נותר על כנו גזר הדין שקבע בימ"ש קמא למורשע בפעילות וחברות בהתאגדות בלתי מותרת

כתב האישום שהוגש נגד המשיב ייחס לו חמש עבירות, ונוכח כפירתו של המשיב בכתב האישום, התקיימו הוכחות שבמהלכן נשמעו עדי תביעה ועדי הגנה, ובסיומן החליט השופט הנכבד קמא להרשיע את המשיב בעבירה הראשונה בלבד, שעניינה חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, ולזכותו מחמת הספק מיתר פרטי האישום. עונשו של המשיב נגזר ל-12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 2000 ש"ח. התביעה אינה חולקת על הזיכוי משלושת פרטי האמצעיים, וערעור התביעה מכוון רק על הזיכוי מפרט האישום החמישי. כן מערערת התביעה על קולת העונש. לעומת זאת, הסנגור טוען כי אין להתערב בפסק הדין של בימ"ש קמא.

אדון תחילה בערעור על הכרעת הדין ביחס לפרט האישום החמישי. העבירה שיוחסה למשיב בפרט אישום זה היא של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, ונאמר בו כי החל מחודש אוקטובר 2006 ועד עובר למעצרו, היה המשיב חבר בחוליה צבאית של ארגון הג'יהאד האסלאמי שמטרתה לבצע פיגועים, ואשר תכננה בין היתר לבצע פיגוע ירי נגד כלי רכב ישראליים, פיגועי ירי בבאר שבע ובדימונה ופיגועים נוספים כמפורט בכתב האישום. השופט קמא ציין בהכרעת הדין ביחס לפרט אישום זה כי שמו של המשיב מוזכר בהקשר זה רק באמרתו של עד תביעה 3 ת/6, ביחד עם שמות נוספים של חברים בחוליה. דא עקא, שני חברים אחרים באותה חוליה אשר מזכירים אף הם את שמות החברים בחוליה באמרותיהם, לא מזכירים את המשיב ביניהם, והדבר אומר דרשני. השופט קמא עמד על הבעייתיות באמרה ת/6, אשר קטע מסוים בה נראה כאילו הועתק ממקום אחר באותה אמרה, כולל אותה שגיאה לשונית שמופיעה בשני המקומות, ויש בכך כדי לפגוע במשקלה של האמרה.

עיינתי אף אני בראיות, ואכן העובדה ששמו של המשיב אינו נזכר באמרותיהם של שני חברים אחרים בחוליה, עד תביעה 2 מחמד וחבר נוסף ג'האד, חרף הפירוט הרב והשמות הרבים שנזכרים באמרות אלה מעוררת תמיהה. במיוחד אמורים הדברים ביחס למחמד, אשר הקים את החוליה הצבאית, ותאר באמרתו ת/3 בפירוט רב את שמות החברים שגייס לחוליה. הדעת נותנת שאם המשיב היה מגויס לחוליה זו, היה אף הוא נזכר בין שמות יתר החברים שהזכיר מקים החוליה. גם לא ניתן לומר ששמו נשמט בטעות, שהרי המשיב נזכר באמרה זו, אבל לא בקשר לחוליה הצבאית. המשיב נזכר גם באמרה נוספת של מחמד, ת/5, וגם שם הוא אינו נזכר כפעיל בחוליה הצבאית. לכן כאמור אזכורו של המשיב בת/6 כחבר בחוליה הצבאית, מעבר לפעילותו בהתאחדות הבלתי מותרת עצמה, מעוררת תמיהה מסוימת. כאשר תמיהה זו מצטרפת לתמיהה ביחס לכפילות הלשון בת/6 שעליו הצביע השופט קמא, אשר מעוררת ספק מסוים באשר לדרך כתיבת האמרה, וכפועל יוצא מכך אף פוגעת במשקלה, נראה כי מסקנתו של השופט באשר לספק שנותר בו אודות חברותו של המשיב בחוליה הצבאית סבירה, ואינני רואה  מקום להתערב בה.

אשר למידת העונש, אכן העונש של 12 חודשי מאסר בפועל בלבד, מקל עם המשיב, גם בשים לב לעובדה שהורשע בעבירה אחת בלבד, מתוך החמש שיוחסו לו בכתב האישום. עם זאת, בימ"ש קמא פירט בהרחבה את הסיבות שהביאו אותו לתוצאה העונשית הקלה יחסית, ובכלל זה העובדה שמדובר באיש עסקים, נשוי ואב לשלושה, שעברו נקי, וגם העבירה שהורשע בה אינה מן החמורות בסוג זה של עבירות. לעניין זה יש לציין כי גם הרשעתו בפרט האישום הראשון מסויגת, ובימ"ש קמא ראה להדגיש בהכרעת דינו, כי חרף העובדה שהמשיב הורשע בעבירה של חברות בארגון הגא"פ, לא ניתן לקבוע שהחברות החלה בשנת 2003 כנטען בכתב האישום. כידוע במשפט פלילי, ספק בעובדות פועל לטובת הנאשם, וכך נהג בימ"ש קמא בעניינו של המשיב.

זאת ועוד, נוכח העובדה שבסופו של דבר המשיב זוכה מרוב העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, לא ניתן לשקול לחובתו את העובדה שמשפטו הסתיים בהוכחות. במיוחד אמורים הדברים, כאשר נזכר בהכרעת הדין שהמשיב עשה כל שניתן כדי לייעל את ההליכים בתיק, והסכים להגשת חלק מהראיות בלא שמיעת עדים. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר שהעונש שנגזר על המשיב מקל עמו במידה שמצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.

סיכומם של דברים, נוכח כל האמור לעיל, התוצאה היא שערעור התביעה על הכרעת הדין, כמו גם הערעור על קולת העונש נדחים, ופסק הדין שניתן בבימ"ש קמא נותר על כנו.

ניתן היום, 20 בספטמבר 2007, ח' בתשרי התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק מפסק הדין לידי הצדדים.

נשיא