ת"א
בית משפט השלום חדרה
|
8559-11-08
05/10/2011
|
בפני השופט:
הדסה אסיף
|
- נגד - |
התובע:
יוסי נחום
|
הנתבע:
1. חיה גרינברג 2. גיל בר 3. שלמה הלל גרינברג
|
פסק-דין |
פסק דין
1.תביעה זו, תחילתה בבקשה שהוגשה לביצועו של שטר חוב, חתום על ידי הנתבעת 1 ובערבות הנתבעים 2+3.
לאחר שניתנה לנתבעים רשות להגן ונשמעו הראיות בתיק, הגישו הצדדים סיכומים כתובים והגיעה אפוא העת למתן פסק הדין.
2.התובעים הם בעלים של בית מגורים בחדרה.
על פי הסכם מיום 31/5/06, השכירו התובעים את הבית לנתבעת 1. תקופת השכירות שנקבעה בהסכם היא 5 שנים, החל מיום 1/8/06 ועד ליום 30/7/11.
בבית הושארה תכולה, שפורטה בנספח א' להסכם השכירות.
3.הנתבעת 1, באמצעות עמותה בשם "נופית" שהיא עומדת בראשה, ניהלה בבית מעון לנערים, ששימש גם כחלופת מעצר.
במכתב מיום 25/2/08, הודיעה הנתבעת 1 לתובעים כי בכוונתה לפנות את הנכס כבר ביום 31/7/08, וזאת, לטענתה, "לאור ההתפתחויות האחרונות, וסיום ההתקשרות עם משרד הרווחה" (ראה מכתב שצורף כנספח ד' לתצהיר התובעים).
4.בתגובה, שלחו התובעים מכתב, באמצעות בא כוחם, ובו הודיעו לנתבעת 1 על התנגדותם לסיומה המוקדם של תקופת השכירות.
מכתב התובעים מיום 12/3/08 צורף כנספח לתצהירים.
5.בעקבות מכתב זה נערכה, כפי שעולה מכל העדויות, פגישה בין הצדדים. על שארע באותה פגישה ישנה מחלוקת ועוד אדרש לעניין זה בהמשך.
6.בסופו של דבר, הגישו התובעים לביצוע את שטר החוב נשוא תביעה זו, שהוא שטר חוב שניתן להם בהתאם להסכם השכירות, להבטחת סכום הפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם - ואשר סכומו 100,000 ₪.
לטענת התובעים הם זכאים לפיצוי המוסכם משום שהנתבעים הפרו את ההסכם הן בעזיבת הבית טרם המועד הנקוב בהסכם, והן משום שהותירו בו נזקים רבים.
7.לטענת הנתבעים יש לדחות את התביעה.
לטענתם, לא היתה כל הפרה של הסכם השכירות, והתובעים הסכימו לבקשת הנתבעת לעזוב את המושכר.
לטענתם, באותה פגישה, שהתקיימה לאחר מכתב התובעים מיום 12/3/08, סוכם כי הצדדים ינסו לאתר שוכר חלופי ובפועל אכן נמצא שוכר כזה – ישיבה ששכרה את המקום לאחר עזיבת העמותה.
עוד טוענים הנתבעים כי בפועל היו התובעים מעוניינים לשוב ולהתגורר בבית, כפי שעשו בפועל, וגם מטעם זה הסכימו לעזיבת הנתבעים את המושכר.
הנתבעים טוענים כי מסרו את הבית לתובעים כשהוא במצב תקין וסביר וכי ככל שנמצאו ליקויים בבית, הרי הם באחריות התובעים, בהיותם ליקויים שמקורם בבניה לקויה ו/או בבלאי סביר, שאינו באחריות הנתבעים כשוכרים.
8.התובעים דוחים את כל טענות הנתבעים.
לטענתם, מעולם לא הסכימו ליציאתם המוקדמת של השוכרים מהנכס, נהפוך הוא. הם התנגדו לה ואף פרטו את עמדתם במכתב שהוציא בא כוחם בתשובה לפנית הנתבעת.