לאח רמכן – ההסכם יעמוד בתוקפו כל תקופת ההתקשרות"

ועוד נאמר בהסכם מעל לחתימתו של התבוע: "הננו מזמינים את השירותים המפורטים בהסכם בכפוף לתנאים הכלליים שמעבר לדף ומאשרים שקראנו ובדקנו את ההסכם במלואו והננו מאשרים כי ..."

התובע הוא עורך דין במקצועו וחזקה עליו שקריאת הסכמים מוכרת לו ושגורה בעיסוקו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנלווים להם וכן שמעתי את הצדדים מצאתי כי נחתם בין התובע לנתבעת הסכם למתן שירות אשר תנאיו היו ידועים וברורים לשני הצדדים ומי מהם לא בחר להתנות עליהם ו/או ביקש לשנותם.

עו דמצאתי כי הנתבעת פעלה על פי המתחייב ממנה על פי הסכם זה, לרבות התראות על העלאת מחירים וכן עעמדה על זכותה שלה באשר למועד סיום ההתקשרות. משלא נפל פגם בפעולות הנתבעת – דין התביעה להידחות.