נחום ואח' נ' בלולו

פסק דין

1.בפני תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעות בתאונת דרכים.

2.התובעת 2, אשר נהגה ברכב בעת התאונה, העידה כי פנתה ימינה על מנת לרדת לחוף הים. מאחר והיה פקק תנועה לכיוון הירידה לחוף הים נכנסה עם רכבה לתוך הצומת ונעצרה.

לטענתה, רכב הנתבע, אשר הגיע מכיוון אחר, פנה שמאלה אף הוא לתוך הצומת ונעצר תוך שהוא חוסם את המעבר לנסיעת כלי רכב. התובעת 2 העידה כי כאשר הגיעה ניידת משטרה למקום, נבהל הנתבע והחל בנסיעה לתוך רכב התובעת תוך שהוא פוגע בו ומסב לו נזקים.

3.מנגד, טוען הנתבע כי עמד עם רכבו בעצירה מלאה וכי התובעת 2 היא שפגעה ברכבו וזאת לאחר שביצעה פניה ימינה מתוך הנתיב האמצעי, ולא מתוך הנתיב הימני, ולאחר שעקפה שיירת מכוניות הממתינות לפניה ימינה. עוד טען כי בעת שאירעה התאונה לא היתה במקום ניידת משטרה אלא זו הגיעה למקום רק כעשרים דקות לאחר התאונה.

4.בדיון בפני העידו שני הנהגים.

דיון והכרעה:

5.הנטל להוכחת התביעה מוטל על התובע מכוח הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה". מקום בו לאחר שקילת הראיות עומדות בפני בית המשפט שתי גרסאות עובדתיות שקולות הרי שיש לקבוע כי התובע לא הרים התובע הנטל להוכחת תביעתו ומשכך יש לדחות התביעה.

בענייננו, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו, ולאחר ששמעתי העדויות בפני, לא מצאתי להעדיף את גרסת התובעת 2 על פני גרסת הנתבע.

על אף שהם ברכב התובעת 2 והן ברכב הנתבע היו נוסעים בעת התאונה, לא טרח מי מהצדדים לזמן עדים מטעמו על מנת לתמוך בגרסתו.

מיקום הנזק ברכב התובעות ואופיו של הנזק, כפי העולה מתמונות הנזק שהוצגו, יכול להתיישב הן עם גרסת התובעת 2 לתאונה והן עם גרסת הנתבע. זאת ועוד, מעדות שני הנהגים עולה כי שניהם נכנסו לתוך צומת לא פנוי בשל פקק של רכבים בירידה לכיוון הים.

6.נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן לבקש רשות ערעור מבית משפט מחוזי מרכז בתוך 15 יום.

ניתן היום, ט' אדר ב תשע"ד, 11 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.